קבינט הקורונה החליט הערב (חמישי) להטיל סגר על ערים "אדומות" החל מיום שני הקרוב, וזאת על רקע העלייה הדרמטית בתחלואה. בכך, קיבל קבינט הקורונה את המלצתו של ממונה הקורונה פרופ' רוני גמזו. משמעות ההחלטה: על רוב הערים החרדיות בישראל יוטל סגר, כמו גם על יישובים ערבים ושכונות ערביות בירושלים.
רשימת הערים הסופית שבהן יוטל סגר תגובש רק ביום ראשון. נציג המשטרה בדיון טען כי היא תוכל לאכוף סגר רק בשמונה יישובים, אך השר לביטחון הפנים אוחנה התערב והבהיר כי לא ייתכן שהמשטרה תכריז שאינה יכולה לאכוף את החלטות הממשלה, וכי הסגר ייאכף בכל מקום שיוחלט עליו. השרים דרעי וליצמן, נציגי הסיעות החרדיות, היו היחידים שהצביעו נגד ההחלטה על הסגר.
שעה לפני ההחלטה בקבינט הקורונה, כינס שר הביטחון בני גנץ ישיבה בהשתתפות מנכ"ל משרד הביטחון, סגן הרמטכ"ל, אלוף פיקוד העורף ובכירי מערכת הביטחון והנחה אותם להגביר את הפעילות בערים האדומות והכתומות "כדי להימנע מסגר כללי בכל הארץ" והוסיף כי, "כל אמצעי מערכת הביטחון יגוייסו".
בשמונה ערים אדומות ("בוהקות") יהיו מגבלות חמורות: איסור יציאה וכניסה מהיישוב, הגבלת היציאה מהבית למרחק של עד 500 מטר, סגירת עסקים שאינם חיוניים והגבלות בתחבורה הציבורית. בנוסף לכך, מערכת החינוך לא תפעל מלבד גני ילדים והחינוך המיוחד.
בערים אדומות אחרות יוטל סגר לילי, ומוסדות חינוך ועסקים יעבדו גם הם באותה המתכונת כמו בערים אדומות בוהקות. ההמלצה הזו נעשתה כדי לתת סיכוי של שבועיים לתוכנית הרמזור לפני הצעד הקיצוני של סגר ולפני תקופת החגים. בסביבת שר הבריאות יולי אדלשטיין אומרים כי מדובר "בנסיון אחרון למנוע סגר לפני החג. הצעד נעשה משום שכשמסתכלים מקורב רואים שהערים האדומות אחראיות לרוב התחלואה ויש בהן קצב עליה גבוה יותר לעומת ערים אחרות".
אדלשטיין וגמזו ציינו בדיון הקבינט שהעלייה בתחלואה כעת קשורה לאירועים שקרו לפני שבועיים, בין השאר אצל נופשים שלא הקפידו על הנחיות משרד הבריאות ובחתונות שלא התקיימו לפי הנהלים.
"יותר מתים בגל השני מאשר בראשון"
בקבינט הוצג דו"ח של שישה חוקרים מהאוניברסיטה העברית והדסה, שלפיו בתוך שבועיים יש לצפות ל-600 חולים במצב קשה. הדו"ח מראה כי ישראל לא הצליחה להמשיך את הבלימה של הגל השני שהתרחשה בסוף יולי, ולהפוך אותה לירידה ממשית ומתמשכת בהדבקה ובתחלואה בבתי החולים.
יתר על כן, החוקרים הצביעו על כך שכרגע לא נראית התמתנות במצב, אלא להיפך. מתחילת חודש יוני לא נרשמה אף לא ירידה או התמתנות משמעותית אחת בכמות החולים החדשים המתווספים מדי יום, שנמצאים במצבים בינוני וקשה. עקומת המתים חדה יותר וכמותית גבוהה משמעותית מהגל הראשון. החוקרים ציינו כי הם חוששים מפני אי יכולתם של בתי החולים להתמודד עם העומס.
כזכור, 3,150 בני אדם אובחנו אתמול כחולים בנגיף הקורונה, כך פרסם הבוקר משרד הבריאות. אתמול בוצעו 34,324 בדיקות, מתוכן עומד אחוז הבדיקות החיוביות על 9.6%.
בתוך כך, התווספו כמה מוקדים נוספים לרשימת הערים ה"אדומות" של משרד הבריאות - בהן בני ברק, טייבה, ג'לג'וליה, אלעד, ערערה ומספר שכונות בירושלים (בהן הרובע המוסלמי, הרובע הארמני, הרובע היהודי, שועפט ועיסוויה). לפי "מודל הרמזור", על אותן ערים יוטלו הגבלות רבות.
מהנתונים שהציג גמזו עולה כי 28% מהתחלואה בישראל היא בחברה הערבית ו-22% בחברה החרדית. "הסירוב העקבי לשיתוף פעולה מצד חלק מהערים האדומות עלול לגרור התפרצות תחלואה קשה ביותר. עלייה משמעותית בהיקפי התחלואה תדרוש מאיתנו לנקוט בצעדים חריפים גם ברמה הארצית. ללא מגמת שינוי ניכרת עד לתאריך שהוגדר, 10 בספטמבר, נידרש לגבש הנחיות חדשות ורחבות יותר, שיפגעו בצורה משמעותית בשגרת החיים גם מחוץ לערים האדומות", הזהיר גמזו.
"ריסון מהודק"
גם בקבינט המומחים המייעץ לפרופ' גמזו המליצו בישיבתם האחרונה שלא להסתפק במתווה הרמזור אלא להטיל הגבלות על הערים האדומות. "אין די בתוכנית הרמזור כדי להביא לירידה בתחלואה", התריעו המומחים. לדבריהם, "אם לא תהיה ירידה בתחלואה, ייתכן שתידרש הרחבת המגבלות גם לערים כתומות". פרופ' גבי ברבש, חבר קבינט המומחים של הקורונה, אמר כי "רוב המקרים שאנחנו רואים הם לא בערים אדומות. התוכנית של הרמזור היא חשובה וזה רעיון יפה אך היא לא תפתור את התחלואה בהיקף שאנחנו מתמודדים עימו ומטפלת רק בפלח קטן".
לדבריו, "תוכנית הרמזור יפה על הנייר אך לא צריך להשלות את הציבור שהרמזור יפתור את כל הבעיות. המציאות היא מורכבת. עדיף להיערך כמו שצריך לסגר ולהיכנס אליו בצורה מושכלת".
מספר הנדבקים עמד בימים שני ושלישי על כ-2,100 איש ביום. כמו כן נוספו ביומיים אלו עוד כ-35 נפטרים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו