פסגת האקלים בגלזגו, שהיו שצפו לה,ובהיגיון ניכר, קשיים מרובים עוד בטרם התכנסה הביאה עד כה לשתי בשורות: קידום אמנה בנושא צמצום גז מתאן ואמנה על הפסקת כריתת יערות ושיקומם.
ביום שלישי דווח על התקדמות ביוזמה אותן מובילות מדינות אירופה, להפחתת פליטות גז המתאן ב-30%. הגז, תרכובת אורגנית מבוססת פחמן, אחראי ללא פחות מכשליש מההתחממות הגלובאלית. "אמנם יש הרבה פחות פליטות של גז מתאן מאשר דו תחמוצת הפחמן – והגז גם נשאר באטמוספירה במשך 12 שנה בלבד לעומת פחמן שיכול להישאר 200 שנה ויותר, אך מבחינת עוצמה, היכולת של מתאן לחמם את כדור הארץ הרבה יותר מסוכנת מפחמן", מסביר ח"כ פרופ' אלון טל (כחול לבן), יו"ר משותף לשדולה הסביבתית ופרופסור למדיניות סביבתית בשיחה עם "ישראל היום".
"לפני שנתיים בדיוק, הובלתי פנייה של למעלה מ-100 מדענים ישראלים, כולל שני זוכי פרס נובל, לשר האנרגיה. הצגנו לו את ההשפעות הסביבתיות הקשות בקידום תחנות כוח המופעלות מגז שהן מקור לפליטות גז מתאן. הצגנו מחקרים לפיהם בטווח הקצר, עוצמתו של מתאן הנפלט לאטמוספרה היא פי 84 (ליחידת מסה) מפחמן". נציין כי נכון לעתה, ישראל אינה שוקלת לשנות את מדיניות הגז.
הבשורה השנייה שהתקבלה נודעת לצעד המשלים לצמצום פליטות גזי החממה – קיבוע וספיחת אותן פליטות גז באוטמוספרה באמצעות הצמחייה. בפועל, מעל 100 מדינות (שבשטחן נמצאים 85% אחוז מיערות העולם) חתמו על אמנה להפסיק את כריתת היערות עד 2030 ולהתחיל בפעולות שיקום. "לשמחתי הגדולה, מדינת ישראל הצטרפה לאמנה וכעת עלינו לתרגם זאת לפעולות ולהגן על העצים - ביער ובעיר".
על חלקה של ישראל מוסיף טל: "מדינת ישראל חייבת גם להצטרף למיזם המתגבש להפחתת גז המתאן – תחילה על ידי הקפאת כל התכניות החדשות להקמת טורבינות המופעלות מגז ולהחליפן בתכניות לאגירת אנרגית מתחדשת". טל מחדד, כי "מטרתה של פסגת גלזגו אינה רק לשפר את היעדים שהוצבו בפסגת האקלים הקודמת בפריז, אלא לדחוק במדינות העולם לפעול, כבר עכשיו - ובצורה נחושה. הצבת יעדים ל-2050 היא התחלה טובה אבל חייבים לתרגם אותה לצעדים שנעשה כבר מחר בבוקר. שדרוג היעדים ל-2030 היא צעד חשוב עוד יותר, אולם כבר מדינות העולם צריכות להתעורר ולהתחיל בפעולות נמרצות כדי להבטיח את עתיד כדור הארץ והאנושות - כבר מחר בבוקר".
מהו גז מתאן?
חברת הום ביוגז הישראלית פיתחה טכנולוגיה שמפחיתה את פליטות המתאן בעולם, באמצעות הפיכת פסולת אורגנית לאנרגיה.
ימית נפתלי, מומחית לכלכה מעגלית ומנהלת הפיתוח העסקי בהום ביוגז, אמרה: "אחד המקורות העיקריים של פליטות מתאן הוא הטמנת פסולת אורגנית. כיום בישראל, רוב הפסולת, כ-80%, מוטמנת זאת לעומת 20% הטמנה באירופה. כמו כן, לפי המשרד להגנת הסביבה, כ-77% מפליטות המתאן בישראל נגרמות מהטמנת פסולת אורגנית.
"בישראל מתחילים להפנים את מה שקורה באירופה מזה מספר שנים כאשר, בדצמבר שנה שעברה, המשרד להגנת הסביבה פרסם תוכנית אסטרטגית השואפת להעביר את ישראל מכלכלה לינארית לכלכלה מעגלית".
עוד אמרה: "כלכלה לינארית עושה שימוש בזבזני במשאבים בתהליך הייצור וכתוצאה נוצרת פסולת וזיהום סביבתי. זאת בעוד, כלכלה מעגלית עושה שימוש חכם במשאבים ומפחיתה ייצור פסולת באמצעות תכנון ועיצוב חכם של מוצרים, שימוש במודלים עסקיים חדשניים להפחתת השימוש במשאבים חדשים, שימוש חוזר ומיחזור".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו