פתיחת השבוע השלישי תפסה אותי לא מוכן. אמנם התחברתי לאפליקציית "המגן", שאותה קיבלתי מחבר חדש ב"פייסטיים" - מייד אחרי שיעור ג'ודו של הילד ב"זום".
אגב, סליחה שאני מביא את הבשורות הרעות - ג'ודו בזום זה מקסים - אורן סמדג'ה חדש לא ייצא מזה. הילדים עסוקים רוב הזמן בלהגיד שלום למי שהצטרף ולבדוק מי עוד חי. גם אי אפשר לתאר את הרעש. 20 ילדים שלא ראו חבר כבר שלושה שבועות - הם כל כך שמחים - שהם לא מצליחים להיות מרוכזים ולעשות אִיפּוֹן.
עוד בנושא:
• צפו: ליאור דואק מתעדכן בפרטי הסגר
• אלה-לי להב: "אני מפחדת להיעלם"
• לא צריכה רופא: האזינו לשיר הקורונה של נטע
בכלל, זה דור של אייפון, לא של איפון. אבל הם מאושרים נורא. דמיינו את האושר של לפיד כשהוא יראה את נתניהו אורז בבלפור, או את גנץ כשהוא סוף־סוף ייצא לפנסיה - אושר כזה. בקיצור קיבלתי הודעה מאפליקציית "המגן", שלצערם זיהו שהייתי ליד חולה קורונה בבית הכנסת "שובו אחים". בשנייה הראשונה אתה חש רעד בכל הגוף, הנה גם אתה הולך להיות מונשם ומורדם (או לפחות קצת מנוזל) אבל חצי שנייה אחרי זה נזכרתי שלא הייתי בבית כנסת מאז הבר מצווה - וגם אז זה נמשך פחות מ־20 דקות. זה לא שאני לא בנאדם מאמין, אני פשוט מאמין בדברים אחרים שהם פחות פופולריים בבית הכנסת.
אז למה השב"כ כתב שהייתי בבית כנסת? האם מישהו שם כועס שלא הייתי בבית כנסת, וזה רק רמז עבה לאופן ההתנהגות הבלתי ראוי שלי? חצי שעה אחרי זה הבת שלי, שנמצאת בבידוד כבר 20 יום (כי לא מוצאים את הבדיקה שלה), קיבלה הודעה שהיא נמצאה חיובית. שוב תחושת הפאניקה וסוף העולם שהגיע. הנה אני מאבד ילדה שאני כבר רגיל להיות אבא שלה המון שנים. שעה אחרי הגיעה ההודעה המרגיעה - טעינו, זאת לא התוצאה הנכונה! הבת שלך חיובית אבל רק כבנאדם, לא מבחינת הקורונה, מתנצלים. אז בכל הטירוף הזה מתרחשות גם טעויות וזה לגמרי הגיוני - כל האירוע הזה הוא (הלוואי) אולי טעות של מישהו (ואני לא מתכוון לגנץ), ובסוף נבין מה היה פה.
בשבוע השלישי, הממשלה לא מרשה להיות יותר עם חברים קבועים, והילד נאלץ למצוא חברים חדשים בחצר שסמוכה לבית. הם אפילו ניהלו משחק כדורגל קצר, הצליחו להבקיע - ואז המשטרה הגיעה. באמת. שוטר ושוטרת מקסימים שהסבירו שזה לגמרי אסור כדורגל. הם שאלו מי הקבוצה שהפסידה ולקחו אותה למעצר של 24 שעות. הילד חזר הביתה קצת מבואס אבל שמח שניצל מהמעצר. אז אם מישהו מתעניין - לא, לא נחזיק באמת מעמד. אנחנו יודעים שלאנה פרנק היה יותר קשה, מבינים שביום כיפור כמעט היה חורבן בית שלישי - אבל אנחנו דור מפונק. טוב, חייבים להתקדם, סליחה, להתפרק. בריאות ושפיות לכולם.