מחקר: צעירים סבלו יותר מהסגר ומהריחוק החברתי בקורונה

מחקר אקדמי ראשון מסוגו, שבחן שינויים באיכות חייהם של בני 60 ומעלה ושל צעירים בני 40-20 בסגר השני, מצא שהצעירים נפגעו יותר מהמבוגרים, ונשים יותר מגברים. 

המחקר שנערך על ידי חוקרים מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת ת"א בהובלת ד"ר ארז שמואלי, ד"ר דן ימין, שי עובד ומירב מופז, ופרופ' נגה קרונפלד שור מבית הספר לזואולוגיה ובית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטה, בשיתוף ד"ר ענת לן ופרופ' חיים עינת מהמכללה האקדמית תל אביב-יפו, בוצע באמצעות שעונים חכמים שהוצמדו ל־169 הנבדקים. 

אפליקציה ייעודית סיפקה לחוקרים בכל יום נתונים שהעידו על איכות חייהם של המשתתפים: מצב הרוח, מתח, משך השינה ואיכותה, קצב לב במנוחה, מפגשים עם אנשים ופעילות גופנית.בקרב הצעירים נרשמה ירידה חדה יותר מזו של המבוגרים במספר הצעדים היומי. 

בעוד לפני הסגר הצעירים ביצעו בממוצע 9,500 צעדים ביום, במהלכו הם עשו 8,200 צעדים בממוצע בלבד. לעומתם, בקרב בני 60 ומעלה ממוצע הצעדים ירד במהלך הסגר ל־7,200 צעדים. 

עוד מצא המחקר כי הצעירים, שנחשבים לרוב ל"טיפוסי בוקר" הקמים מוקדם לעבודה או לשלוח את הילדים למוסדות החינוך, ישנו בכל לילה 20 דקות יותר ביחס לתקופה שקדמה לסגר. המבוגרים, לעומתם, ישנו 10 דקות בממוצע יותר ביחס לתקופה שקדמה לסגר. 

הסגר פגע בצורה קשה יותר במצב רוחם של הצעירים ביחס למבוגרים. בסקאלה שבין מינוס 2 לפלוס 2, דיווחו הצעירים על ירידה במצב רוחם מ־0.89 לפני הסגר ל־0.72 במהלכו. המבוגרים, בהשוואה אליהם, דיווחו על ירידה קלה בלבד במצב רוחם מ־0.85 לפני הסגר ל־0.8 במהלכו. 

יותר נשים פוטרו

מפילוח הנתונים לפי מגדר עלה כי רמת הלחץ של הגברים ירדה במהלך הסגר, ואילו רמת תחושת הלחץ של הנשים התגברה. חלק מההסברים האפשריים שמציעים החוקרים מתבססים על נתוני משרד הכלכלה, שלפיהם יותר נשים פוטרו או הוצאו לחופשה ללא תשלום מעבודתן, ביחס לגברים. 

הסבר נוסף שמציעים החוקרים הוא שהנשים הן אלו שבדרך כלל אחראיות לטיפול בילדים שנשארו בבית ואינם יוצאים למסגרות החינוך. 

פחות מפגשי נשים

נוסף על כך, הסגר צמצם את המפגשים שערכו הנשים, יותר מאשר את מפגשי הגברים. פגישות פנים אל פנים ואפילו פגישות מקריות עם שכן בחדר המדרגות או עם נהג תחבורה ציבורית, מסבירים החוקרים, ידועות בהקשר של שיפור מצב הרוח והפחתת דיכאון וחרדה.

ד"ר ארז שמואלי מאוניברסיטת ת"א, ממובילי המחקר, סיכם: "הנתונים מצביעים על כך שיש לשים דגש גם על בריאותם הנפשית של הצעירים - ששילמו מחירים כבדים יותר על צעדים כמו ריחוק חברתי וסגר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו