יאיר אסיסקוביץ, יו"ר ברית חיילי האצ"ל, הלך לעולמו כשהוא בן 88. אסיסקוביץ הצטרף לארגון בגיל 14 כמדביק כרוזים ובהמשך שידר ב"קול ציון הלוחמת" והשתתף בליווי השיירות בדרך לירושלים. אסיסקוביץ קרא להגביר את המאמץ והפעילות למען שימור מורשת המחתרות ובעיקר בקרב בני הנוער.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ספד ואמר על פטירתו של יאיר אסיסקוביץ ז"ל: "רעייתי שרה ואני דואבים מעומק לבנו על פטירתו של יושב-ראש ברית חיילי האצ''ל, יאיר אסיסקוביץ ז''ל. לאורך השנים פגשנו את יאיר באזכרות הממלכתיות לחיילי האצ''ל ולמפקדיו. הלהט הייחודי שבער בו, כמי שתרם במו ידיו להשגת עצמאות ישראל, לא דעך עד אחרית ימיו. הוא התגאה בכך שגם צאצאיו חדורים אהבה עזה לעם ולארץ, ואוחזים בידיהם את הלפיד הציוני".
"יאיר, בן המושבה פתח תקווה, היה נצר למשפחת חלוצים – ממייסדי היישוב העברי בארץ ישראל. הוא התגייס בנעוריו לאצ''ל והשתתף בפעולות רבות של המחתרת, תוך סיכון עצמי וגילוי אומץ-לב. אחרי הקמת המדינה שירת יאיר בצה''ל, ובין היתר היה אחראי על הטיפול בחללים ובפצועים".
"בצד תרומתו לפיתוח החקלאות הישראלית ולקידום חברת המרכולים 'שופרסל', הוא התמסר בכל כוחו ומרצו לשימור מורשת המחתרות. הרצאותיו המרתקות לתלמידים, לחיילים, לצוערים ולאזרחים מן השורה קרבו את הדור הצעיר לפועלם של סוללי דרכנו לעצמאות.
"אנו מוסרים את מלוא תנחומינו למשפחת אסיסקוביץ היקרה. נפעל להמשיך את מפעל המורשת שיאיר טיפח כדי שלוחמי האצ"ל יקבלו את הכבוד הראוי בתולדות ישראל המתחדשת. יהי זכרו ברוך".
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין נפרד גם כן הלילה מלוחם האצ״ל ויו"ר ברית חיילי האצ"ל ואמר: "צעיר לוחמי האצ"ל, איש הדר ותגר, מופת המאבק לחירות ישראל, יאיר אסיסקוביץ, הלך מאיתנו הלילה וקשה עלינו הבשורה מאוד. יאיר נחטף ועונה קשות בימי ה'סזון' הקשים ולימים, כאחד ממייסדי מחלקת הנפגעים בצה"ל, לקח על עצמו את הטיפול בפצועים ובבני משפחותיהם, ואת הנצחת לוחמי המחתרות ומורשתם".
ריבלין הוסיף ואמר כי "שנה אחר שנה הוא נשא על לוח ליבו את זכר הלוחמים, ועשה כל שביכולתו כדי לתת להם יד ושם, לבל יהיו ל'חיילים אלמונים'. בערב העצוב הזה של פרידה ממי שהיה לי כאח גדול, אני נפרד גם מאחד הנפילים האחרונים שעוד חיו בינינו. נציגו של דור שייסד ונשא את לפיד האמונה והתקווה אשר לאורו קמה מדינת ישראל, ולאורו אנו ממשיכים לצעוד גם היום. דור שהמנון חייו היה 'עֲלֵי בָּרִיקָדוֹת נִפָּגֵשׁ, נִפְגָּשׁ! עֲלֵי בָּרִיקָדוֹת חֵרוּת נִשָּׂא בְּדָם וָאֵשׁ'.זכרו יהיה חקוק על ליבנו. תנחומי העמוקים נתונים למשפחתו היקרה".
כאמור, בהיותו כבן 14 שנים בלבד, גוייס יאיר לאצ"ל על ידי טובה גלס-ציפורי. הוא קיבל הדרכה כללית ועבר אימוני נשק, קשר ומורס, ותחת פיקודו של יוסף גרינברג, הדביקו יאיר וחבריו כרוזים בכל רחבי אם-המושבות. כן שימש מדי פעם קריין של "קול ציון הלוחמת", תחנת השידור של האצ"ל בפתח תקוה, שהייתה ממוקמת מעל "בית הדר", ברחוב חובבי ציון פינת מוהליבר.
בסוף שנת 1946 נחטף יאיר על ידי שני מפקדים מארגון ה"הגנה" ונדרש תוך כדי עינויים פיזיים לספק מידע אודות אחיו וחבריו. יאיר עמד בעינויים ולא מסר כל מידע, עד שלבסוף השליכוהו חוטפיו פצוע באחד הרחובות. עם פרוץ פעולות האיבה של הערבים בעקבות החלטת האו"ם על חלוקת ארץ-ישראל, ליווה יאיר שיירות אספקה לירושלים, ואחר כך סייע לאספקת המזון ללוחמי האצ"ל בעת המבצע לכיבוש יפו.
בצה"ל שירת יאיר כראש מחלקת נפגעים, ובאחריותו הישירה היה עניין הפצועים אנושות. הוא כתב נהלים בנושא פינוי נפגעים, הקמת בתי חולים שדה, ביקורי משפחה ועוד. בהמשך אף סייע לחיים לסקוב בהקמת בתי הספר הצה"ליים. עד מלחמת לבנון הראשונה (כולל) השתתף יאיר בכל מערכות ישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו