כשמגיעים מועדי חודש אייר, והמדינה שרויה באווירת ימי הזיכרון לשואה ולגבורה ולחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, בואכה יום העצמאות, אני מרגישה גאווה גדולה להיות יהודייה וישראלית.
גאווה על הזכות הגדולה שלשמה עליתי עם חלק ממשפחתי לישראל מכפר אמבובר שבאתיופיה כחלק ממבצע משה בשנת 1984, כששאר בני משפחתי עלו רק מאוחר יותר במבצע שלמה בשנת 1991 - והעצמאות שלי כנערה בארץ לא זרועה, ההבנה שאני נמצאת במקום שהוא לא הבית הפרטי אותו הכרתי מאז ילדותי.
אחרי המסע המטלטל והלא פשוט שעברנו כדי להגיע אל חוף מבטחים בארץ הקודש, אנו זוכים לראות במו עינינו את ארץ זבת חלב ודבש. האדמה הקדושה, אוויר הרים צלול כיין, ואנשים נפלאים. אחרים, כמוני, הגיעו מארצות אחרות לכאן, ויחד מוצאים הרמוניה משותפת שכל אחד ואחד משתף את מנהגו ומשמר את מסורתו, אבל כולנו מאוחדים, בזכות היותנו יהודים.
איזו עוד מדינה בעולם היא כה קטנה מבחינה גיאוגרפית, ושהאוכלוסייה שבה מונה תשעה מיליון אזרחים - כה שונים במוצאם ודרכם, אבל למעשה הם כל כך דומים, ממש אחים בדמם. ולכן, מדהים בעיני היא העצמאות שלנו, שאנו מתרגשים מכל הישג של אדם פרטי כאילו הוא הישג כללי, כאילו הוא הישג אישי שלנו.
גם בימים עצובים של זיכרון וגם בימים קשים אחרים שעוברים על החברה הישראלית, רואים את האחדות בעם וכולם יודעים שיש מי שייתן חיבוק ויד. זוהי עצמאות אמיתית.
גם בימים קשים אלו שהאנטישמיות בעולם מרימה את ראשה והטרור פוקד אותנו בארץ כמו בימים האחרונים בדרום, אנו יכולים להתחזק מהידיעה שיש לנו צבא חזק משלנו, כלכלה משגשגת, ואפילו הגענו לירח.
אנו מבינים שהעצמאות שחלמנו עליה חיה ובועטת. הקשר שיש במדינה שלנו בין אנשים מגוונים ושונים, החיים יחד בחברה אחת, הוא כל כך חזק שגם במצבים לא פשוטים ובתקופות מורכבות כמו בבחירות האחרונות, הבסיס שלנו משותף וחזק וכולנו יודעים לעשות את הסוויץ', לגלות ערבות הדדית ולהיות מאוחדים בימים כאלו.
מיכל אברה סמואל // צילום: יח''צ
העצמאות במדינה שלנו היא לקבל את האחר, את השונה ממך. לדעת להשתלב, וגם כשקשה, לדעת שיש מישהו מאחוריך שדוחף אותך בגב כמו בטיפוס בעלייה תלולה.
המסע של החברה האתיופית מחברה עצמאית, ועד הפיכתה לקהילה מובילה דרך, זוהי תעודת כבוד לקהילה ולמדינה. עדיין יש קשיים בדרך ואתגרים שעלינו לעבור כדי שהמצב יהיה אידיאלי לחלוטין, אבל אפשר לומר שאנחנו נמצאים בכיוון הנכון.
החברה הישראלית כיום, בשונה מתקופת קום המדינה שאז לא ידעה איך להכיל את אותם ה"חוצניקים", פועלת להכלת העדות השונות. אז כן, יש לנו עוד לא מעט עבודה שדורשת תיקון, אבל ביום העצמאות ה-71 של מדינת ישראל, אפשר להסתכל סביבנו, ולהתמלא בגאווה על מה שהשגנו בתקופה קצרה כל כך.
עלינו לשמור על מה שהשגנו ולהמשיך לעבוד קשה כדי לבנות חוסן קהילתי מתוך סולידריות וכבוד הדדי. זו זכות גדולה להיות ישראלית בארץ ישראל. זכות גדולה שיש לנו מדינה משלנו, מדינת ישראל.
הכותבת היא מנכ"לית עמותת פידל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו