המשנה ליועמ"ש: אי-הארכת תקנות שעת חירום ביו"ש - בידול משפטי של האזור מישראל

אי-הארכת תקנות שעת חירום ביו"ש משמעותה היא שחוקים פליליים וסוציאליים שונים, שמחייבים את כלל אזרחי המדינה, לא יחולו על תושבי יהודה ושומרון – כך עולה מחוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט חוקתי), עו"ד אביטל סומפליאנסקי, כפי שהוצגה היום (רביעי) על ידי שר המשפטים, גדעון סער.

כפי שפרסמנו, אחד המשברים הפוליטיים של הימים האחרונים בכנסת נע סביב המשך החלת התקנות המיוחדות של הממשלה ביו"ש לחמש שנים נוספות. מדובר בתקנות התקבלו בשנת 1967, המוארכות מאז פעם בחמש שנים בהחלטות ממשלה וכנסת, אשר קובעות את מעמד ישראל ביו"ש.

אלא שהפעם מתנגדת האופוזיציה לתקנות כחלק מהתנגדותה הכוללת לקואליציה ונראה כרגע שלא יהיה רוב להחלת התקנות, בשל העובדה שגם הרשימה המשותפת וגם רע"מ מתנגדות לתקנות ורואות בהן את המשך הכיבוש של ישראל ביו"ש. המשמעות: אם התקנות יפלו ולא יעברו בחוק, הן יפקעו בסוף חודש יוני ומצב האזור מבחינת מערכת המשפט של ישראל - ישתנה.

על פי חוות הדעת של עו"ד סומפליאנסקי, כלל מערכת החוקים וההטבות שחלים על אזרחי ישראל אינה תקפה ברחבי יו"ש כל עוד לא מוחל באזורים אלו החוק הישראלי. משמע, החוקים היחידים שיוחלו על התושבים בשטח הם חוקי מדינת ירדן וחוקי המשטר הצבאי, למרות שאינם מותאמים כלל למערכת אזרחית ולא דומים או מהווים סעד במקרים רבים בחוק האזרחי.

משמעויות המצב החדש

ההשלכות של מצב כזה הן מיידיות: פקיעת התקנות, שמאפשרות חיבור בין שתי המערכות המשפטיות ביו"ש ובישראל לכדי ישות משפטית אחת, תיצור מצב שישראלים שיבצעו עבירות פליליות ביו"ש לא יוכלו להישפט על פי חוקי המדינה בבתי משפט בישראל, אלא רק ביו"ש ועל פי החוק הצבאי הפועל בשטח.

כמו כן, אחרי שיפוט בבית משפט צבאי, המורשע - ישראלי או פלשתיני - ירצה את עונשו רק בבית סוהר שמצוי ביו"ש ואי אפשר יהיה להעבירו לבית סוהר ישראלי בתוך תחומי הקו הירוק, מכיוון שמדובר בשני אזורי שיפוט נפרדים ושונים, ולמעשה - "מדינות" שונות, בהגדרה. כלל זה יחול גם על מחבלים ועל אסירים ביטחוניים שאסורים כיום בבתי כלא ישראליים.

מעבר לכך, גם סמכויות המשטרה באזור יו"ש ישתנו דרמטית, עקב הפער החוקי בין יו"ש לישראל. כך, עבריין ישראלי שיברח ליו"ש אחרי ביצוע פשע בארץ יהיה לכאורה מוגן מחקירת המשטרה, בדומה לישראלי שבורח לחו"ל, מכיוון שהאזור אינו מוגדר חוקית כחלק ממדינת ישראל. ומאחר שיהיה ממילא צורך במערך חוקי מסורבל הרבה יותר כדי להגיע אל אדם כזה ולחקור אותו, שטחי יו"ש יהפכו מעין "עיר מקלט" לעבריינים מכל סוג.

נוסף על כך, פקיעת התקנות תבטל את כלל הזכויות שיש לישראלים תושבי יו"ש - כמו ביטוח בריאות ממלכתי, זכויות סוציאליות ושורה ארוכה של הטבות שהן נחלתן של מי שהוא חלק ממדינת ישראל – מפני שמבחינה חוקית היישובים ביו"ש אינם חלק מהמדינה במצב שכזה. שלא לדבר על כך שרשויות המס הישראליות לא יוכלו לפעול ביו"ש ולא יהיו מורשות לגבות מיסים, לבצע הליכי הוצאה לפועל ועוד.

פקיעת התקנות: האפשרויות

קיימות דרכים שונות לפתור את הסבך המשפטי, המדיני והפוליטי המורכב הזה, באמצעות הידברות בין הקואליציה והממשלה לבין האופוזיציה – או, לחלופין, על ידי החלת החוק הישראלי על כל יהודה ושומרון. כך או כך, כרגע המצב נמצא במבוי סתום בין הצדדים, ואם הוא לא ייפתר עלולה בקרוב להיווצר בעיה משפטית של ממש.

חשוב לציין כי מבחינה משפטית, פרסום חוות הדעת של המשנה ליועמ"ש אינו מלמד על דעתה של הפרקליטות בסוגיה, אלא על המצב שישרור ביו"ש באין חלופה אחרת - הן על ידי החלת החוק הישראלי והן על ידי קבלה של התקנות, או כל חלופה אחרת שתוסכם בין האופוזיציה לקואליציה בישראל.