כ־40 אחוזים מהנספים בשריפות בישראל עישנו סיגריה ונשרפו למוות. כך עולה מדו"ח של מערך הכבאות וההצלה, שניתח את מקרי המוות כתוצאה משריפות ברחבי הארץ.
מהדו"ח, שהגיע לידי "ישראל היום", עולה כי מתחילת השנה נספו בדליקות 21 בני אדם, מתוכם שמונה גברים ונשים נספו כתוצאה משאיפת עשן, 12 כתוצאה מכוויות, והרוגה אחת קיפחה את חייה בדליקה שפרצה ברכב תוך כדי נהיגה, ונפטרה בדרך לבית החולים.
עוד עולה מהנתונים כי 17 הרוגים נספו במבנים פרטיים ישנים, רובם במרכז הארץ ודרומה. נתון בולט בדו"ח חושף כי שום אדם לא נספה במהלך השנה בגוש דן חרף צפיפות האוכלוסין, וגם לא באזור יהודה ושומרון.
לדברי מ"מ ראש מחלקת חקירות ארצית בכבאות, בירן רוכברגר, "נתון מרכזי בדו"ח חושף כי תשעה מתוך 21 ההרוגים בשריפות מצאו את מותם כתוצאה מעישון. מחקירות של אותם מקרים עולה, כי מדובר בגברים ונשים שנרדמו עם סיגריה דולקת בפיהם או בידם. עוד עולה כי ארבעה בני אדם נספו כתוצאה מעישון בקרבת מחולל חמצן".
עוד הוסיף כי "מדובר במי שעטו על פניהם מסיכת חמצן כדי לנשום, ותוך כדי הזרמת חמצן מועשר לגופם נוצרה בעירה כתוצאה מעישון סיגריה במקביל, שהובילה למותם. חלק ממקרי המוות נגרמו כתוצאה מפיצוץ בלוני החמצן".
יצוין כי בין השנים 2014-2012 נספו בישראל 119 בני אדם בשריפות, כשליש מתוכם מהחברה הערבית, כמעט כפול מחלקם היחסי באוכלוסייה. הסיבות המרכזיות לכך היו תוצאה של בעיית תשתיות, חיבורי חשמל מאולתרים, אמצעי חימום לא בטיחותיים וחוסר מודעות ציבורית.
הנתונים הקשים חייבו יוזמות חדשות ומשמעותיות, בכללן הנגשת מערך כבאות והצלה ביישובים הערביים והעמקת פעילות הסברתית באוכלוסייה הלא יהודית בישראל. עם כניסתו של נציב כבאות והצלה דדי שמחי, הושם דגש על קידום תרבות בטוחה מאש, והתוצאות לא איחרו לבוא: החל משנת 2018 ניכרת ירידה במספר הקורבנות הלא יהודים משריפות. משיא של 11 הרוגים בשנת 2017 עד לשני הרוגים בלבד בשנת 2020.
לפי נתוני החקירות במערך הכבאות, בין השנים 2016 ל־2019 נספו 12 בני אדם כתוצאה מהדלקת אמצעי חימום, בעיקר תנורי ספירלה. תנורים אלה נחשבים ללא בטיחותיים, וברוב המקרים השריפות התלקחו כתוצאה מהנחת בגדים ושמיכות בקרבת התנורים. "אנשים הולכים לישון עם תנורים דולקים ולא שמים לב לסכנה", אומר רוכברגר. טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
