התנאי לשחרור מהיר ממלוניות הקורונה: החוזרים ממדינות אדומות יחויבו באיכון השב"כ

כחלק מההתמודדות המדינה עם חדירת וריאנט אומיקרון לישראל, נערכת משטרת ישראל לאכיפת בידודי השבים ממדינות "אדומות". כלל החוזרים ממדינות אדומות, יחויבו בבידוד מלא במלונית מטעם המדינה למשך 24 שעות ויוכלו להשתחרר בכפוף להצגת תוצאת בדיקת PCR שלילית וחתימה על הסכמה לאכיפה טכנולוגית, "הסכמון".

כחלק מהניסון להיאבק בהתפשטות התחלואה, ועדת הבריאות של הכנסת אישרה היום (רביעי) את ההחמרות שנכנסו השבוע לתוקף בצו בידוד בית, בהם חובת בידוד של 72 שעות לשבים מחו"ל למחוסנים בחיסון שלישי ואיסור כניסת קבוצות תיירים לישראל. תיקון מספר 13, העוסק בבידוד בית למחוסנים, אושר עד 12 בדצמבר בלבד, או עד פקיעת תוקפו ב-7 בדצמבר, אם לא יוארך, על פי המוקדם מביניהם.

חתימתו של המבודד על חוזה "ההסכמון", הינה תנאי מחייב לשם סיום בידוד במלונית מטעם המדינה ומעבר להמשך בידוד בכתובת ובמקום אשר אותו יציין המבודד. תנאי ההסכמון, מחייבים את המבודד לשתף את מיקומו באמצעות מכשיר הניידנייח שברשותו בכל זמן נתון בו יתבקש ע"י משטרת ישראל ובכפוף לאישור הודעת סמס הדורשת את שיתוף המקום, כך תוכל המשטרה לוודא כי המבודד שוהה במקום הבידוד עליו הצהיר עם שחרורו ממלון הבידוד.

מבודד שיסרב לתנאי פיקוח טכנולוגי ולפרטים המפורטים בחוק, ייאלץ לשהות במלונית מטעם המדינה למשך כל ימי הבידוד וזאת בהוראת נציג מוסמך לכך.

בד בבד, המשרד לביטחון הפנים, יחד עם משטרת ישראל, נערכים למשימת האכיפה הטכנולוגית, לשם מניעת התפשטות וריאנט האומיקרון וביצוע משימת אכיפת המבודדים אשר משמעותית בקטיעת שרשראות ההדבקה ומונעת את התפשטות הווריאנט.

יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ עידית סילמן, אמרה בפתח הדיון שבמהלכו אושרו ההגבלות כי "מובן מאליו שלצווים שכבר נכנסו לתוקף יש משמעות לא פשוטה עבור כולנו, ובמיוחד לעסקים בתחומים מסוימים. לכן, נבקש לשמוע ממשרד הבריאות את השיקולים שעמדו לנגד עיניהם בקבלת ההחלטות ולהסביר לציבור מה זה אומר הלכה למעשה".

אילנה גנס, ראש מטה בריאות הציבור במשרד הבריאות, התייחסה להגבלו החדשות שאושרו והסבירה: "הזיהוי של וריאנט האומיקרון מדליק לנו נורה אדומה כי יש לו הרבה מאוד מוטציות, וזה מה שמייצר אצלנו חשד ברמה הביולוגית לפוטנציאל פגיעה ביעילות החיסון. ראינו שינויים דומים גם באלפא, ביתא ואחרים- אבל שם היו בין מוטציה אחת לשלוש מוטציות, וכאן זוהו כבר 15 מוטציות באותו חלבון, זה קריטי לנוגדנים שהגוף שלנו מייצר. בדרום אפריקה הווריאנט הזה זוהה בתוך שבועיים ב-75% מכלל הדגימות, הוא דחק את הדלתא הצידה וניכר שהוא הרבה יותר מדבק ממנו, מספר המאומתים שם עלה פי 7 בשבועיים והתמותה פי 4. 64 מדינות כבר דיווחו על קיומו של הווריאנט בשטחן. זו תמונה מדאיגה מאוד שמעידה על פוטנציאל הידבקות גבוה מאוד".

ראש מטה בריאות הציבור במשרד הבריאות, עוד ציינה שבמעקב של משרד הבריאות "לא רואים כרגע תחלואה קשה בקרב מתחסנים, אבל אנחנו עדיין לא יודעים להגיד במדויק מה פוטנציאל ההדבקה של מחוסנים ומחלימים בווריאנט הזה. ולכן עד שזה יתברר, ביקשנו להטיל חובת בידוד מקוצרת גם למחוסנים ומחלימים שחוזרים מחו"ל, מכל מדינות העולם. בדיקה שלילית שתתבצע ביום השלישי מיום הנחיתה תשחרר את המבודד".

טלי לאופר, מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות התייחסה להגבלות החדשות שאושרו ואמרה: "אני רוצה לבקש שהאצבע שלוחצת על הדק סגירת השמיים תהיה הרבה פחות קלה. לא ראיתי שום הוכחה שההבדל בין יום או שלושה ימי בידוד משפיעים על משהו. זה לא עוזר להתמודד עם הווריאנט והמכה שזה מנחית על ענף התיירות היא קשה מאוד, כי מרגע שרק היו שמועות על הצו הזה היה גל ביטולים מטורף והקפאה של כל ההזמנות העתידיות. המשק בישראל פתוח לחלוטין ואת נתב"ג ישר סוגרים. יש פה דיספרופורציה מטורף בין החשש להשלכות. יש פה הרג מוחלט של ענף התיירות".

בתגובה לדברים, הסבירה אילנה גנס ממשרד הבריאות כי "ראינו בעבר שאנשים מביאים איתם את הווריאנטים הנפוצים במדינות שמהם הם מגיעים. כ-50% מהמאומתים מקרב השבים מחו"ל מזוהים כבר בבדיקה שנערכת בנתב"ג ו-50% נוספים מזוהים במהלך השבוע לאחר מכן, מרביתם תוך יומיים שלושה. לכן זה הרף שקבענו".

בהמשך הדיון ביקשה יו"ר הוועדה ח"כ סילמן ממשרד הבריאות להביא מעתה לאישור הוועדה כל תיקון בצו בידוד בית, לרבות הקלות בצו, בשונה ממה שהיה נהוג עד כה, כאשר רק החמרות בצו הובאו לאישור. לדבריה: "זה לא הוגן כלפי הציבור כי כשמביאים מודלים חדשים מבלי לדון בהם בכנסת, גם אם הם נחשבים כמקלים, הם לעיתים קרובות כוללים שינויים משמעותיים ומשליכים על המערכת כולה. אנחנו כאן בכנסת צריכים לשאול את השאלות, להבין, לדון בפרטים כדי לנוכל לעמוד ולהסביר לציבור את הדברים".

נציגת משרד המשפטים הבהירה כי אין למשרד התנגדות לביקורת פרלמנטרית, אולם עד היום הפרשנות המקובלת לחוקי הקורונה הייתה כי תיקונים מקלים אינם נדרשים לאישור הוועדה. יועמ"ש הוועדה עו"ד יעל סלנט אמרה בתגובה: "הסעיף קובע כי כל תיקון שהפרתו מהווה עבירה פלילית יובא לאישור הוועדה ולכן הפרשנות לפיה רק החמרות צריכות להגיע לאישור לא מקובלת עלינו".