המפגינים מקיסריה לא מייצגים את ערכי הימין

מותר להפגין מול בית משפחת פרקש, אבל אסור היה לערב את השכול • עשרות שנים סבל המחנה מהדרה מהשיח הפוליטי - אל לנו לרדת לרמה הזו • דעה

מפגיני ימין נגד משפחה שכולה שגרה ליד משפחת נתניהו, אתמול // מפגיני ימין נגד משפחה שכולה שגרה ליד משפחת נתניהו, אתמול

התעוררנו הבוקר לסרטון שעד מהרה נפוץ לכל עבר. בסרטון נראים מפגינים נושאים דגלי הליכוד, עומדים ברחוב ומפגינים מול ביתה של משפחת פרקש. משפחת פרקש היא משפחה שכולה, הם שכלו את בנם, סרן תם פרקש ז״ל, טיס מסוקים שנהרג בהתרסקות במלחמת לבנון השנייה.

המשפחה גרה בשכנות למשפחת נתניהו בקיסריה. ככל הנראה בני המשפחה גם תומכים בהפגנות נגד רה"מ ואף מארחים בביתם את המפגינים מפעם לפעם.

שלא יובן לא נכון, אין שום בעיה להפגין נגד משפחה המארחת ותומכת בהפגנות נגד נתניהו. כמו שלמשפחה מותר להפגין נגד נתניהו, כך מותר לתומכי נתניהו להפגין נגדם.

מה שמחליא הוא הדרך בה הפגינו המוחים. הם התקבצו מול בית משפחת פרקש וקראו "משפחת פרקש, זה שאיבדתם בן לא מקנה לכם את הזכות, אין לכם זכות לגיטימית... אנחנו פה נהיה כל עוד תארחו את האנרכיסטים על הגג של הבית שלכם, לא ניתן לכם פה יותר את חופש הביטוי".

אז כמה דברים, מפגינים יקרים. ראשית, חופש הביטוי הוא לא שלכם לשאת ולתת בו. כמו שלכם מותר להפגין בעד נתניהו, למשפחת פרקש מותר להפגין נגדו, גם אם אתם ואני לא מסכימים איתם, כל עוד הם עושים זאת בצורה מכובדת.

שנית, אתם טוענים ובצדק רב, שהדרך בה מדברים על ראש הממשלה בכלל ובפרט בכל הקשר לאחיו, גיבור ישראל יוני נתניהו ז״ל, מבזה ומשפיל. אם כך, למה אתם מתנהגים באותה הדרך? איפה החמלה והוקרת התודה לאלה שהקריבו את היקר מכל?

ולכם, אלה שאומרים שאני "לא ימנית" וש"איבדתי את הדרך" כי אני יוצאת נגד אותה הפגנה דוחה - אתם טועים. אתם אלה שאיבדו את הדרך, לא אני. דרכו של המחנה הלאומי-ליברלי היא לכבד את משפחות השכול, לא לבזותם ולהשתמש בשכול שלהם נגדם. דרכו של המחנה הלאומי-ליברלי היא דמוקרטיה וחופש הביטוי, לא שלילתם מכל מי שלא מסכים אתכם. עשרות שנים ז׳בוטינסקי, בגין ושותפיהם הרעיוניים סבלו מהדרה קשה מהשיח הפוליטי במקרה הטוב, ורדיפה ממשית במקרה הרע. אז למזלנו אנחנו עדיין לא רודפים את יריבינו הפוליטיים, אך ממתי הפכנו לאלה המדירים אותם מהשיח?

התסכול מובן. הזלזול של חלק מהמפגינים בימין והתחושה שהם לא מקבלים את הכרעת הרוב מקוממת, אבל זו לא הדרך למחות על כך.

הדרך למחות על כך היא להתבטא, לכתוב, לדבר, להפגין, ולשכנע אנשים להצטרף למחנה הלאומי-ליברלי, לא לשסע ולפלג. למחנה שלנו יש כל כך הרבה דברים להציע, אף לא אחד מהם הוא מה שראינו בסרטון הנורא הזה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר