הבובה ששרדה את ליל הבדולח

במשך כל חייה שמרה לורה מאירפלד־שטרן את הבובה אינגה, הזיכרון המוחשי היחיד שנותר לה מפוגרום ליל הבדולח, שעבר עליה כילדה קטנה בגרמניה. לאחרונה החליטה למסור אותה ליד ושם, כדי שהדורות הבאים יזכרו את התקופה האפלה בהיסטוריה של העם היהודי. כעת תוצג הבובה בתערוכה המקוונת "המכה באה מבפנים", שתעלה היום באתר של יד ושם, וזאת לציון 80 שנה למאורעות ליל הבדולח. 

התערוכה הנוכחית תציג תצלומים, מסמכים, מכתבים אישיים, דפי עד, סרטים, קטעי עדות, חפצים ויצירות אמנות, הממחישים את אירועי אותם ימים. 

סיפורה של לורה והבובה החל כנראה עם תחילת פרעות ליל הבדולח. במסגרת הפרעות נעצר אביה של לורה, מרקוס שטרן, תושב קאסל שבגרמניה, ונשלח למחנה בוכנוואלד. השכנים הציעו לרעייתו קטשן להסתתר מפני הפורעים בביתם, עם בתה לורה בת השנה וחצי. לורה, שהיתה לבושה בפיג'מה לקראת השינה, מיהרה בבהלה עם אמה לבית השכנים, שם הסתתרו עד תום הפרעות.

בסיומן, האם ובתה שבו לביתן ההרוס וגילו כי לא היה אפשר להציל דבר מחפצי הבית. השתיים עברו להתגורר עם סבתה של לורה, לינה קהנליין־שטרן. לאחר שישה שבועות במעצר, שוחרר מרקוס האב בזכות ויזה לארה"ב שהיתה ברשותו, בתנאי שיעזוב את גרמניה בהקדם. הוא עזב לארה"ב וניסה לחלץ גם את רעייתו ובתו, שרק שנה וחצי לאחר מכן קיבלו ויזות לארה"ב. 

בספטמבר 1941 הפליגו השתיים על האונייה מוזיניו, מפורטוגל לארה"ב. כל מה שלורה לקחה עימה מגרמניה היה את בובתה אינגה, שליוותה אותה באותו לילה נורא. היא אף הלבישה אותה בפיג'מה שהיא עצמה לבשה בליל הבדולח.

ב־9 בספטמבר עגנה האונייה בנמל ניו יורק והמשפחה התאחדה. רק לאחר המלחמה גילו הוריה של לורה כי כל שאר בני המשפחה שנותרו בגרמניה נרצחו על ידי הנאצים ועוזריהם. ב־1991 עלתה לורה מאירפלד לבית שטרן לישראל, ולאחרונה, כאמור, תרמה את הבובה למשמרת עולם ביד ושם במסגרת פרויקט "לאסוף את השברים" . 

"יש לבובה הזו ערך רב עבורי והיא יקרה לליבי", אמרה מאירפלד־שטרן ל"ישראל היום", "סבתא שלי נתנה לי אותה, ובמשך כל השנים לא הרשיתי לבני משפחתי לשחק עם הבובה כי היא שבירה. יד ושם הגיעו אלי והחלטתי כי חשוב שהבובה הזו, והסיפור שלה, יהיו ביד ושם למען הדורות הבאים".

"הבובה הזו היא הדבר היחיד שיש לי מאותם ימים", הוסיפה, "העובדה שהיא הלכה איתי מגרמניה באונייה לארה"ב וליוותה אותי כל חיי, בצעירותי, בבגרותי ואף אחרי שנישאתי - היא בעלת משמעות גדולה מאוד".

הבובה המיוחדת של לורה, לצד מחברת תווים, תכתובת של מנהל בית יתומים, כריכת ספר תורה, דרכון זוגי ומזוזה - הם חלק מהפריטים שיוצגו בתערוכה "המכה באה מבפנים". יונה קובו, רכזת התערוכות המקוונות באגף התקשורת ביד ושם, סיפרה כי "הדגש בתערוכה הושם על הצגת נקודת המבט האישית וגורלם של יהודים מגרמניה ומאוסטריה, שחוו את אותם אירועים על בשרם.

"היה לנו חשוב לחשוף את הפנים מאחורי הסיפור האנושי של אותו לילה, סיפור שהמספרים היבשים לא מביאים במלואם, סיפור שלעיתים הולך לאיבוד בין כל המספרים".

ביד ושם ציינו כי בפוגרום ליל הבדולח, שאירע בלילה של 10-9 בנובמבר 1938 בגרמניה ובאוסטריה נרצחו 91 יהודים, וכ־30 אלף יהודים נאסרו ונשלחו למחנות ריכוז. יותר מ־1,400 בתי כנסת הוצתו בגרמניה ואוסטריה, וחנויות ובתי עסק של יהודים נשדדו ונהרסו. 

בתערוכה מתוארת המכה שספגו היהודים בליל הפוגרום ובימים שאחריו, שכללה אלימות פיזית, השפלות, נזקים לרכוש, חילול והרס בתי כנסת והשחתת תשמישי קדושה. עבור רבים מהיהודים, אזרחי המדינות שבהן אירע הפוגרום, היה מדובר במהלומה קשה מאחר שהם ראו עצמם חלק בלתי נפרד מהחברה הגרמנית, ועל כן הגדירו את אותו לילה כ"מכה שבאה מבפנים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו