מסמכים שהגיעו לידי "ישראל היום" ונחשפים כאן לראשונה מעידים על מעורבות אפשרית ומאורגנת, לכאורה, של הממסד בהיעלמות ילדי תימן. זאת לאחר שבשנה האחרונה חשפנו כאן עדויות ראשונות לניסויים שבוצעו בילדי תימן ולחטיפותיהם, וכן לגזילת רכוש של העולים בידי הרשויות בישראל דאז.
כעת מעידים המסמכים כי לשכת הסעד ועובדות סוציאליות מטעמה היו מעורבות באימוץ ילדים מעולי תימן, המזרח והבלקן. אנחנו אף חושפים כאן מסמך שלפיו הוזמן תינוק שטרם נולד - בעודו בבטן אמו. ב־1959 הסבירה המשטרה את סגירת התיקים בנושא באותן שנים בטיעון התמוה הבא: "התימנים נהגו להחליף ביניהם ילדים".
"מראה הילדים השתנה"
תחילת הסיפור במסמך שנשלח ב־1951 לבית התינוקות ויצו בירושלים מטעם לשכת הסעד, המבקש ליטול שלושה ילדים מידי הוריהם בתואנות בריאותיות או סוציאליות שונות; זאת ללא צו בית משפט או הסבר חוקי אחר. אחד הילדים, כך על פי המסמך, טרם נולד.
באשר לוויצו תל אביב, נחשפת כאן לראשונה עדותה של המטפלת טובה שלזינגר לוועדת כהן־קדמי, החושפת כיצד התנהל מערך אימוץ הילדים במקום.
"אף אחת מאיתנו לא יכולה להגיד לכם כלום על האימוצים שנעשו בוויצו, כי הסתירו זאת מאיתנו בצורה בלתי רגילה. היה חדר שלשם העבירה העובדת הסוציאלית ילד שלקחה מהמחלקה שלי, להראותו להורים המיועדים לאמץ. היו שם ילדים שלא בדיוק נראו אירופאים, וכן היו גם ילדים תימנים. אף אחד לא ידע במחלקה בוויצו מניין הגיעו הילדים. שאלנו ולא סיפרו לנו... קרה שאני טיפלתי בילד מסוים במשך זמן מה, ויום אחד בבוקר כשהגעתי הילד לא היה. שאלתי ואמרו שהלך הביתה או שבאו לקחת אותו... ידענו מההתחלה כי מוויצו קינג ג'ורג' מסרו לאימוץ", כך שלזינגר.
שימו לב כיצד מסביר בכיר במשטרה דאז מדוע נסגרה חקירת תיקי משטרה על תלונות היעלמות של לפחות עשרה ילדים תימנים. במכתב מהמטה הארצי של המשטרה, מאוגוסט 1959, תחת הכותרת "חיפוש אחרי ילדים אשר נעלמו", נכתב: "אצלנו רשומים עשרה מקרים כמעט זהים... עד כה לא הצלחנו באף מקרה לאתר את הילד המדובר. לדעתנו המקרים נובעים מאי־סדרים ששררו בבתי החולים בשנים 1950-1949 מהסיבות הבאות: התינוקות התימנים שאושפזו היו רובם 'מזי רעב' והטיפול תוך תקופה קצרה ביותר בבתי החולים שינה את מראיתם במידה כזאת שהוריהם לא הכירום כלל. אצל התימנים - נאמר לנו על כך על ידי יודעי דבר - היה וקיים מנהג לאסוף ילדים ואף לקנותם. ייתכן מאוד והילדים הנעדרים נלקחו על ידי עולי תימן אחרים. בנסיבות אלו, איני רואה כל אפשרות ממשית לקדם את העניין על ידי חקירות נוספות, שלדעתי לא יוסיפו מאומה", סיכם ממלא מקום ראש המחלקה הפלילית במשטרה.
מסמך נטילת ילד מאמו. הסיבה: גירושים
הפרטים הושחרו
מעון ששימש לילדי מגויסים בחיפה ממשיך "לככב" במסמכים, שמראים כיצד מאות ילדים - כמעט כולם יוצאי עדות המזרח - הועברו על ידי לשכת הסעד למוסד הטיפולי. מדובר במוסד שילדים היו אמורים לשהות בו בזמן גיוס הוריהם לצבא, ובהמשך לחזור ממנו אליהם. בתוך המוסד היתה מחלקה סגורה של ילדים עולים, וגם שם מטעמים בריאותיים או "סוציאליים" הם לא הוחזרו להוריהם.
