ריבלין שובר שתיקה: "לא האמנתי שהממשלה תשרוד אפילו שנה"

"האמת שלא האמנתי שהממשלה הזו תחזיק מעמד אפילו שנה" - כך אומר נשיא המדינה לשעבר, ראובן (רובי) ריבלין, בראיון ראשון מאז סיים את כהונתו ביולי 2021 ועזב את משכן הנשיא בירושלים.

עם תום שבע שנות כהונתו גזר על עצמו הנשיא העשירי שתיקה תקשורתית, אך הסכים להעניק ראיון מיוחד לכותב שורות אלה, שבמשך 31 שנים שימש כתב בכנסת, ומהן 14 שנים ב"ישראל היום". הראיון המלא מובא בספר החדש "מתחככים" שייצא לאור בשבוע הבא ושחלקים ממנו יפורסמו במוסף הקרוב של "ישראל השבוע".

"לא היתה לבנט וללפיד ברירה", אמר ריבלין בשבוע שעבר, "אי אפשר להוביל ממשלה כשאין רוב בכנסת. שניהם רצו לסיים את הפרק הזה בצורה מכובדת, ולא כמי שנסחטים על ידי כמה חברי כנסת בודדים".

אתה מוטרד מההידרדרות שחלה במהלך השנה האחרונה ברמת השיח בכנסת?

"מאוד. השיח בכנסת תמיד היה פוליטי, אבל הבעיה היא שכיום, בניגוד לעבר, מנהיגי הציבור שאמורים להיות המובילים אינם ממלאים את תפקידם. הם לא יודעים לאן ללכת, אלא רוצים לשאול לדעת הציבור שבחר בהם. הם הפכו ממובילים למובלים. כשמנהיג אומר שהוא רוצה להיבחר מחדש ולכן הוא רוצה לשמוע מה הבוחרים רוצים, הופכים פני הדור לפני הכלב - וכך נראים המנהיגים שלנו.

"בעבר מנהיגי הציבור לא התייחסו ברצינות לדבריהם של אנשים בעלי עמדות קיצוניות. כשמנהיג תנועת כך, הרב מאיר כהנא, נבחר לכנסת, אמר מנחם בגין שאם הוא יצטרך לקבל את תמיכתו כדי להיות ראש ממשלה, הוא יוותר על התפקיד.

"כלומר, העיקרון גבר אז על הצורך הפוליטי. המנהיגים באותן שנים, בן־גוריון ובגין, אף שרבו והעליבו איש את רעהו, רצו בטובתה של המדינה. היום מנהיגי ציבור אינם חושבים על המדינה אלא כיצד ייבחרו שוב.

"פעם בחרו לכנסת אנשים שיש להם יכולת לתרום לחברה. כיום חברי כנסת מתייחסים בבוטות אל יריביהם הפוליטיים, כי הם מאמינים שהציבור יעריך אותם רק אם יתבטאו בחריפות ויצביעו על יריביהם כבוגדים.

"מנהיגי ציבור, למרבה הצער, במקום להצביע על הישגים שלא עלה בידיהם להשיג, מצביעים על כישלון יריביהם. כתוצאה מכך, הכנסת מאבדת את אמון העם כי איננה יכולה לקבל החלטות. בדרך זו ההידרדרות הולכת ומעמיקה עד כדי סכנה לדמוקרטיה".

לראייתך, ישראל של 2022 סובלת ממשבר מנהיגות?

"בוודאי. רבים בציבור אומרים 'אם המדינה לא מעניינת את המנהיגים - למה שהם יעניינו אותי?'. מכעיס אותי חוק הצינון שמונע מקצינים בדרגת אלוף ומעלה שפשטו את מדיהם להצטרף לפוליטיקה במשך שלוש שנים. אילו תקופת הצינון היתה לשנה אחת בלבד, יותר קצינים בכירים, כמו הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, יכלו לתרום מיכולתם ומניסיונם לפוליטיקה, כפי שעשו בזמנם רמטכ"לים רבים כמו משה (בוגי) יעלון, גבי אשכנזי ובני גנץ".