משפחתו של איתי יצחק ז"ל, שנרצח בקטטה בכניסה לכפר מוקיבלה בשבת האחרונה, שוחחה לראשונה עם עיתונאים הבוקר (חמישי). בהצהרה שמסרו לתקשורת קבלו על התנהלות המשטרה, שמאז הרצח לא יצרה עימם כל קשר.
"אני חושבת שבשעות הראשונות, כשלא הבנתי איפה אני ומה קורה איתי ואיפה הילד שלי, ביקשתי לראות את האיש שחוקר את הפרשה", סיפרה האם אסתי. "זה חשוב לי, אני אימא שלו. זכותי לדעת מה קרה שם. מישהו צריך להבטיח לי שהוא עושה את הכל כדי לתפוס את האיש הרע הזה שלקח לי אותו, שלקח לנו אותו! אבל אני זוכה להתעלמות. כולם מגיעים לפה, אבל הם (המשטרה) לא באים לספר לי שום דבר".
לדבריה, "אני אדאג שמישהו יספר לי מה קרה שם, שהאמת תצא לאור ושימצו את הדין עם האיש שעשה לו את זה ותלש את הבן שלי מהידיים! אבל אנחנו לא יודעים הרבה, ויש הרבה שאלות שאין לנו עליהן תשובות. אני יודעת שהיה בזירה הרבה דם. אני רוצה לדעת מה קרה שם, למה זה קרה. אני רוצה לדעת אם הוא קרא לי כשכאב לו. הוא בטח קרא לי ואני לא שמעתי אותו, אבל אף אחד לא מספר לי שום דבר".
"אני אחדד - אנחנו לא זוכים לשום יחס מהמשטרה, גם לא מישהו שיגיד 'אנחנו לא יכולים להגיד לכם כלום כרגע, אבל אתם בידיים טובות'", הוסיף הרצל, אביו של איתי ז"ל. "שיבואו להגיד 'שלום, אנחנו קיימים', אתם חוקרים את המקרה של הבן שלנו, של החיים שלנו! תבואו, תציגו את עצמכם. אני בטוח שאתם עסוקים, אבל בואו להגיד שלום. בואו להכיר אותנו, תכירו את מי אתם חוקרים. על מי אתם נלחמים עכשיו. לצערי, שום נציג של המשטרה לא היה פה".
כשהיא נאבקת בדמעותיה ומתקשה לדבר, סיפרה אימו על המעט שהספיק בנה בחייו הקצרים, על החלומות שלא הספיק להגשים ועל מערבולת הרגשות שבה היא שרויה מאז היוודע האסון. "איתי שלי היה נער יפה תואר עם עיניים מדהימות וחיוך כובש. הוא היה ילד מאוד-מאוד שמח שאהב את החיים, חגג את החיים, רקד את החיים", אמרה אסתי. "הוא אהב לרקוד קפוארה, לשחק כדורגל, לנגן בתופים, הוא אהב לשחק באולינג, אהב ספורט אקסטרים, אהב את אילת, אהב ספורט ימי. היו לו חיים צבעוניים ויפים כל כך. הוא בעיקר היה ילד שמח שכולם אהבו - היה מוקף בחברים, אהב אותם והיה מלא רגישות וחמלה כלפיהם, כלפי החלשים, כלפי בעלי חיים. ילד מלא קסם וחדוות נעורים".
עוד הוסיפה האם: "הוא כל כך רצה להגיע ליום הולדת 18, הוא מאוד אהב ימי הולדת. איתי רצה לסיים את התיכון, היו לו ציונים מאוד יפה והוא היה מאוד גאה בעצמו. הוא רצה ללכת לצבא ולעשות משהו משמעותי, כמו שלימדתי את הילדים שלי: לאהוב בני אדם, לכבד את הזולת, לאהוב את הארץ, לשרת את המדינה, אבל אני לא יכולה להתגייס במקומו. אני יכולה להגשים לו אולי חלק מהתוכניות והחלומות שהיו לו.
"יש בי בליל מטורף של רגשות: אני כועסת, אני עצובה, אני מתגעגעת אליו, אבל אני רוצה גם להיות שמחה בשביל הילדים שלי", ציינה. "היה לנו קשר מאוד-מאוד מיוחד. הוא לא היה צריך לדבר הרבה. היינו מסתכלים אחד לשני בעיניים, במבט המדהים והעמוק שלו מבינים הכל. אני מנסה לשים את הכעס בצד ולא תמיד מצליחה, למרות שאני יודעת שקורים הרבה דברים בעולם שבחוץ. אני רוצה להיות רק איתו ולהעיר אותו - וכל בוקר מחדש זה סיוט. בור שחור ועמוק, שאין מילים לתאר אותו".
תומר, אחיו הבכור של איתי, ביקש לנצל את הבמה כדי לפנות לבני הנוער להיזהר מהתוצאות ההרסניות של האלימות. כשאימו נשענת על כתפו, פנה תומר יצחק למצלמות ואמר: "באותו יום שזה קרה ראיתי את אימא שלי שבורה, והיא האישה הכי חזקה שאני מכיר. האישה הכי חזקה שאני מכיר יושבת כאן מרוסקת. הבטחתי שאעשה כל מה שאני יכול כדי שלא תהיה עוד אימא במדינת ישראל שתשב ככה, שלא תהיה עוד אימא שבורה על כזאת שטות. זאת לא סתם תאונה, זה היה יכול להימנע בהרבה מאוד רגעים בדרך, אני מאמין.
"סיימתי לפני חודשיים שנת שירות, ובעוד חודש אני מתגייס. חשובה לי התרומה למדינה. המדינה חשובה לי. אעשה הכל בשביל שאתם – ילדים ונערים - תבינו למה השטויות שלכם יכולות לגרום. כל ילד עושה שטויות, עושה צחוקים ולפעמים מסתבך. בבית הספר שלמדתי בו, שהיה אחד הטובים בארץ, זה קרה על בסיס יומי", סיפר. "במקרה הטוב זה נגמר בכאפה, במקרה הקצת פחות טוב זה נגמר במכות ובמקרה הממש-ממש גרוע זה נגמר ככה.
"אם זה קרה אצלי בבית עם החינוך שאני קיבלתי, שאיתי קיבל, אז זה יכול לקרות בכל בית במדינת ישראל. אנחנו צריכים להבין שזאת לא חולשה להתעלם ממה שאומרים לך. זאת לא חולשה לקום וללכת. זאת לא חולשה להתעלם גם אם מישהו קילל אותך, פגע בכבודך, בגבריות, באגו שלך. תתרחקו מסיטואציות כאלה. אני אנסה להגיע לכמה שיותר מכם כדי שלא תהיה עוד אימא שסתם יושבת ככה כשהיא שבורה ומרוסקת".
מהמשטרה נמסר בתגובה: "אנו משתתפים בצערה של המשפחה על אובדנם. החקירה עודנה מתנהלת באינטנסיביות, ביסודיות ובמקצועיות במטרה להגיע לחקר האמת, ובשלב זה כלל המעורבים עדיין עצורים. משטרת ישראל נמצאת בקשר הדוק עם עורך הדין מטעם המשפחה, ונקבע שבסיום השבעה חוקרי היחידה המרכזית ייפגשו עם המשפחה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו