אוניברסיטה רב תחומית: החזון של פרופ' אוריאל רייכמן התגשם ובגדול

לאחר מאבק אקדמי ארוך שנים, הוכרה בשעה טובה "אוניברסיטת רייכמן" בהרצליה. אין ספק שיש שותפים רבים למימוש חזון האוניברסיטה החדשה: הסגל אקדמי והמנהלי, עשרות אלפי סטודנטים מישראל ומכל רחבי העולם שנתנו את אמונם במוסד, ולצידם התורמים שדאגו לפיתוחו.

אולם עדיין חובה לזכור ביום שמחה זה כי במוקד הברכות עומד פועלו הייחודי וחסר התקדים בשדה האקדמי של פרופ' אוריאל רייכמן - האיש שאימץ רעיון מהפכני של מוסד אקדמי פרטי ויוקרתי, והפך אותו לממשי. ללא הכישרון והמחויבות חסרת הפשרות של רייכמן, לא היה קם המרכז הבינתחומי, אשר הוכר כעת כאוניברסיטה בישראל. האוניברסיטאות הוותיקות בארץ נלחמו להעלימו, אולם כנגד כל הסיכויים רייכמן ושותפיו הצליחו להגשים את חזונם - וכיום האוניברסיטה היא כר פורה למחקר ולהתחדשות אקדמית.

פרופ' רייכמן החל את המסע בשנת 1990 כדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, כשהוביל את הקמתה של המכללה הפרטית הראשונה למשפטים בישראל, "רמות משפט". בכך הוא היה לאחד המבשרים הראשונים של מה שקרוי "מהפכת המכללות". באוניברסיטת תל אביב פעלו במקביל, זו לצד זו, שתי פקולטות למשפטים: האחת ציבורית, השנייה פרטית. מהפכת המכללות הכניסה למעגל הסטודנטים בישראל מאות אלפים של תלמידים חדשים מאוכלוסיות חדשות.

פרופ' אמנון רובינשטיין, שותפו לדרך של רייכמן בעיצוב מהפכת המכללות - שאוניברסיטת רייכמן היא תולדה שלה – קבע: "היה פה קרטל של אוניברסיטאות שגרם נזק אדיר לחברה". בתחילת שנות ה־90 האוניברסיטאות הובילו למצב אבסורדי שבו המוני צעירים רצו ללמוד, אך האוניברסיטאות חסמו את שעריהן. בכך הן פעלו נגד בני השכבות החלשות והצעירים מהפריפריה.

למן פתיחתו של המרכז הבינתחומי בהרצליה במאי 1994, טען רייכמן כי המוסד האקדמי שהוא יוביל יתנהל כגוף פרטי שתקציבו יתבסס על שכר לימוד ותרומות, ולא על כספי מדינה. חזונו קידש את רעיון האוטונומיה האקדמית, שאינה תלויה בכספי ציבור ואינה כפופה למועצה לשמרנות גבוהה, הלוא היא המל"ג: "לא לקחנו שקל מהמדינה, כי לא רצינו שפקיד בירושלים יכתיב לנו מדיניות".

כאשר תוכניות הלימודים של המרכז הבינתחומי אושרו עוד ב־2013, קבע רייכמן כי המל"ג נתנה אור ירוק לתוכניות לימודים שהיו רלוונטיות 10-5 שנים קודם לכן, ובכך קיבעה שמרנות. כל שרייכמן ביקש היה להוביל אקדמיה שחושבת אחרת.

כיום הוועדה האקדמית שבחנה את האישור להכרה באוניברסיטה החדשה, קבעה כי רמתה המדעית והמחקרית עומדת בשורה אחת עם האוניברסיטאות האחרות בארץ, וכי רמת הלימודים בה גבוהה ביותר.

המסלול הארוך, שהחל במחנה צבאי נטוש בפאתי הרצליה, הוביל למרכז אקדמי הקולט חברי סגל חדשים כמקובל באוניברסיטאות המחקר, ומקיים פעילות אקדמית ומחקרית תוססת במגוון תחומים, בשיתופי פעולה בינלאומיים, תוך הפגנת יכולת מרשימה של גיוס תרומות ותקציבי מחקר.

כעת, לצד הברכות, ניצבת האוניברסיטה החדשה, אוניברסיטת רייכמן, בפני האתגר הגדול והחשוב ביותר: לבסס במהירות את מעמדה כאוניברסיטה מובילה במדדים החשובים בעולם בתחומי המחקר וההוראה שלה.