מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם אחה"צ (שני) את הדו"ח הכללי ובו שלל נושאים ומשרדים שנבדקו על ידי אנשי משרדו והעלו ליקויים במגוון תחומים.
פגיעה בבריאות חיילים ואזרחים עובדי צה"ל חנן גרינווד
מבקר המדינה מתריע כי עשרות אלפי לוחמים עלולים להיות בסיכון לנזק לשמיעה כתוצאה מכך שלא השתמשו במיגון שמיעה או שלא השתמשו כראוי באטמים. בדו"ח המבקר שעסק בבריאות תעסוקתית נמצא כי על אף החשיבות הרבה של חוש השמיעה לחייל הלוחם, ואף שבאחריות המפקדים להגן על חיילים מרעש מזיק, ממסמכי מפקדת קצין הרפואה הראשי (מקרפ"ר) עלה כי אין ממלאים בקפידה את ההוראה בנוגע לשימור השמע של חיילים ועיקר הבעיה היא באימונים של חילות זרוע היבשה.
79 אחוזים מהלוחמים שהופנו למכון שמיעה ודיבור של צה"ל ב-2017 בגין תחושת ירידה בשמיעה עקב שימוש באמצעי לחימה, לא עשו שימוש נכון באטמים או לא השתמשו בהם כלל. עוד התברר שרוב החיילים שהשתמשו באטמי אוזניים, עשו זאת באטמים שאינם מאושרים לשימוש, שהם בעלי הנחתת רעש מזערית. כ-93% מההפניות למכון שמיעה ודיבור של צה"ל כאמור לעיל ניתנו עקב שימוש באמל"ח באימונים, ורק כ-7% ניתנו עקב שימוש באמל"ח בפעילות מבצעית.
מפקדת קצין הרפואה הראשי ניתחו רשומות של 50 אלף לוחמים ששירתו בחיל התותחנים ובחיל השריון בשנים 2016-2005. הממצאים החמורים מעלים כי שיעור החיילים בעלי סעיף ליקוי על רקע ירידה בשמיעה הוכפל מיחס של שניים עד שלושה בעלי סעיף ליקוי בשמיעה לאלף חיילים בתחילת השירות, ליחס של ארבעה עד שישה לאלף חיילים בתום 36 חודשי שירות. עוד התברר בדו"ח כי לעיתים הלוחמים במבצע "צוק איתן" ששמיעתם נפגעה לא השתמשו באטמי אוזניים או שהאטמים נפלו במהלך פעילות. למשל, לוחם חטיבת הנח"ל ירה טיל כתף ללא מיגון שמיעה ואושפז בגין ירידה בשמיעה.
צילום: תדמית
בביקורת, שנעשתה מאוקטובר 2018 ועד יולי 2019, באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, בזרוע היבשה, האוויר והים, באגף המודיעין, באגף התקשוב וההגנה בסב"ר ובמנהל הרכש והייצור במשרד הביטחון, עלו פערים חמורים שעלולים להביא לסכנה לחיי אדם. כבר ב-2017, נחשף בדו"ח, נמצאו פערים משמעותיים ביניהם היעדר מיפוי של גורמי סיכון ביחידות צה"ל, ניטור חלקי של גורמי הסיכון, כניסה של חומרים ואמצעים מסוכנים לצה"ל ללא אישור בריאותי, חוסר יכולת להעריך את הסיכונים וליידע את המשרתים בנוגע אליהם על מנת למנוע תחלואה והיעדר תחקור של חשיפות חריגות.
בעקבות הפערים שהתגלו הוחלט להקים מחדש את הענף לבריאות תעסוקתית, אולם עד עתה חלק מהפערים נותרו בעינם. "עולה כי ענף בריאות תעסוקתית אינו מקיים ביקורות מטכ"ליות בתחום הבריאות התעסוקתית. עקב כך אין למפקדת קצין הרפואה הראשי מידע מלא על התהליכים והפעילויות המתבצעים ביחידות צה"ל ועל הסיכונים שאליהם נחשפים המשרתים והאזרחים עובדי צה"ל. הדבר עלול להגביר את הסיכון לחלות במחלות תעסוקתיות", נכתב בדו"ח. עוד עלה כי מכיוון שמפקדת קצין הרפואה הראשי אינה מבצעת בקרה בנוגע ליישום הנחיותיה לאיסור שימוש במתקן, בציוד או בחומר, "עלול להתממש הסיכון הכרוך בשימוש בהם, והדבר עלול לגרום למחלת מקצוע ובטווח הארוך אף למוות".
"מפגישות שקיימו נציגי משרד מבקר המדינה עם רמ"ח שירותי בריאות ועם ראש ענף בריאות תעסוקתית התברר כי פיקוח לא היה חלק מתכולת העבודה של מפקדת קצין הרפואה הראשי וכי אף אין לה יכולת לבצע בקרה ופיקוח. כדוגמה לכך צוין מקרה שבו הענף הנחה לעצור תהליכי עבודה בזרוע האוויר שבהם נעשה שימוש בסטרונציום כרומט (חומר מסרטן; וכן גורם למחלות ריאה ונשימה), אך בהיעדר בקרה אין ודאות שהתהליכים אכן נעצרו", נכתב עוד בדו"ח.
אחד הפערים שעלו בדו"ח נוגע ללב המאמצים הביטחוניים הישראלים המסווגים. מבקר המדינה עסק בהליכי האישורים לפרויקטים במיקוד מטכ"לי, שעוסקים בין היתר בפיתוח "אבני בניין" רב זרועיות, מערכות שעליהם ניתן להתקין כלי נשק, כלי טיס בלתי מאוישים, הגנה אווירית, לווינים ופרויקטים שכוללים שיתופי פעולה עם שותפים זרים. מדובר בפרויקטים חשובים במיוחד, שנזקקים לאישור של בכיר בצה"ל – ראש אגף התכנות, סגן הרמטכ"ל או הרמטכ"ל בעצמו, בהתאם לעלותו של הפרויקט.
ראש מחלקת שירותי בריאות מסר לנציגי משרד מבקר המדינה כי "תהליכי הרכש מאפשרים הכנסת חומרים שיש בהם סיכון בהיבט של בריאות תעסוקתית", וכי "דבר זה מסכן את הבריאות של המשרתים ושל האזרחים עובדי צה"ל". ראש ענף בריאות תעסוקתית ציין כי גילה בדרך מקרה כי יחידה מסוימת השתמשה בחומר אסור לשימוש.
מבקר המדינה העיר לאגף התכנון כי בחינה להערכת סיכונים בריאותיים שלא על ידי 'הגורמים המקצועיים' עלולה לגרום לפגיעה בבריאותם של החיילים והאזרחים עובדי צה"ל. משום שפרויקט כבר מאושר וצה"ל מצטייד באמל"ח, ציינו נציגי המבקר, מאוחר מכדי לבצע תיקונים הכרחיים לשם שמירה על בריאות המשרתים אשר משתמשים בהם. "הם עלולים להיחשף לרמות כאלה או אחרות של סיכונים כגון חומרים מזהמים, רעלים ורעשים".
תשלום כפול עבור אותה פעילות חנן גרינווד
דו"ח מבקר המדינה שבחן את פעילות האגף לזהות היהודית במשרד לשירות הדת חשף אנדרלמוסיה וחוסר סדר בפעילות, כולל מקרים שבהם נעשה כפל תשלום של האגף עבור פעילויות במימונו. בנוסף, עלה כי למרות שהתקיים מרכז להפעלת פרויקטים שונים, אלו שזכו במרכז היו ברוב מוחלט של המקרים העמותות שהפעילו אותו במקור, מה שמעלה סימן שאלה לגבי המכרז עצמו.
בביקורת עלה כי האגף שילם סכום של 28 אלף שקלים לשתי עמותות שונות עבור אותה פעילות, שהתקיימה בחודשים יולי-אוגוסט 2018, באותו המקום ובאותה השעה. בנוסף התברר כי בין השנים 2014 – 2018 בשש מתוך תשע התקשרויות של האגף, שהחלו בפטור ממכרז, העמותות שהפעילו את הפרויקט הן שזכו במכרז. רק בשתי התקשרויות התחלף הספק.
מבקר המדינה מציין גם כי לא נקבעו מדדי תוצאה שיבחנו את איכות הפעילות של האגף, את מידת ההשפעה של הפעילויות על המשתתפים והאם הושגה מטרת החלטת הממשלה – חיזוק הזהות היהודית. באתר האינטרנט של המשרד, נקבע עוד, יש דף המפרט את הפעילויות שבמימון האגף, אולם אין בפרסום הפניות לעמותות המפעילות אותן, מועדיהן, המיקום שלהן, עלויות למשתתף וכדומה.
ליקויים בטיפול במזהמים במזון מיטל יסעור בית-אור
שיעור החולים בסלמונלה ובליסטריה - זיהומים שמקורם במזון בישראל - כפול מאשר במדינות אירופה אך שירות המזון הארצי במשרד הבריאות לא מקיים מספיק בדיקות במזון הנמכר בישראל, מדווח באופן לקוי לציבור על מוצרים מזוהמים ולא מקיים אכיפה אפקטיבית נגד היצרנים. כך עולה מבדיקה שערך מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בנושא. "נמצאו ליקויים בכל שלבי הטיפול של שירות המזון הארצי", מציין המבקר.
שירות המזון אחראי על עריכת בדיקות לאיתור מזהמים במזון ולמניעת פגיעה בבריאות הציבור. בסמכות שירות המזון לפעול למול יצרנים ויבואנים, להטיל קנסות (המבקר מציין שלמרות שהחוק מאפשר להטיל קנס של עד 40 אלף שקל הקנס שמוטל בפועל הינו אלף שקל – מ.י) ולאכוף וגם לפרסם אזהרות לציבור.
בין המזהמים שבמזון חיידק ליסטריה שעלול אף לגרום למוות של קשישים או אנשים מדוכאי חיסון ולהפלות בקרב נשים הרות. שיעור החולים בו בישראל כמעט כפול מאשר במדינות האיחוד האירופי. בעשור האחרון הוכפל מספר מקרי התחלואה בחיידק הליסטריה בישראל בעקבות זיהום במזון.
מזהם אחר הוא חיידק הסלמונלה בו חלו בשנתיים האחרונות 88 ישראלים, מהם 50 ילדים בני פחות מארבע ו-11 בני 65 ומעלה. סלמונלה עלול לגרום למחלת מעיים ובמקרים קשים אף עלול לגרום לתמותה בקרב ילדים וחיידק הקמפילובקטר שעלול לגרום לנזקים נוירולוגיים וזיהום מסכן חיים.
מהבדיקה עולה כי משרד הבריאות לא קבע יעדים ארציים לביצוע דגימות לאיתור חיידקי ליסטריה במזון. דיגום לאיתור שאריות חומרי הדברה בירקות ובפירות לא נעשה באופן מלא ובמקרים אחרים לא נעשה כלל ו"לשירות המזון הארצי לא הייתה תמונה מלאה על החשיפה של צרכנים לחומרי הדברה במזון". עוד נמצא כי למרות שיש עליה בתחלואה מחיידק קמפילובקטר בישראל משרד הבריאות לא בודק את הימצאותו במוצרי מזון כלל, זאת בניגוד למדינות אחרות.
עוד מציין המבקר כי משרד הבריאות לא בודק כלל הימצאות חומרים כימיים מזהמים במזון (דיוקסינים) מדובר בחומרים שעלולים לשבש את פעילות מערכת החיסון והמערכת ההורמונלית ואף לגרום לסרטן.
ליקויים חמורים עולים ליקויים באשר לטיפול של משרד הבריאות באירוע זיהום בחיידק סלמונלה שאירע ב2018-2019. באירוע זה, שבו כאמור חלו 88 ישראלים, חלפו ארבעה חודשים מהדיווח הראשון על חשד לתחלואה במזון ממוצרים של יצרן מסוים עד למסירת מידע ואזהרה לציבור.
הודעות דובר משרד הבריאות שפורסמו בעקרבות האירועים הללו הכילו מידע חסר ולא שיקפו את המצב, לפי המבקר. כך למשל לא נכתב בהודעות כי במוצרי המזון נמצאו חיידקים אלא רק חשד, לא פורסם מידע לציבור אודות הסיכון ולא נכתב כי נמצא קשר מובהק בין החיידקים שהתגלו במוצרי המזון לבין החיידקים אצל החולים "אף שבעת פרסום ההודעות המידע הזה כבר היה בידי משרד הבריאות". בנוסף למרות שמרבית החולים במקרים אלו היו מהאוכלוסייה הערבית ההודעות פורסמו בעברית בלבד.
"הודעות לציבור בנוסח זה עלולות שלא להשיג באופן מלא את תכליתן - אזהרת הציבור ממזון שעלול לפגוע בבריאותו ולכן מוצע כי משרד הבריאות ישקול להנחות את העוסקים במזון לכלול בנוסח ההודעות שהם מפרסמים לציבור את מלוא המידע בנוגע לסיבות שמובילות לביצוע הריקול, בדומה לתבניות המשמשות גופים דומים בחו"ל כדוגמת ה-FDA", ממליץ המבקר.
ומסכם "הליקויים שנמצאו בביקורת מצביעים על בעיות בתפקוד שירותי בריאות הציבור שבמשרד הבריאות ובפרט של שירות המזון הארצי בכל הנוגע לצורך למנוע צריכה של מוצרי מזון מזוהמים כדי למנוע תחלואה".
ניגוד עניינים מובנה בתקצוב בתי החולים הממשלתיים מיטל יסעור בית-אור
משרד הבריאות קבע שבתי החולים יקבלו 39 אלף שקל עבור צינתור לב טיפולי, אך בפועל לפי הערכת שירותי בריאות כללית הפרוצדורה עולה כ- 18,600 שקל. התמחור השונה מצביע על ניגוד עניינים של משרד הבריאות כרגולטור וכבעלים של בתי חולים והעדפה תקציבית כלפי בתי החולים הממשלתיים, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה.
המבקר בדק סוגיה ותיקה של ניגוד עניינים הנובע מכפל התפקידים של משרד הבריאות שמשמש מצד אחד כרגולטור (מאסדר) ומצד שני כבעלים של 24 בתי חולים, מהם 11 בתי חולים כלליים ממשלתיים. המבקר מציין כי כפל התפקידים יוצר מתח מובנה בין פעולות משרד הבריאות שמשפיעות על ההכנסות של בתי החולים הממשלתיים לבין היותו שותף לעדכון התמחור של שירותים רפואיים מתוקף מעמדו כמאסדר.
המבקר מצביע על ניגודי עניינים בולטים, כך למשל קופות החולים ספגו בשנים 2014-2018 ירידה בהיקף של 600 מיליון שקלים בהכנסותיהן הנובעת מפערים בין המחיר שהן נדרשות לשלם לבתי החולים עבור יום אשפוז לבין מדד יוקר הבריאות שלפיו הן מתוקצבות.
עוד מצוין כי ישנם פערים לא רק בתמחור של צינתורי הלב אלא גם מחלוקות לגבי תמחור טיפולי הקרנות לחולי סרטן שמשתקת ומונעת את התכנסות "ועדת המחירים" במשרד הבריאות וטיפולים כמו הפרעות אכילה. עוד צוין כי גירעונות בתי החולים הממשלתיים הגיעו ב-2017 ל-1.5 מיליארד שקלים ולמרות הסיוע התקציבי שקיבלו לא דרשו מהם משרדי הבריאות והאוצר להתייעל.
בין המלצות המבקר "לחדד את תפקיד חטיבת המרכזים הרפואיים ולבחון את עמידתה ביעדים" - מדובר בחטיבה שהוקמה ב-2016 במטרה להתגבר על ניגוד העניינים המובנה. עוד המליץ לפעול לעדכן את מדד יוקר הבריאות לאור פסיקת בג"ץ מלפני מספר שנים.
לאחד את רישיונות הנהיגה ותעודות הזהות הביומטריים ינון בן שושן
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בחן את הסדרת השימוש במאגרים הביומטריים. בין הליקויים שנמצאו: רמת סיכון גבוהה באבטחת המידע הביומטרי של רישיונות הנהיגה במשרד התחבורה והעדר שימוש בתעודת הזהות הביומטרית שהונפקה כבר ב-2013. ההמלצה: לאחד את תעודות הזהות החכמה עם רישיון הנהיגה.
״מאגר זה מוגדר ברמת סיכון גבוהה. קיים פוטנציאל סיכון גדול למידע הביומטרי השמור בו בהיבטי אבטחת המידע והגנת הפרטיות״, כתב מבקר המדינה באשר למאגר רישיונות הנהיגה של משרד התחבורה. ״ראוי שמשרד התחבורה יידרש לממצאי היחידה להזדהות ויישומים ביומטריים במערך הסייבר שמהם עלה שמאגר תמונות רישיונות הנהיגה מוגדר כמאגר ברמת סיכון גבוהה ויקיים עבודת מטה להפחתת הסיכון״.
למרות שתעודת הזהות הביומטרית הונפקה כבר בשנת 2013, ונכון לאוגוסט 2019 נמצאת ברשות יותר מ-2.8 מיליון ישראלים שרשומים במאגר הארצי שכולל טביעות אצבע ומידע אישי נוסף, טוען מבקר המדינה את העדר השימוש בטכנולוגיה לטובת האזרחים: "השימוש שנעשה בתעודת הזהות החכמה לשם קבלת שירותי ממשל זמין הינו נמוך ביותר. יוצא אפוא כי למרות כל היתרונות שיש בכך למשרדי הממשלה ולתושב, טרם הושגה אחת מהתכליות שלשמן הונפקה תעודת הזהות החכמה".
בדו"ח ממליץ המבקר לרשות האוכלוסין ומשרד התחבורה, בשיתוף היחידה להזדהות וליישומים ביומטריים, לבחון את האפשרות לאיחוד תעודת הזהות החכמה עם רישיון הנהיגה. לדבריו משרד התחבורה מעוניין בביטול מאגר תמונות רישיונות הנהיגה וכי כעת מתקיימת עבודת מטה בנושא.
"במסגרת בחינת האפשרות לאיחוד תעודת הזהות החכמה עם רישיון הנהיגה, יש לתת את הדעת להתפתחות שחלה בעשור האחרון ביכולות הטכנולוגיה לזיהוי פנים ולמגמה העולמית להמרת תעודות למכשירי הטלפון הסלולרי. דבר זה מחייב בחינה ובקרה מתמדת במטרה לנהל את הסיכונים ולהגן בצורה יעילה וטובה על הציבור", נכתב.
בתוך כך, המבקר מצביע על שורה קשיים איתן מתמודדת היחידה להזדהות ויישומים ביומטריים במערך הסייבר הלאומי ואי יכולתה למלא את ייעודה ואת שהוטל עליה בהחלטת הממשל. "תמונת המצב בכל הנוגע לפעולות היחידה בתחום היישומים הביומטריים מלמדת על קשיים הנוגעים הן להישענות על הסדר פיקוח ואכיפה וולונטרי והן לשיתוף פעולה חלקי מצד גופים ממשלתיים. מציאות זו פוגעת ביכולתה של היחידה למלא את ייעודה ואת שהוטל עליה בהחלטת הממשלה״.
בעקבות הממצאים שעולים מהדוח תתקיים בחינה במערך הסייבר בנוגע להגדרת סמכויות היחידה והכלים העומדים לרשותה לשם ממימוש אחריותה, כך לפי המלצת המבקר.
כשלים בלשכת עורכי הדין יאיר אלטמן
פרק הביקורת בדו"ח המבקר על פעילות לשכת עורכי הדין כלל מספר לא מבוטל של כשלים. עם זאת יצוין כי עיקר פעולת הביקורת נערכה בזמן כהונתו של יו"ר הלשכה הקודם עו"ד אפי נוה, המואשם בפלילים.
תקציב הלשכה לשנת 2019 עמד על 69 מיליון שקלים כשעיקרו מדמי החבר שמשלמים 68,500 עורכי דין הרשומים בלשכה. באותה שנה 549 עורכי דין הורשעו בעבירת משמעת מתוכם 59 חברי ועדות מכהנים (מחציתם הושעו על תנאי או בפועל – י.א) ובין השנים 2017-2018 הוגשו 214 כתבי אישום על ידי המשטרה נגד עורכי דין.
הדו"ח מעלה כי הלשכה לא קבעה כללי אתיקה המאפשרים העמדה לדין או את העונש המבוקש בהתאם לעבירה ולחומרתה. המבקר ממליץ ללשכה ליצור אחידות אכיפה על מנת למנוע חשש לאכיפה בררנית. במחוז תל אביב של הלשכה בטיפול בתלונות אתיקה מתעכב ועשוי לערוך שנים.
ביקורות נוספת עוסקת בניגוד עניינים. הדו"ח מצא כי הלשכה לא הסדירה נוהל וכללים למניעת ניגוד עניינים כמו בחברות בוועדות המקצועיות ומצאה כשלים גם מינוי בוררים, נושא שעו"ד חימי ביצע בו רפורמות.
עוד עולה מהדו"ח כי עורך דין שהורשע בעבירה פלילית או משמעתית עדיין יכול להמשיך לאמן מתמחים, ואף אם רישיונו נשלל האפשרות לפקח על מתמחים מוחזרת לו אוטומטית וזאת מבלי שנבדק הקשר בין העבירה וחומרתה לבין אישור האימון.
הדו"ח גם נוגע בפצע פתוח של הלשכה על חוסר התפקוד של מערך ביקורת הפנים בלשכה בין השנים 2012-2019 בזמן כהונת נורית ליברמן. עלות שכרה הכוללת של ליברמן הגיעה ל-2.5 מיליון שקלים אך היא הוציאה שני דו"חות ביקורת בלבד. יצוין כי עם כניסת היו"ר הנוכחי עו"ד אבי חימי, הופסקה פעילות המבקרת הקודמת ומונה מבקר חדש.
כמו כן מצא המבקר ליקויים בדוחות הכספיים בחמש השנים האחרונות והמבקר אף קבע כי הדו"ח הכספי של שנת 2017 אינו משקף את מצבה הכספי של הלשכה. הדו"חות הכספיים של החברה הכלכלית של הלשכה בין השנים 2014-2017 אושרו באיחור של שנה. וכך מסכם המבקר: "פעולות לשכת עורכי הדין לקויות בכמה תחומים ופוגעות ביכולתה לממש את מטרותיה ואת פעולות החובה המוטלות עליה על פי חוק".
מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה: "לשכת עורכי הדין מודה למבקר המדינה על דו״ח מקיף וענייני על פעילות הלשכה ומוסדותיה. הלשכה רואה בו כלי עבודה חשוב, ובכוונתה לאמץ אותו וללמוד אותו. נציין שדו״ח המבקר מתייחס לשנים עברו, טרם היבחרו של עו״ד אבי חימי לתפקיד ראש הלשכה. מאז כניסתו של עו״ד חימי לתפקידו, הושלמו מספר רפורמות משמעותיות בעבודת הלשכה, רובן מתכתבות ומהוות יישום מלא של הליקויים וההערות שעולות בדו״ח המבקר.
"כך, לשכת עורכי הדין מצויה בעיצומו של תהליך רה-ארגון, אשרור והסדרת נהלים. דוגמא אחת היא נוהל ניגוד עניינים בקרב עובדי הלשכה, שנכתב בהתאם לנורמות הציבוריות הגבוהות ביותר, וכבר משנת 2019 כל עובד לשכה או עו״ד הפעיל באחת מהוועדות נדרש לחתום על מסמך העדר ניגוד עניינים.
"כמו כן, הוסדר נושא מינוי בוררים, כך שהמינוי יתבצע מעתה בצורה שקופה על ידי ועדה שתורכב משופט בדימוס, עו״ד מהמגזר הפרטי ועו״ד מהמגזר הציבורי; תקציב האתיקה הוגדל משמעותית וכן הוגדלו מספר התקנים בוועדות האתיקה השונות.
"כמו כן, לאחר בחירתו של עו״ד חימי מונה מר אמיר ויזל לתפקיד מבקר הפנים של הלשכה, במטרה לבצע תהליך בדיקה שוטף ומקצועי על כל פעילות הלשכה, וזאת לאחר כ-7 שנים, בהן לא התקיימה כל ביקורת בלשכה ומוסדותיה.
"לשכת עורכי הדין מחויבת לפעול לקידום השמירה על החוק, טוהר המידות, ערכי שקיפות ועל כבודו ורמתו של מקצוע עריכת הדין. אנו מברכים כל ביקורת שמקדמת את פעילותנו, ונמשיך לנהוג בנורמות המקצועיות והערכיות הגבוהות ביותר".
חוסר סדר בניהול שירות המדינה יאיר אלטמן
הפרק המתייחס לניהול ההון האנושי בשירות המדינה עוסק בעיקר ביישום החלטת הממשלה מ-2013 לביזור סמכויות מנציבות שירות המדינה לגופים הממשלתיים השונים, על מנת להגביר את עצמאותם התפקודית. באותה החלטה נאמר כי נציבות שירות המדינה תתמקד בהתוויית מדיניות ובקרה על הגופים הממשלתיים ופחות בניהולם.
מהדו"ח עולה כי נכון ל-2019, 83 אלף איש מועסקים בשירות המדינה ב-78 גופים שונים, מתוכם 265 עובדי נציבות שירות המדינה. תקציב הנציבות לאותה שנה עמד על 138 מיליון שקלים.
המבקר קובע כי למרות שהחלטת הממשלה לרפורמה בנציבות נקבעה כבר ב-2103, הנציבות לא האצילה סמכויות בתקני העובדים ל-60 מהגופים הממשלתיים (77%) וגם אלו שהואצלה להם הסמכות, מדובר בסמכות מוגבלת שאינה חלה על תנאי הסף לאיוש המשרות הבכירות בשירות המדינה. כמו כן הנציבות לא האצילה סמכויות בתחום קליטת עובדים והארכת תקופת השירות מעבר לגיל פרישת חובה ל-20 מהגופים הממשלתיים (26%).
הדו"ח מתייחס גם ליישום פרויקט בשם "עץ הדעת" שנוצר על מנת לגבש מדיניות באשר לניהול ההון האנושי בשירות המדינה. המבקר מצא כי הנציבות טרם השלימה את הטיפול ב-29% מהנושאים שנכללו בפרויקט בהם גיבוש מסלולי קריירה, גיוס עובדים למערכת הבריאות ומיונם ועוד.
נושא שגרם לעיכוב עיקרי בניהול ההון האנושי במערכת הבריאות הממשלתית בהם מועסקים כ-40% מהעובדים בשירות המדינה המצוין בדוח טמון במחלוקת בין הנציבות למשרד הבריאות. בינואר השנה הושגה הסכמה מסוימת באשר לסמכות לאייש את תפקידי מנהל מחלקה ומנהל מכון במרכזים הרפואיים אך עדיין קיימות אי הסכמות באשר לשאר מרכיבי ניהול ההון האנושי.
הדו"ח מבקר את העבודה שבין השנים 2015-2019 אושר לנציבות תוספת של 34 מיליון שקלים בממוצע לשנה על פני תקציב ממוצע של 81.5 מיליון שקלים לשנה דבר הפוגע ביכולת הניהולית של הנציבות וביכולתה להוביל את הרפורמה.
עוד נמצא כי הנציבות לא השלימה גיבוש תוכנית רב שנתית, תורת תקן מלאה ומסמכי מדיניות בניית ההון האנושי בשירות המדינה.
עיריית ביתר עלית לא מפקחת על שימוש בקרקעותיה אפרת פורשר
דו"ח מבקר המדינה אשר בדק את אופן הקצאת המקרקעין בעיריית ביתר עלית עבור מבני ציבור וחינוך ואת הפיקוח על השימוש שנעשה בהם, מצא בין היתר כי העירייה לא פיקחה על השימוש שנעשה במקרקעין שהקצתה, לא פעלה לביטול הסכמים עם עמותות שלא פיתחו את הקרקע שהוקצתה להן, לא החזירה לחזקתה מבנים שהוקצו לתקופה קצרה ולא אכפה במשך שנים את תנאי הסכם ההקצאה על עמותה כלשהי. עוד עולה מדו"ח המבקר כי מכלל ההקצאות שביצעה העירייה, בתקופת הביקורת, היא העבירה לאישור הממונה על הקצאות המקרקעין, 43 הסכמים בלבד, מתוכם אישר הממונה רק 13.
כן עלה מהדו"ח כי חברי ועובדי עירייה לא הצהירו על זיקתם לעמותות שמועצת העירייה אישרה להן הקצאות מקרקעין, דבר אשר עלול לעורר פגיעה בטוהר המידות ובאמון הציבור. עם זאת, ציין המבקר לחיוב את העובדה כי העירייה פועלת לניצול מרבי של שטחים לבנייני ציבור וכי 97% מההקצאות שנבדקו, בוצעו בהתאמה לפרוגרמה ועבור כל ההקצאות שנבדקו, פרסמה העירייה את הכוונה להקצות מקרקעין – כנדרש.
בעיריית ביתר עלית מתגוררות כשמונת אלפים משפחות ובסך הכל כ-55,000 נפש. בעיר החרדית הממוקמת בגוש עציון, ישנו ביקוש גבוה למבני ציבור ומערכת החינוך בעיר מנוהלת רובה ככולה על ידי עמותות. מבקר המדינה ערך את הביקורת בחודשים שבין מאי 2018 למרץ 2019. בתקופה זו נבדקו לסירוגין תהליכי הקצאת המקרקעין בעיר.
בעקבות הממצאים שעלו מהביקורת, ממליץ מבקר המדינה לפעול לתיקון הליקויים, להכין ספר הקצאות מעודכן ומלא ולפרסמו לציבור, לוודא השלמת מלוא המסמכים הנדרשים מהעמותות לצורך ההקצאה, לבחון השלמת התיעוד הנדרש להקצאות שאושרו בעבר, לפעול לתיעוד ראוי של תהליך קבלת החלטות, לפעול לקיצור תהליכי ההקצאה, לקבל את אישור הממונה להקצאות המקרקעין ולהסדיר את הפיקוח על השימוש שעושות העמותות במקרקעין שהוקצו להן. עוד הוא מציין כי על היועץ המשפטי של העירייה לרענן בפני חברי מועצת העיר ועובדי העירייה, את ההנחיות והנהלים בנוגע לזיקות וניגוד עניינים.
המבקר ממליץ: להקים גוף שיעסוק בהטמעת טכנולוגיות מתקדמות יורי ילון
דו"ח מבקר המדינה עסק גם בהיערכות הממשלתית ליישום טכנולוגיות מתקדמות ברשויות המקומיות - מיזם ערים חכמות. רשויות מקומיות רבות בישראל מבקשות להתאים עצמן לעידן הדיגיטלי ולהיעזר בטכנולוגיה כדי לפתח את המרחב העירוני, לייעל את התפעול שלהן ולשפר את השירות לתושבים. המבקר מציין כי: "השימוש בטכנולוגיות מתקדמות טומן בחובו, לצד היתרונות, סיכונים ממשיים, חלקם בלתי הפיכים, בתחומי הגנת הפרטיות, אבטחת המידע והגנת הסייבר. בשנים האחרונות הכירה גם ממשלת ישראל בחשיבות הקידום הטכנולוגי של הרשויות המקומיות ובאתגרים הטמונים בהפיכתן לחכמות וקיבלה כמה החלטות ממשלה לקידום תחום הערים החכמות בישראל".
בחודשים מרץ עד אוגוסט 2019 בדק משרד מבקר המדינה היבטים, הנוגעים להיערכות הממשלתית לקידום תחום הערים החכמות וליישום החלטות הממשלה המרכזיות שנתקבלו בנושא. בדו"ח המבקר מוצע להעמיד גורם ממשלתי מתכלל, שיבטיח כי פעילות משרדי הממשלה וגופים ציבוריים שונים להטמעת טכנולוגיות מתקדמות ברשויות המקומיות תיעשה באופן מושכל, מתוך ראייה כוללת ורחבה, תיאום, שיתוף פעולה ואיגום משאבים.
כמו כן, משרד מבקר המדינה ממליץ כי משרד הפנים יבחן אם יש מקום להקמת גוף מרכזי, שיעסוק בתחומי הדיגיטציה והתקשוב ברשויות מקומיות, בדומה לרשות התקשוב הממשלתי או במסגרתה. בנוסף, מציע משרד המבקר כי תתבצע הערכת סיכונים, שתסייע בגיבוש מדיניות לצמצום הסיכונים בתחומי הגנת הפרטיות, אבטחת המידע והגנת הסייבר. כמו כן, מוצע כי מדיניות צמצום הסיכונים תשולב במסגרת התכנית האסטרטגית הלאומית לדיגיטציה בשלטון המקומי, המגובשת בימים אלה.
תגובת משרד הפנים: ״משרד הפנים רואה לחיוב הקמת ״רשות תקשוב מוניציפאלית״, הגוזרת סמכויותיה ממשרדנו. הרשות תקבע סטנדרטים מחייבים ותפעל בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות. למרות שהמשרד קידם מגוון פעולות, שהביאו לשיפור בנושא בשנים האחרונות והגבירו את שיתוף הפעולה בין רשויות לקידום הדיגיטציה, הרי שכיום משרד הפנים אינו משמש כרגולטור בתחום הדיגיטציה, ולכן יכול להגדיר סטנדרט מומלץ בלבד.
"המשרד אינו רגולטור בתחום הסייבר לרשויות המקומיות ופועל כגורם תומך מייעץ ומסייע. במסגרת זו, הוא מבצע מבדק בסיסי של רמת החוסן הקיברנטי ברשויות המקומיות. המבדק האחרון שבוצע כלל מיפוי מצב הרשויות בתחומי אבטחת המידע על בסיס שאלון מפורט, קביעת ציון הרשות (מדד החוסן הקיברנטי) והצעה לעיקרי תכנית עבודה לטיפול, לסגירת פערים ולליווי יועץ מטעם משרד הפנים.
"יצוין כי חלק ניכר מהרשויות מתקשות בסגירת הפערים מסיבות שונות וכי בהקשר זה המשרד מגבש תכנית אסטרטגית, שנועדה בבסיסה להבטיח טיפול נאות ברשויות המתקשות לקדם את התחום באופן עצמאי. לתפיסתנו, משרד הפנים הינו גוף מוביל ומרכזי בתפיסת הערים החכמות, שכן המשרד הוא הרגולטור של הרשויות המקומיות, מכיר את תפקודיהן וצרכיהן, ויש לו תמונה מפורטת על מצבן התקציבי וניהול ההון האנושי בהן".
המתנה של חצי שנה לקבלת החלטה בוועדת של הביטוח הלאומי נועם (דבול) דביר
מבקר המדינה מפרסם דו"ח חריף נגד התנהלותו של הביטוח הלאומי בכל הנוגע לוועדות הרפואיות, משך הזמן שיש לחכות להן והשירות שלו זוכים האזרחים.
על פי חוק הביטוח הלאומי זכאים אנשים עם מוגבלויות לאבחון רפואי לשם קבלת קצבת נכות, מדובר בין היתר בשתי ועדות עיקריות, "נכות כללית" עבור אדם עם מוגבלות כושרו להשתכר נפגע וועדת "נכות מעבודה" עבור מי שנפגע במסגרת עבודתו וסובל ממוגבלות. על פי בדיקת המבקר (שנערכה בשנת 2019) איכות השירות בוועדות הרפואיות אינן מספקות, הדבר בא לידי ביטוי במשך הזמן ההמתנה הארוך לקבלת החלטה בוועדות – 113 ימים בממוצע בוועדת נכות מעבודה.
כמו כן נרשמו הבדלים בין הסניפים השונים של הביטוח הלאומי, בעוד שבסניף בעפולה משך זמן הטיפול הממוצע לקבלת החלטה היה 79 ימים, ברמת גן הוא עמד על 168 ימים, כלומר כמעט חצי שנה. בכל הנוגע לזמן הטיפול הממוצע לקבלת החלטה בוועדת נכות כללית הוא עמד בשנת 2018 על 33 ימים, כאשר בירושלים הוא עמד על 48 ימים.
המשרד לביטוח לאומי שילם בשנת 2018 סכום עצום של 20 מיליארד שקלים עבור נכות כללית ונכות עבודה, ובשנה זו הוגשו 293 אלף תביעות. עוד עולה מהדו"ח כי המבנה הארגוני של מערך הוועדות איננו יעיל שכן יש בו ריבוי מנהלים – מה שיותר קושי בניהול של הוועדות הרפואיות ומוביל לכפילות במתן הנחיות ולפגיעה בתיאום בין הגורמים הניהוליים.
מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה: "בדו"ח הביקורת, המבקר מציין לחיוב את פעילותו של הביטוח הלאומי לשיפור המצב בוועדות הרפואיות במרוצת השנים. מדדי השירות מעידים כי השירות בוועדות עבר בשנים האחרונות, כברת דרך משמעותית לטובה ואנו נחושים להמשיך ולהשתפר.
"אנו לא נחים על זרי הדפנה, בחנו בתשומת לב את המלצות המבקר עוד בטרם תחילת משבר הקורונה, וחלק ניכר מהן יושמו ושולבו בתוכנית העבודה השנתית בביטוח הלאומי. כך לדוגמה, הוצאנו חוזר המטמיע תהליך עבודה אחיד לאגפים ולסניפים, ואנו בוחנים אפשרות לשינוי במבנה הארגוני של ניהול הוועדות הרפואיות והשירות לציבור שיהוו רפורמה משמעותית ושדרוג לכל המענים לציבור הפונים אלינו. אנו מכירים ומודעים לכך שמולנו ניצבים גם אזרחים במצוקה ונעשה כל מאמץ לשיפור ההליכים בוועדות הרפואיות".
כשלים בטיפול בנוער בסיכון נועם (דבול) דביר
דו"ח המבקר על טיפול משרד הרווחה בנוער בסיכון גבוה מעלה תמונה מדאיגה. על פי הדו"ח בישראל יש 110 אלף בני נוער וצעירים (13-25) שחיים במצוקה, ניתוק וסיכון גבוה בין אם הם חשופים לאלימות, ניצול מיני, שימוש בסמים ועוד. על פי הדו"ח, למשרד הרווחה אין נתונים על מספרם ומיקומם של בני הנוער הנמצאים בסיכון גבוהה. ובכלל, לא נעשה מספיק על מנת לאתר בני נוער בסיכון. הבדיקה העלתה כי המערך שמפעיל משרד הרווחה לאיתור בני נוער בסיכון גבוה המשוטטים ברחובות (ניידות רחוב) או לאיתורם באמצעות רשת האינטרנט כמו צ'אטים וכדומה הוא מצומצם וכי יש מקומות בפריפריה שניידות הרחוב כלל לא מגיעות אליהן.
בנוסף, משרדי החינוך והרווחה לא הסדירו את העבודה ביניהם בכל הנוגע למסגרות השיקום של בני נוער בסיכון לכן אין ניצול יעיל של כל המשאבים ומכאן שבני נוער "נופלים בין הכיסאות" – כלומר הם אינם מאותרים ואינם מטופלים בזמן. בדוח נכתב: "בעוד שנדרש היה שמשרדי החינוך והרווחה יפעלו למתן פתרון מותאם וכולל ובאיגום (יצירת מאגר משותף) משאבים לנוער בסיכון גבוה, הם אינם פועלים בשיתוף פעולה ובתיאום הנדרש בכל הנוגע לאיתור בני נוער בסיכון גבוה ולטיפול בהם, גם כאשר מדובר במסגרת או במענה שמעורבים בהם שני המשרדים גם יחד".
נקודה כואבת נוגעת לבני נוער שיש להכניסם למסגרת חוץ-ביתית, מדובר במעונות ממשלתיים של רשות חסות הנוער מיועדות לבני נוער במצבי סיכון קיצוניים וחריפים כמו ניתוק מהמשפחה, אלימות, מעורבות בפלילים; ניצול בזנות, ושימוש בסמים ועוד. כיום יש רק תשעה מעונות ממשלתיים כאלה, ומספר בני הנוער שהמתינו להם (ביוני 2019) עמד על 195. בדו"ח נכתב כי "זמן ההמתנה למקום במעון מגיע לעיתים לחצי שנה ויותר. יודגש כי בזמן ההמתנה אין לבני הנוער מסגרת שהייה מתאימה, ולכן חלקם נותרים ברחוב או במסגרות שאינן מתאימות להם".
לדבר מנכ"לית עמותת פידל , מיכל אברה סמואל, "מעבר לכאב העצום על היווצרותו של דור אבוד, צריך לזכור שהנערים הללו הופכים למודלים לחיקוי וההתנהגויות המסכנות משכפלות את עצמן. בדיוק כמו בטיפול קורונה, הסוד הגלוי הוא באבחון מוקדם. אנשי מקצוע המכירים את הנערים ומזהים בזמן נשירה סמויה.הדאגה הגדולה הינה אי טיפול ראוי הנערים ונערו הללו. ראוי לטפל הכשלים האלה בהקדם לפני שיהיה מאוחר".