בין הסיבות שהוזכרו: גירושים, "הורים פרימיטיביים", אב לא ידוע או הורה חולה. לאן הילדים הועברו - לא צוין במסמכים הללו. יתרה מכך, פרטיהם הושחרו וכך גם סיבת האימוץ. אחרים מראים כי לשכת הסעד מבקשת להוציא ילדים מסוימים מתוך המוסד, אך לא נכתב לאן. מסמכים אחרים, החתומים על ידי רופא המוסד, ד"ר פאול סטרבובסקי, מעידים כי במקרים רבים "הילד עזב את המוסד במצב משביע רצון", אך לא נכתב לאן עבר. משרד חקירות "גוט בן אשר" הצליח לאתר ולדובב את ד"ר סטרבובסקי כשהיה בבית אבות בגיל 87. המשרד כתב לוועדת כהן־קדמי: "התרשמנו כי בשיחה עימנו הרופא היה מסויג ולא חשף את כל הידוע לו".
שם משפחה חדש
מסמך נוסף שנחשף כאן לראשונה מכיל רשימת שמות של ילדים שהוכנסו ב־1955 לוויצו תל אביב. ברשימה יש ארבעה ילדים שקיבלו את שם המשפחה "אמץ", דבר המתחבר לעדות של ד"ר סטרבובסקי, שאמר בעבר כי הם קיבלו הוראה לשבש את שמות המשפחה כדי לטשטש את העקבות החוזרים להורים הביולוגיים.
ח"כ נורית קורן, יו"ר הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, המזרח והבלקן: "החומרים שהוצגו בפני ועדת החקירה כהן־קדמי מוכיחים שחור על גבי לבן שהתנהל פשע מאורגן בחסות המדינה שבו היו מעורבים בכירים בממסד, גורמי ביטחון, משרד הסעד, ויצו, אמנה, נעמ"ת, ועוד. מדובר בכתם גדול בהיסטוריה של מדינת ישראל אשר הוסתר במשך שנים באמצעות קשר השתיקה וחיסיון תקדימי של 70 שנה. כיו"ר הוועדה לחקר היעלמותם של ילדי תימן, המזרח והבלקן אני דורשת לפסול את מסקנות ועדת כהן־קדמי לאלתר ולהעניק לוועדה אשר בראשותי סמכויות חקירה".
חברת הכנסת נורית קורן
אבנר פרחי, יו"ר ארגון ילדי תימן בישראל, שהעיד בוועדה והיה מעורב בחקירות, הוסיף: "ועדות החקירה התעלמו עד כה מהתמיכה הלוגיסטית הממסדית שסייעה בחטיפות הילדים, והתייחסו רק למקרים הפרטניים של המשפחות שהתלוננו. כמובן שעם פתיחת הארכיונים רואים את הפער האדיר בין מה שמופיע במסמכים לבין מסקנות הוועדות".
מוויצו נמסר בתגובה: "הליכי קבלתם ועזיבתם של הילדים מהמוסדות טופלו על ידי רשויות המדינה בלבד, כפי שעולה מהמסמכים, וחלקה של ויצו היה בדאגה לרווחתם. במרוצת השנים העבירה ויצו לוועדות החקיקה את כל החומרים הנוגעים לילדים ששהו במוסדותיה ולא נמצא דופי בהתנהלותה. גם היום תיקי ילדים המצויים בידי הארגון פתוחים ונגישים למשפחות, ואנו מזמינים כל מי שבן משפחתו ששהה במוסדותינו לפנות לאיתור מידע ונעמיד לרשותו כל שבידינו".
ממשרד הרווחה נמסר: "המשרד משתף פעולה באופן רציף ומלא עם ועדת החקירה. כל מסמך שהתבקשנו לבדוק - נבדק ונמסרה תגובה לוועדת החקירה. המסמכים שמפורסמים כעת לא הועברו אלינו לבדיקה ולכן אין באפשרותנו להגיב עליהם".
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
