ועדת השרים שבחנה את פעילות השב"כ בשבועות האחרונים הגיעה למסקנה כי לארגון יכולות מוגבלות מאוד לאכן חולי קורונה שלא בזמן הסגר. בראש הוועדה עמד השר יובל שטייניץ, וחברים בה היו השרים אמיר אוחנה וזאב אלקין. הוועדה קיימה ישיבות רבות עם ארגון השב"כ, משרדי הבריאות והמשפטים וגופים נוספים.
כאמור, אחת ממסקנות הוועדה היו כי יכולות האיכון לאתר נשאי קורונה, כאשר הציבור מסתובב בחופשיות ברחבי המדינה, מוגבלות מאוד. השרים אמנם קבעו כי אין גוף אחר, אזרחי או פרטי, שיכול להשיג תוצאות טובות יותר – ואולם עדיין יכולות אלו מאבדות באופן משמעותי את יעילותן.
הוועדה הציגה את מסקנותיה לראש הממשלה בנימין נתניהו, והמליצה בין היתר על נקיטת צעדים שיוכלו לאכן נשאים בקרב עובדי המדינה, וכן מציעה פיתוח יכולות נוספות שיאפשרו איכון בהיקפים נרחבים בכלל המדינה. בלי כלים אלה, כך טוענים בוועדה, תתמסמס השליטה החלקית הקיימת כיום באיתור מקורות ההדבקה.
יש לציין, שההמלצות טעונות את אישור הממשלה וועדת החוץ והביטחון של הכנסת. מנתונים שנאספו עד כה, מתוך כ-15 אלף נשאי קורונה ידועים בישראל, שליש נדבקו מבני משפחתם, שליש ממקור מחו"ל או לא ידוע, ושליש לערך אוכנו בידי שב"כ.
בג"ץ: המשך איכון הטלפונים מחייב חקיקה
המלצות הוועדה מגיעות במקביל לפסיקת בג"ץ הערב (ראשון) המגבילה את סוגיית איכון הטלפונים. ביהמ"ש העליון קבע כי החל מיום חמישי הקרוב, 30 באפריל, ככל שמבקשת המדינה להמשיך להסתייע באמצעים הטכנולוגיים המצויים בידי שב"כ לצורך מאבק בהתפשטות נגיף הקורונה, יש לקבוע סמכות זו בחקיקה ראשית. עם זאת, ככל שיותנע הליך חקיקה, ניתן יהיה להאריך את תוקפה של החלטת ההסמכה לפרק זמן קצר נוסף שלא יעלה על שבועות ספורים על מנת לאפשר את השלמתו של הליך זה.
עוד בנושא:
לאחר זיגזג - אושר ביטול מגבלת הפעילות הספורטיבית החל מחמישי
מתי יתחיל הסגר והאם מותר לעלות לקברים? כל ההנחיות לימי הזיכרון והעצמאות
משרד הבריאות פרסם את נתוני התחלואה העדכניים ביישובים: עלייה בבית שמש ובנתיבות
"נמאס לי להיות החברה קדישא": דובר איכילוב עורר סערה
הרכב השופטים, שבראשו עמדה נשיאת העליון חיות ולקחו חלק השופטים נועם סולברג והמשנה לנשיאת העליון חנן מלצר, קיבל היום עתירות שהופנו נגד החלטת הממשלה להסמיך את שירות הביטחון הכללי, באישור ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים, להפעיל אמצעים טכנולוגיים למעקב אחר אזרחי המדינה ותושביה, כחלק מן המאבק בהתפשטות נגיף הקורונה. נקבע כאמור כי ככל שהמדינה תבקש להמשיך ולהסתייע בשב"כ לאחר ה-30.4.2020, יהיה עליה להתחיל בהליך של חקיקה ראשית, שאותו יש להשלים בתוך שבועות ספורים לכל היותר.
נשיאת בית המשפט העליון עמדה על כך שהתפרצות מגיפת הקורונה והתפשטותה הובילה לשינוי סדרי החיים בישראל וברחבי העולם וכי בנסיבות ייחודיות וחריגות אלה הייתה הממשלה מוסמכת מכוח סעיף 7(ב)(6) לחוק השב"כ, לקבל החלטה להפעיל את השב"כ. זאת על מנת להסתייע באמצעים הטכנולוגיים שברשותו לביצוע חקירות אפידמיולוגיות, המיועדות לאתר אנשים שבאו במגע קרוב עם חולים מאומתים וליידע אותם שעליהם להיכנס לבידוד ביתי.
הסעיף הנ"ל בחוק השב"כ, כך נקבע, מאפשר לממשלה, באישור ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים, להסמיך את השב"כ לבצע פעילות בתחום שאינו מצוי בליבת העשייה הביטחונית במובן הצר, כשהדבר דרוש לשם שמירה וקידום "אינטרסים ממלכתיים חיוניים לביטחון הלאומי של המדינה" וכאשר נשקפת סכנה חמורה ומידית לאזרחי המדינה ותושביה או לסדרי המשטר שלה.
