גיל ואשתו דנה, המתגוררים באזור השרון, לא דמיינו שאת חגי תשרי יעבירו בין חיים למוות. במהלך ראש השנה לקתה דנה באירוע לבבי חריף והתמוטטה בביתה. גיל בעלה, שרק חודש מוקדם יותר עבר קורס החייאה במד"א, הציל את חייה בזכות הכלים שרכש, ויחד עם צוות מד"א הצליח להשיב לה את הדופק. לאחרונה היא שוחררה מבית החולים עם חיוך גדול.
גיל ודנה חסוביץ גורדון, בני זוג מהשרון בשנות ה־40 לחייהם, חוו במהלך ראש השנה אירוע שכמעט ונגמר בטרגדיה איומה. למרבה המזל גיל עבר קורס החייאה של מד"א, שבו השתתף במסגרת מועדון רכיבת אופני הרים אולרייד - AllRide שבו הוא חבר. במהלך הקורס, שבו עסקו בעיקר בדום לב ובמכשיר הדפיברילטור, רכש גיל כלים חשובים ומצילי חיים והתפלל כי לא ייאלץ להשתמש בהם בעתיד.
במהלך ראש השנה הרגישה דנה מועקה בחזה, התקשתה לנשום והתמוטטה - גיל בעלה מצא אותה על הרצפה בחדר המקלחת בביתם כשהיא בהכרה מעורפלת. גיל מייד חייג 101 למגן דוד אדום והזעיק אמבולנס ובמקביל החל לטפל בה כפי שלמד בקורס ההחייאה, וכך הציל את חייה.
על אותם רגעי אימה סיפר גיל: "מייד כשהבנתי כשמשהו לא בסדר התקשרתי למד"א על מנת להזעיק עזרה והסברתי להם מה קרה. כל הגוף שלה היה קשה והיא לא הגיבה, ואז פתאום היא הרפתה ולא הגיבה. מייד נזכרתי בקורס החייאה והבנתי שצריך להתחיל עיסוי לב. תפקדתי כמו רובוט, לא היה לי זמן לחשוב ולעכל".
על המשך הטיפול הוסיף: "כעבור מספר דקות בודדות צוות מד"א הגיע והמשיך את הטיפול. הם לקחו את העניינים לידיים, נתנו לה מכות חשמל ותרופות והמשיכו את העיסויים עד שהלב שלה חזר לפעום. פחדתי שהיא לא תצא מזה בחיים. היתה פאניקה מאוד גדולה, ולמזלנו ולשמחתנו הסיפור מאחורינו. היא עברה אירוע לב, היתה מונשמת ומורדמת, והיום היא בבית! זה נס. אנחנו עדיין בהליך שיקומי ויש עוד עבודה, אבל המצב השתפר פלאים".
על הקורס שעבר סיפר: "אני עכשיו חסיד של הקורס ומספר עליו לכל החברים, המשפחה והסביבה. מי היה מאמין שהקורס הקטן שעברתי יציל את החיים של אשתי. בתוכי ידעתי שהקורס כל כך חשוב - שהוא נחקק לי בזיכרון ובזכותו הצלחתי לתפקד בהצלחה. במקום להישאר בהלם - פעלתי. אני רוצה להודות מכל הלב לצוותי מד"א - לחובשת במוקד שתדרכה אותי מה לעשות, לפרמדיק אחמד אבו שאח ולצוות האמבולנס ולצוות בית החולים שפעלו בנחישות ונלחמו על חייה. הם מלאכים מצילי חיים".
פרמדיק מד"א, אחמד אבו שאח, סיפר: "כשהגענו לבית, המשכנו את פעולות ההחייאה שהתחיל גיל, ובמשך כרבע שעה טיפלנו בדנה עם שוקים חשמלי, תרופות, עיסויים והנשמות. הצלחנו לאחר דקות ארוכות להשיב את הדופק והמשכנו בטיפול הרפואי הקריטי גם בדרך לבית החולים. ביקרתי אותה באשפוז ולא האמנתי שהיא התאוששה כל כך מהר. כשסיפרו לי שהיא במצב טוב היתה לי צמרמורת וירדו לי דמעות. זה מדהים וזה נותן לי את הדלק להמשיך להציל חיים בעבודה. כשהגעתי לבית שלה וראיתי את הילדים למטה מחכים בפחד - ידעתי שאני חייב לעזור להם ולהציל את אמא".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו