היום לפני 37 שנים, 28 באוגוסט 1983, היה יום שחור בהיסטוריה הישראלית. היום לפני 37 שנים הגיעו למיצוי 40 שנות רדיפה נגד מנחם בגין. 40 שנה מאז שהפך למפקד האצ"ל ב־1943 ועד שנשבר והודיע על התפטרותו ב־1983. 40 שנה, שבהן ניסו להכניס אותו לכלא, השמיצו אותו כטיפוס היטלריסטי, לעגו לו, ביזו אותו, הפכו אותו לאויב האומה, הגדירו בבוז את תופעת תמיכת ההמון הדמוקרטית בו כ"בגיניזם", הדביקו לתומכיו בהתנשאות דימוי של אספסוף צ'חצ'חים, שאינם מבינים למה הם תומכים בו ושאינם מבינים שכל יחסו למזרחים הוא מניפולציה, ולבסוף שברו את ליבו בהפגנות הבלתי פוסקות סמוך לביתו, בית ראש הממשלה בבלפור.
היום לפני 37 שנים הם הצליחו לרסק את המנהיג היהודי הגאה, את אהובה של ישראל השנייה ומי שהרים אותה מעפר והכניס אותה אל תוך החוויה הישראלית - היום שבו הסמל הגאה של הרמת הראש היהודית הבטוחה בעצמה נשבר והודיע על התפטרותו מתפקיד ראש הממשלה וירד מהבמה מושפל, מוכה, חבול, בודד ועצוב. זה לא היה רק יום שחור של בגין עצמו. זה היה יום שחור בהיסטוריה הישראלית. זה היה אחד מרגעי החרפה של עמנו. מנחם בגין הופקר. מאות בודדות בלבד באו לתמוך בבגין באותו היום.
עכשיו בהגמוניה רוצים לעשות לביבי את מה שהם עשו לבגין. רוצים להכניס אותו לכלא, משמיצים אותו כטיפוס ארדואני, הופכים אותו לאויב האומה, מסיתים נגדו עד כדי האשמות בבגידה, מגדירים בבוז את תופעת תמיכת ההמון הדמוקרטית בו כ"ביביזם", מגדירים בהתנשאות את תומכיו ככאלה שסובלים מתסמונת שטוקהולם ואינם מבינים שכל יחסו למזרחים הוא מניפולציה ומפגינים ליד ביתו בבלפור.
אסור להקטין מעוצמת האירוע. אנחנו בעיצומו של אחד האירועים ההיסטוריים הכי דרמטיים בתולדות מדינת ישראל ובתולדות הסכסוכים הפנימיים בעם ישראל.
לא בכדי בין המפגינים יש כמה מוותיקי שלום עכשיו ומבוגרי ההפגנות נגד מנחם בגין, ששברו את רוחו באותו מקום. צריך לשים לב לגלגול הרעיוני של האליטה הישראלית: בהתחלה אידיאל העל היה רעיון השוויון; כשהתבררו המשמעויות שלו, הוא הוחלף באידיאל העל של רעיון השלום (זה לא מקרי וזה יותר מסמלי ששלום עכשיו נוסד דווקא ב־1978 שנה לאחר מהפך 77' ושימש כלי מרכזי בריסוקו של בגין); ובשנים האחרונות אידיאל העל הוא פתאום המאבק בשחיתות.
זה לא מוזר שפתאום האתוס המרכזי והדגל האידיאולוגי של האליטה הוא המאבק בשחיתות? מדובר בדגלים ש"נבחרו" כדי לאפשר להגמוניה לשמור על הגמוניותה, ולהגביל את הדמוקרטיה. האם יש מישהו שבאמת חושב שזהו רק צירוף מקרים שבהיסטוריה יירשם ששני ראשי הממשלה האהובים והנתמכים ביותר על ידי ישראל השנייה, הפכו לשני ראשי הממשלה השנואים והנרדפים ביותר על ידי אליטת ישראל הראשונה?
היום לפני 37 שנים הם הצליחו להפיל את הראשון שבהם באחד מרגעי השפל המוסריים הגדולים בהיסטוריה הישראלית: הפלג הכוחני באליטה הישראלית הצליח לענות את נפשו, לרסק את רוחו ולשבור את ליבו של ראש הממשלה, הלוחם היהודי הגאה, עד שהודיע "איני יכול עוד". זעקתו של בגין "מנסים לרצוח את אופיי כבר 40 שנה" לא נשמעה, והוא נקבר חי. עכשיו הם רוצים לעשות אותו דבר לביבי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו