על רקע העלייה בתחלואה בקורונה, נשמעים בימים האחרונים במוקדי קבלת ההחלטות קולות הקוראים להטלת סגר כללי במדינה. סגר הוא כלי יעיל בהפחתת תחלואה, אך לסגר כזה יש השלכות הרסניות בהיבטים של רווחה, חברה, בריאות, וכמובן כלכלה.
צילום: דוד פרלמוטר
מאחר שהתחלואה בקורונה לא צפויה להיעלם בחודשים הקרובים, ואי אפשר להטיל סגר כללי לפרק זמן ארוך מאוד, השאלה העיקרית הנשאלת היא איך להבטיח שאם יוטל סגר, לא נמצא את עצמנו לאחריו שוב במצב של תחלואה עולה. כיצד להימנע ממצב של סגירה ופתיחה לסירוגין, שהמשק והחברה לא יכולים לעמוד בו?
במצב שבו נדרש מהציבור שיתוף פעולה עם צעדים המגבילים את החופש האישי ופוגעים באיכות החיים, מקבלי ההחלטות צריכים לזכות באמון הציבור. לכן ההנהגה חייבת להציג תוכנית פעולה סדורה ועקבית לגבי שלבי ההתמודדות, ולהוכיח שעשתה כל שאפשר כדי להימנע מצעדים קיצוניים כמו סגר.
חשוב שההנהגה תייצר אקלים שבו ברור לציבור שהתקנות וההגבלות הן באמת ובתמים לטובתו, ושתהיה מערכת הסברה יעילה המלווה בשקיפות נתונים שעליהם מתבססות ההחלטות.
עוד בנושא:
משרד הבריאות משנה את ההנחיות לאיתור מגעים עם חולי קורונה
שיא נדבקים ביממה מאז פרוץ המגפה
עשר שכונות תחת סגר - היום השלישי: עימותים בין חרדים לשוטרים בירושלים
רצוי לשקף לציבור מהם הלקחים שנלמדו בתקופה האחרונה וכיצד הם ייושמו, כדי שנוכל כולנו להתנהל בשגרת חיים מיטבית.
מדינות דוגמת גרמניה, ניו זילנד ודנמרק הן מופת לאמון שרוחש הציבור להנהגה שלו, ולכן הוא סומך עליה ופועל על פי ההנחיות. מדינות אלו אכן מצליחות להתמודד עם המגיפה באופן מרשים.
יש כמה צעדים אופרטיביים שהנהגת המדינה יכולה לבצע מייד. ראשית, מינוי פרויקטור לטיפול במגיפת הקורונה ("צאר הקורונה") הוא עניין חיוני מאין כמוהו. חשוב שלפרויקטור יינתנו סמכויות שיאפשרו לו לתאם בין כל הגורמים הקשורים בניהול התחלואה באופן יעיל ומהיר.
שנית, קריטי להפעיל מערך איכותי של אבחנה מהירה המלווה בזיהוי מהיר של מגעים ובידודם ("קטיעת שרשרות ההדבקה"). נכון להיום, למרות השיפור במערך הבדיקות, עדיין לא הוקם מערך לחקירות אפידמיולוגיות, לא גויסו מראיינים לחקירות מהירות, ולא נבנה ממשק ממוחשב לראיונות מובנים שיאסוף נתונים יקרים על התחלואה ויסייע באיתור מגעים. מובן ש"צאר הקורונה" יוכל לזרז את הקמתו של מערך כזה.
שלישית, כדאי מאוד לעודד עבודה מהבית. רצוי שהמגזר הציבורי ינחה עובדים לעבוד לפחות 60 אחוזים מהזמן מהבית. בכך יימנעו התקהלויות במקומות העבודה והסיכון להדבקה יפחת באופן משמעותי. זהו צעד שניתן למימוש מיידי בהחלטות מנהיגותיות נחרצות.
צילום: יוני ריקנר
בתוך כך, גם לציבור יש חלק בהפחתת הסיכון לתחלואה על ידי שמירה על כמה כללים פשוטים של ריחוק חברתי, עטיית מסיכות והימנעות משהייה במקומות סגורים דוגמת מסעדות סגורות, קניונים וכדומה. אנחנו חייבים להגן על אוכלוסיות פגיעות, הכוללות בעיקר קשישים ואנשים עם מחלות רקע דוגמת סוכרת, יתר לחץ דם לא מאוזן ואי־ספיקת כליות. יש להימנע ממפגשים רב־גילאיים, לאפשר שעות רכישה נפרדות לאוכלוסייה קשישה במרכולים ולעשות שימוש רב ככל האפשר בשירותי משלוחים.
לבסוף, כדאי שמרפאות הקהילה יאפשרו שעות קבלה נפרדות לטיפול בתחלואה כרונית, כך שלא ייווצרו מפגשים אקראיים דווקא במרפאות בין חולי קורונה לאוכלוסיית פגיעים מצד אחד, והטיפול במחלות כרוניות לא ייפגע מצד אחר.
בחוזה בין הציבור להנהגה ההנהגה צריכה לפעול במהירות להסדרת חלקה, ואז לדרוש מהציבור להיענות ולהיות ממושמע. אם גם אנחנו וגם ההנהגה נפעל נכון, נוכל לצמצם את התחלואה ולעבור את "הגל השני" בנזק מועט ככל האפשר. אם כל הדברים הללו לא ייעשו, כי אז סגר, אם יוטל, יגרום נזק וסבל לחינם.
הכותבת מכהנת בביה"ס לבריאות הציבור הדסה - האוניברסיטה העברית
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו