בניגוד לתדמיתן האפרורית, הבחירות ללשכת עורכי הדין שייערכו השבוע הן חשובות ויש להן השלכות משמעותיות על חייהם של כלל אזרחי המדינה, ולא רק על ציבור עורכי הדין.
מחאת המשפטנים, יולי 2018 // צילום: זעקת המתמחים
מעבר להיותה גילדה מקצועית, ללשכת עורכי הדין גם מעמד רשמי בכמה מוסדות ממלכתיים, והיא מעורבת בהשפעה ישירה על גופים שקובעים מדיניות.
הראשון שבהם הוא כמובן הוועדה למינוי שופטים, שבה ללשכה יש שני נציגים מתוך תשעה. בשל כך יש ללשכה - למועצה הארצית ולעומד בראשה - השפעה רבה על אחד הגופים המרכזיים במערכת המשפט.
אין זה פלא שפעמים רבות המאבק על זהותם של נציגי הלשכה היה שלב מכריע במערכה על אופי השופטים שימונו ועל השקפת העולם שיקדמו.
מעבר לכך, נציג הלשכה גם מעורב בוועדה לבחירת יועץ משפטי לממשלה, המונה חמישה חברים, וקולה משמעותי גם במינוי זה.
לבד מכך, המשאבים שבידי הלשכה והמעמד הרשמי שלה מאפשרים לה להיות מעורבת בדרגות שונות בעניינים ציבוריים.
הוועדה למינוי שופטים, פברואר 2018 // צילום: אורן בן חקון
בשנים האחרונות, בהנהגתו של היו"ר הקודם והשנוי במחלוקת אפי נוה, הלשכה הרחיבה את פעילותה בכנסת ואת מעורבותה בהליכי חקיקה כלליים - ולא רק הנוגעים לאינטרסים המקצועיים של עורכי הדין; היא השמיעה את קולה בנושאים ציבוריים רבים והפכה לשחקן סמי־פוליטי בולט.
השאלה אם ראוי להפקיד כוח כה רב בידי גוף שכזה, ואם ראוי לחייב את כלל ציבור עורכי הדין להשתתף במימונו או שמא לעבור למודל וולונטרי יותר, היא שאלה הנשמעת יותר ויותר בקרב עורכי הדין והיא אחת הסוגיות העומדות על הפרק בבחירות הנוכחיות.
שיעור ההצבעה בבחירות ללשכת עורכי הדין נמוך במיוחד, בטח בהשוואה לבחירות לכנסת. בבחירות האחרונות הוא הסתכם ב־28.5% בלבד, כמעט רבע, דבר המקנה משקל לא פרופורציונלי לקבוצות מאורגנות ולמגזרי מיעוטים - המייחסים לבחירות חשיבות רבה ומגיעים להצביע בשיעורים ניכרים.
בעוד את הכשלים המובנים במוסדות הלשכה ייקח זמן לתקן, את בעיית הייצוג בבחירות - דווקא קל מאוד.
צאו להצביע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
