היי, קוראים לי דודי ליכטר, אני בן 63, ואני מתגורר בדירה עצמאית של עמותת אקים בעיר חיפה. יש לי אחות אחת, ואני אוהב מאוד לצייר, לעשות עבודות יצירה, לבשל ולעשות ספורט. היום (חמישי), ב-3 בדצמבר, מציינים בישראל ובעולם את היום הבינלאומי לשוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות וחשוב לי לספר לכם על החיים שלי בשנה אחרונה.
תקופת הקורונה עברה עליי, ועדיין עוברת, בצורה קשה מאוד. בעבר, אני וחבריי היינו רגילים להיפגש עם חברים וקרובי משפחה, ועכשיו, אנחנו לא יכולים לעשות את זה כי אנחנו בקבוצת סיכון. המסכה שעל הפנים מקשה מאוד על התקשורת עם הסביבה וזה מגביל אותנו. לפני הקורונה הייתי רגיל לצאת לבלות, לאכול במסעדות, להסתובב קניונים ולהיפגש עם חברים. עכשיו זה אסור, אז אני מבלה יותר בדירה שלנו. אני יכול להגיד שהתרגלתי למצב הזה, אבל גם הייתי רוצה שהכל יחזור להיות כפי שהיה לפני הקורונה.
_1.jpg)
אנחנו משתדלים לעשות פעילויות מגוונות, ולא רק לשבת בסלון ולשקוע בתוך הטלוויזיה. זה חשוב לנו להיות בתנועה, ללמוד דברים חדשים ולהתנסות בחוויות חדשות. בשגרה, פעילויות הפנאי שלנו באקים חיפה היו מאוד מגוונות, ועכשיו אנחנו מתמקדים בפעילויות בתוך הדירה כי גם היציאות מוגבלות. בזכות הקורונה חגגנו את כל החגים עם הרכזת שלנו, והיה כיף. למדתי שכשיש לי קושי, אני נכנס לחדר שלי, מתיישב על הכורסא, שומע מוסיקה מרגיעה, חושב על דברים חיוביים ומקווה שהכל יסתדר לטובה. ככה לימדתי את עצמי.
כשפוגשים אותי ברחוב או בסופרמרקט ושומעים אותי מדבר, מתפלאים יש לי קול קצת מוזר. הדבר הכי מביך הוא שאני יכול לראות אנשים מסתכלים עליי ומחייכים בצורה לא יפה, כאילו שלא נעים להם לפגוש אדם שונה מהם. זה קצת מעליב. באופן כללי, אני חושב שאנשים ברחוב מתייחסים לאנשים עם צרכים מיוחדים לא טוב. הם לועגים לפעמים, חושבים שהם לא יודעים כלום, מסתכלים עליהם כאילו שהם מפחידים, מתרחקים מהם וגם צוחקים עליהם. לכן, אני חושב שיש מקום לשיפור והדרך העיקרית היא פשוט לפגוש אותנו ולהבין שאנחנו לא מפחידים, שיש לנו יכולת לשאוף גבוה, לגדול, להצליח ולהגיע להמון הישגים.
אנחנו לא שונים מכם. אבל לפגוש אותנו זה לא אפשרי עכשיו, לפחות לא פנים אל פנים, אז אם מישהו רוצה – אני אשמח לדבר איתו בזום למשל ולהסביר לו. אני מקווה שאחרי שהקורונה תעבור, גם היחס לאנשים עם מוגבלויות ישתפר. אנחנו אנשים רגילים, בדיוק כמוכם, וככה גם רוצים שאתם תתייחסו אלינו. בשנה הבאה אני מאחל לעצמי ולעם ישראל שנחזור לחיות חיים רגילים כמו לפני הקורונה. אני מאחל גם שיהיה שלום, שנוכל לחיות כל עם ישראל בשקט ובשלווה ובנחת רבה. מאחל בריאות לכולם!
מאת: דודי ליכטר, דייר בדירה עצמאית בקהילה של עמותת אקים חיפה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו