החלטת הממשלה הצפויה אודות לקיחת אחריות תקדימית על פרשת ילדי תימן ותשלום פיצויים מעוררת סערה ציבורית מחודשת.
בקרב משפחות החטופים הדעות חלוקות. מקצתן מבקשות לקחת את הפיצוי ולשים את הדברים מאחוריהן, ומקצתם טוענות כי מדובר בלעג לרש, ומתנגדות להתנצלות המסוייגת הכתובה בהצעת ההחלטה, ובעיקר למשפט כי הפיצוי נעשה "לפנים משורת הדין" ואי קבלה שנעשו חטיפות או ניסויים ממוסדים.
אבי יוסף, שאיבד את דודתו שהייתה בת 3, ואימו יונה יוסף אף העידה בוועדת קדמי, אמר כי "הבעת האחריות מאוד מסוייגת, זה מתקבל אצלנו ברגשות מעורבים. זה סוג של התקדמות, אבל מדובר על ילד שהלך לאיבוד והמדינה לוקחת אחריות.
"מצד שני, הפיצוי עשוי להיראות כדי להשתיק ולא כדי להודות. המרכיב היותר חשוב מהתשלום זה הבעת צער ולקיחת האחריות. אי אפשר למדוד אובדן של ילד בפיצוי כספי. העוול הראשון שנעשה זה שלקחו את הילדים. העוול השני זה שהשתיקו את הפרשה ולא לקחו אחריות אמיתית לאירוע הזה".

לדברי יוסף "בחמש השנים האחרונות נעשה שינוי בהתייחסות השילטון לפרשה. מאוד יכול להיות שלא נחתום ולא נבקש פיצוי, היות והוא מותנה בחתימה על ויתור כל דרישה בנושא. לא ביקשנו לאבד ילד ולקבל פיצוי. אני עדיין שומע אנשים שלא מאמינים וחושבים שמדובר בפרי דמיונם של אנשים מסויימים, ובשביל לשנות את זה צריך הודעה חד משמעית מצד המדינה".
מאיר קורח, שאיבד את אחותו ברכב כשהיא בת 9 חודשים, שמח על ההחלטה ומתכוון לקחת את הפיצוי ולשים את הדברים מאחוריו. "זאת הקלה עצומה. זה סיומו של מאבק בן עשרות שנים ותחושות של חוסר אונים. פתאום באה הישועה הזו. אני חושב שהגיע הזמן להביא סוף לפרשה הזו. אם כבר המדינה הגיעה למסקנה שהיא לוקחת אחריות גם אם הפיצוי לא גדול, צריך לעשות כל מאמץ לאחדות ולא למאבקים בתוך עמנו".
יונה מוכתר איבד את אחותו תקווה כשהייתה בת שנה, ואת דודו כאשר היה בן שנתיים, ובנתיים הצליח לאתרו ואף לעלות על עיקבותיה של אחותו עם משפחתה המאמצת, לטענתו. לדבריו, הוא אינו מתכוון לקחת את הפיצוי, אלא מעוניין באיתור אחותו. "אני לא רוצה את הפיצוי. אני רוצה לפגוש את אחותי שאני משוכנע שהיא חיה. היא אומצה בידי משפחה של טמפלרים שהתעללו בה ובגיל 15 ברחה מהבית. אני רוצה לראות את אחותי ולספר את ההיסטוריה של המשפחה - מי היא ומאיפה באה. אם המדינה תחליט שמגיע לי פיצוי, אני תורם אותו למורשת ילדי תימן החטופים".
"ההחלטה חסרה את המרכיב המשמעותי ביותר - התנצלות רשמית"
עמותת עמר"ם הגיבה להחלטה הצפויה ומסרה: "אמנם מדובר בצעד שמבקש לבוא לקראת המשפחות, אולם הוא חלקי בלבד ואינו מספק מענה ראוי וכולל בפרשה. בשנים האחרונות נעשו ניסיונות הידברות של עמותת עמר"ם והעמותות הפעילות בנושא מול גורמי ממשלה, אך אלה לא צלחו, על רקע סירובה של המדינה לקחת אחריות באופן מלא על חטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן.
"ההחלטה הצפויה להתקבל היום, חסרה את המרכיב המשמעותי ביותר בתהליך לקיחת האחריות - התנצלות רשמית של המדינה בפני משפחות ילדי תימן, מזרח ובלקן. בהקשר זה יש לציין כי ההחלטה הנוכחית התקבלה ללא דיאלוג עם המשפחות והעמותות הפעילות בנושא, ובלי מרכיב זה לא ייתכן תהליך של תיקון וריפוי.
"בנוסף, ההחלטה כוללת כשלים מהותיים, כגון הפרדה שרירותית ומדירה בין משפחות אשר פנו לוועדות, וזכאיות להגיש בקשה לפיצויים, לבין משפחות אשר לא עשו כן. על המדינה להציע פתרונות אשר כוללים את כל המשפחות אשר ילדיהן נעלמו לאחר שנלקחו על ידי מוסדות המדינה, שכן רבות מהמשפחות לא פנו לוועדות מתוך אי-אמון בממסד, או מתוך תום ליבן בשעת פעולת הוועדות. יש לציין כי הוועדות אף הגבילו את נגישותן למשפחות על רקע גילאי הילדים, ושנים מסוימות שנקבעו מראש.
"עמותת עמר"ם שבה ודורשת ממדינת ישראל לקחת אחריות על העוול הקשה שנגרם למשפחות יוצאות תימן, מזרח ובלקן. תהליך זה יכלול הכרה מצד המדינה והתנצלות בפני המשפחות, הקמת מערך סיוע לחיפוש נעדרים ואיחוד משפחות, הכולל פתיחה מלאה של תיקים וארכיונים, הטמעת הפרשה בתכנית הלימודים במערכת החינוך, הקמת אתר מחקר והנצחה, ניקוי שמו של הרב עוזי משולם ז"ל ומיסוד יום זכרון ומודעות בלוח השנה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו