תוכנית לאומית להעברת השגרירויות לי-ם

לראשונה תוכנית ממשלתית מסודרת להעברה ולפתיחה של שגרירויות בירושלים: שר החוץ, ישראל כץ, יציג בקרוב לממשלה הצעת החלטה המגדירה את העברת השגרירויות לירושלים כ"יעד לאומי, מדיני ואסטרטגי מדרגה ראשונה". על מנת להביא למימוש היעד, גיבש כץ חבילת צעדים ותמריצים שיעודדו מדינות לעשות כך.

עם כניסתו למשרד החוץ, גילה כץ כי יש מדינות שמסכימות עקרונית לפתוח שגרירות בירושלים, אך מבקשות מישראל צעדי גומלין בתגובה. כך למשל, הונדורס ואל סלבדור הסכימו לבקשה לפתוח שגרירות בירושלים, אך דרשו פתיחת שגרירות ישראלית מלאה בבירותיהן בתמורה – צעד שלא קרה. מדינות אחרות ביקשו סיוע בתחומי פיתוח וכלכלה, פתיחת דלתות בארה"ב ואף השתתפות בהוצאות הכלכליות הכרוכות במעבר לירושלים. גם במקרים אלה כמעט ולא היה מענה ישראלי, מה שעיכב פתיחת שגרירויות חדשות. 

כץ, שלמד בחודשים האחרונים את פעילות משרד החוץ, הציב את פתיחת השגרירויות בירושלים בראש סדר העדיפויות. בהצעת החלטה שגיבש ותוגש בקרוב לממשלה, הוא מציע לקבוע סכום של 50 מיליון ש"ח כחבילת סיוע למדינות שיעלו את השגרירות לבירה. בשל תקופת הבחירות, ההחלטה מתייחסת לתקציב 2020 ואולם במידת הצורך, על פי ההצעה, כץ יהיה רשאי להפנות משאבים למטרה זו כבר בשנת התקציב הנוכחית. 

הכסף ישמש עבור השתתפות במימון הוצאות הקשורות להקמה או העברה של השגרירות או של מעון השגריר, איתור והקצאה של קרקע מתאימה בירושלים, סיוע בהליכים מצד עיריית ירושלים, רשויות וגופים רלוונטיים אחרים, וכן שיתופי פעולה עם המדינה הרלוונטית וסיוע לה בתחומים נוספים בהתאם לנסיבות. ועדת היגוי בראשות מנכ"ל משרד החוץ, יובל רותם, תחליט על אופן חלוקת הסיוע בין המדינות.

"היעד החשוב ביותר"

מאז ההכרה ההיסטורית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בירושלים כבירת ישראל, רק גוואטמלה הצטרפה לאמריקנים בהעברה מלאה של שגרירותה לירושלים. ראש הממשלה נתניהו העלה את בקשת ההעברה בפגישות מדיניות וכן עשתה סגנית שר החוץ, ציפי חוטובלי, שקידמה את הנושא מול מספר מדינות באירופה. 

שר החוץ ישראל כץ. "העברתהשגרירויות - יעדאסטרטגי מדרגה ראשונה" // צילום: גדעון מרקוביץ' 

כץ, שהציג בשעתו את חוק ירושלים רבתי, מקווה להביא כעת את הדברים לכלל מעשה. בשיחה עם "ישראל היום" אמר כי "אין דבר שמבטא יותר את שיבתנו לציון ואת הצלחת הציונות מחיזוק ריבונות ישראל והעם היהודי בירושלים. חיזוק מעמדה של ירושלים בעולם הוא היעד החשוב ביותר שהצבתי לעצמי כשר החוץ. ירושלים היתה ותהיה תמיד הלב הפועם של העם היהודי".

איפה עומדות המדינות?

מאז הכרזת ארה"ב על העברת השגרירות לירושלים, רק גוואטמלה הלכה אחריה באופן מלא. ישראל החלה לפעול בנושא מול מדינות רבות, אולם המאמצים שהובילו ראש הממשלה ומשרד החוץ הניבו תוצאות דלות. יתרה מכך, התחילה להסתמן מעין פשרה גרועה בהרבה והיא פתיחה של נציגויות סחר.

אז איזו מדינה עשתה מה עד היום בנוגע לירושלים?

גוואטמלה - המדינה שהיתה שנייה להכיר בישראל, אחרי ארה"ב, ב־1948, היא גם השנייה והיחידה עד כה שהעלתה באופן מלא את שגרירותה לירושלים. 

פרגוואי - גם פרגוואי חנכה במאי שעבר שגרירות בירושלים במעמד הנשיא הקודם, הורסיו קורטז, וראש הממשלה. ואולם, מחליפו של קורטז הפך את ההחלטה והחזיר את השגרירות לתל אביב. נתניהו בתגובה ניתק את היחסים עם המדינה. 

הונגריה - במרץ 2019 חנכה ממשלתו של ויקטור אורבן משרד סחר במרכז ירושלים, המהווה שלוחה של השגרירות בתל אביב. בכך הפכה הונגריה למדינה השלישית שיש לה נציגות דיפלומטית בבירה, אף כי שר החוץ של הונגריה הבהיר בראיון ל"ישראל היום" כי ארצו לא מכירה בירושלים כבירת ישראל. 

ברזיל - חרף הבטחות רבות לאורך מסע הבחירות שלו ואף לאחר שניצח, נשיא ברזיל, ז'איר בולסונארו, לא העלה את שגרירות ארצו לירושלים. בביקורו בארץ בתחילת אפריל דיבר על כוונה לפתוח משרד סחר בבירה אולם גם זה לא קרה. 

הונדרוס - נשיא הונדורס, חואן אורלנדו הרננדז, הסכים עקרונית להעלות את שגרירות ארצו לירושלים אך העמיד תנאים שעד כה ישראל לא עמדה בהם, כולל פתיחת שגרירות ישראלית מלאה בארצו. 

רומניה - בעוד ראשת ממשלת רומניה, ויוריקה דניצ'לה, הצהירה פעמים רבות כי היא מעוניינת בהעלאת השגרירות, נשיא המדינה, קלאוס יוהניס, שבידיו הסמכויות, מתנגד לצעד בכל כוחו. רק אם יפסיד בבחירות שייערכו בסתיו הקרוב יש סיכוי שהדברים ישתנו. 

צ'כיה - בנובמבר 2018 חנכו ראש הממשלה נתניהו ונשיא צ'כיה מילוש זאמן את בית תרבות צ'כיה בירושלים. הנשיא הצ'כי תומך בהעברה מלאה של השגרירות ואולם הממשלה מתנגדת, כך שגם בית התרבות לא מהווה נציגות דיפלומטית. 

סלובקיה - גם סלובקיה הודיעה במרץ האחרון על פתיחת נציגות סחר במעמד דיפלומטי בירושלים. 

מעת לעת מתפרסמות ידיעות על מדינות נוספות השוקלות להעלות את שגרירות ארצן לירושלים. ואולם מלבד הפלשתינים והעולם הערבי, ישנם שני מרכיבים משמעותיים שמעכבים את התהליך. האחד הוא התנגדות גורפת של האיחוד האירופי, אשר איים על חברותיו לבל ילכו בעקבות האמריקנים. המעכב השני, ככל שישמע הדבר מפתיע, הם האמריקנים עצמם. מרבית המדינות ששוקלות את העברת השגרירות, מבקשות בתמורה תמיכה מוגברת של ארה"ב בעיקר בתחום הכלכלי. הממשל, מסיבותיו, לא נוטה להיענות לבקשות האלה.

 

 

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו