יום התזכורת הלאומי: לא שוכחים את נפגעי פעולות האיבה

יש פצעים שלא מגלידים אפילו אחרי 20 שנה. בחודש שעבר ציינו שני עשורים להקמת "משפחה אחת", שסיפור הקמתה שזור בסיפורה של ישראל הכואבת והמדממת של פיגועי התופת בתחילת השנות ה-2000. היו אלה ימים קשים מנשוא, פיגוע רדף פיגוע. פרצופי חללי הטרור הופיעו מדי בוקר בעיתונים. את תוכניות הילדים בטלוויזיה עצרו לטובת מבזקי חדשות שבישרו על מחבל מתאבד נוסף שפוצץ עצמו ברחוב הומה אדם, באוטובוס בירושלים או בחיפה, ופיגועי ירי שכוונו כלפי אזרחים ישראלים.

התקופה הזו נחרתה עמוק בתודעה הישראלית, בעיקר דרך פיגועי תופת קשים מנשוא עבור מדינת ישראל. אחד הפיגועים הנוראים שזכורים לכל הוא הפיגוע במסעדת סבארו ברחוב יפו בירושלים. הוא קרה באוגוסט ההומה, כשמחבל חמוש בגיטרה נכנס בצהרי יום חמישי, שעה שהמסעדה מלאה באנשים שבסך הכל ביקשו לקנות פיצה. המחבל הפעיל את מטען החבלה ורצח 15 ישראלים, ובתוכם חמישה בני משפחת סחיווסחורדר. 140 בני אדם נפצעו בפיגוע שזכור כאחד הקשים שאירעו באותה התקופה.

באותם ימים, בתנו מרים התכוננה לחגוג את מסיבת בת המצווה שלה. התחושות הקשות של כל אזרחי ישראל כלפי מה שאירע שם לא פסחו מעלינו כמשפחה, ועל מרים בפרט. היא החליטה שהיא איננה יכולה לחגוג כשעם שלם נתון באבל נורא. יחד איתה ביטלנו את החגיגות שתוכננו, ואת המתנות שקיבלה לכבוד בת המצווה תרמה לפצועי הפיגוע. זה היה גם הרגע שבו נולדה "משפחה אחת". מאז ועד היום זכינו ללוות למעלה מ-4000 נפגעי ונפגעות פעולות איבה ופצועי צה"ל.

עבורם, ההתמודדות עם הפציעה האישית והאבדה של בן משפחה היא יומיומית. הפצע שלא יגליד אף פעם. הבנו שעבורם כל יום הוא יום הוקרה. הוקרה על ההחלטה לקום על הרגליים ולא לוותר לטרור. להסתכל לחיים בלבן של העיניים ולחיות אותם, כל יום ויום, ולמצות עד תום. זה קשה, זה מורכב, זה כואב, אבל זה אפשרי.

הרעיון היה להקים משפחה, לא גוף ממשלתי שמספק אפשרויות טכניות, אלא מסגרת שאליה הם באים כדי לשתף, לחלוק ולבכות בכאב על האבדה ועל הפציעה - וגם ליהנות, לשכוח לרגע, לחוות ולחיות. ובחוץ, להיות הכי חזקים שאפשר, עם הכלים שצברו כאן אצלנו במשפחה, עם ההסתכלות על הפרטים הכי קטנים שיאפשרו להם פשוט לחיות.

בימים האחרונים העבירה הממשלה החלטה להקים היכל הנצחה ממלכתי לחללי פעולות האיבה. במשך שנים ארוכות משפחות נפגעי הטרור וחלליו נלחמו על מנת להקים את היכל ההנצחה לזכר יקיריהם. ליווינו את המאבק הזה שעלה למשפחות החללים ביזע ודמעות, כשבכל פעם הוערמו קשיים על הקמתו. בעצם הקמת ההיכל, מעבירה מדינת ישראל מסר חשוב ומחזק למשפחות: "לא שכחנו אתכן, לא שכחנו ולא ניתן לשכוח את יקירכן".

זהו יום ההוקרה למסע שאנחנו עוברים בתקומתנו בארצנו. מסע ארוך ומייגע, שמערבב בין יגון לשמחה, בין כאב לחיוך. יום ההוקרה הוא תזכורת בלוח השנה לכך שאנחנו צריכים להוקיר את פצועי ופצועות פעולות האיבה ופצועי צה"ל במשך כל השנה.

לביחד הישראלי יש חשיבות גדולה, ורק איתו נוכל להוקיר את כל אלה שהיו בחזית והגנו עלינו בגופם ונשמתם. נאחל לכל הפצועים החלמה מהירה ובריאות איתנה.

הכותבת היא מנכ"לית עמותת "משפחה אחת"