בממשלה מתהדרים באישורים של עשרות אלפי יחידות דיור ביהודה ושומרון, אך מנתונים שהגיעו לידי "ישראל היום" עולה כי בפועל ישנה הגירה שלילית מיו"ש לתוך הקו הירוק ואף לחו"ל, כשברקע המצב הביטחוני המעורער.
תיעוד מפעילות הכוחות בחוסאן שבחטיבת עציון // דובר צה"ל
קבוצת המחקר "תמרור" ניתחה את הנתונים של הלמ"ס, שמוכיחים כי השנים האחרונות היו הגרועות ביותר מזה שנים רבות בכל הנוגע לתנועת ישראלים לתוך יהודה ושומרון. בעוד שהעשור השני של המאה ה-21, לאחר האינתפיאדה השנייה, מתאפיין באלפי ישראלים שחוצים את הקו הירוק ומתיישבים ביהודה ושומרון, הרי שבשנים האחרונות נרשמת הגירה שלילית מתוך יו"ש.
ישנו מתאם ברור בין המצב הביטחוני לבין הנתונים, לצד תמורות נוספות כדוגמת מגפת הקורונה. למעשה, מתוך חמש השנים האחרונות, בארבע מהן נרשמה הגירה שלילית מיו"ש ובאחת עליה קטנה מאוד במספר התושבים באזור. אומנם, על פי הלמ"ס נכון לסוף 2024, ישנם 511 אלף תושבים ביו"ש, אך ההגירה השלילית מוכיחה כי הנהירה לאזור נעצרה כרגע.
השנה הראשונה, שבה עזבו 842 ישראלים את יהודה ושומרון, הייתה 2020, שנת הקורונה, ובשנה לאחר מכן הגיעו רק 74 תושבים חדשים לאזור. שנת 2022, שהתאפיינה בצניחה חדה במצב הביטחוני הישראלי ובפיגועים קשים, שאף הובילו לפרוץ מבצע שובר גלים, מתאפיינת גם היא בצניחה דרמטית במספר הישראלים. חרף העובדה שכבר אז נבנו לא מעט יחידות דיור, עזבו 1,022 ישראלים את האזור.
בשנה לאחר מכן, 2023, נראה שהישראלים החלו לחזור לאזור, עם 550 תושבים חדשים ביו"ש, עליה שסביר שנבלמה באוקטובר בשל השבת השחורה ומלחמת חרבות ברזל. ב-2024 נרשמה ההגירה השנתית הגדולה ביותר ביו"ש, עם 1,596 ישראלים שעזבו את האזור. להם הצטרפו 284 ישראלים שעזבו את ישראל לחלוטין. הנתונים של ינואר ופברואר 2025 מראים על המשך המגמה, כשנכון לסוף פברואר ישנה הגירה שלילית של כ-182 בני אדם.
ב"תמרור" סוברים כי כרגע הגידול באוכלוסייה נשען רק על ריבוי טבעי, שעלה מ–12,499 ל–12,998, כאשר 58% ממנו מתרכז ביישובים החרדיים, בעיקר במודיעין עילית ובביתר עילית.
ד״ר שאול אריאלי, ראש קבוצת המחקר ״תמרור״, טוען כי הזינוק במספרי יחידות הדיור ביו"ש, שעומד רק ברבעון הראשון של 2025 על עשרת אלפים יחידות דיור, אינו עומד בהלימה לביקוש למגורים באזור. "האובססיה של סמוטריץ' והממשלה לבנות בהתנחלויות לא תואמות את רצון הציבור שמעדיף לגור בישראל ולא בשטחים", הוא אומר.
נתון נוסף צריך להטריד את הציבור שתומך במאבק נגד הבנייה הבלתי חוקית של הפלשתינים בשטחי סי. לאורך השנים, כולל השנה האחרונה, ישנה ירידה ברורה באחוז הישראלים בשטחי סי, מה שמלמד לדברי אנשי "תמרור" על יציבות במספר הפלשתינים שמתגוררים בשטח. אם ב-2010 היו 82% מתושבי שטחי סי ישראלים, ב-2020 מדובר היה כבר על 60 אחוזים. בשנתיים האחרונות ירד אחוז הישראלים בשטחי סי ל-55 אחוזים. מנתוני הלמ"ס עולה כי ישראלים מונים 15% מתושבי אזור יהודה ושומרון כולו, לעומת 11% ב-2010.
"המגמות הדמוגרפיות השליליות בקרב אוכלוסיית הישראלים באיו"ש יוצרות מציאות בה אחוז הישראלים בשטח סי הולך ויורד כמו גם בגדה כולה, האוכלוסייה הופכת ענייה יותר ונסמכת על מענקי הממשלה בעיקר. מרבית הישראלים מתגוררים בסמוך לקו הירוק מה שמשמר את ההיתכנות לפתרון שתי המדינות ביום שההנהגות והעמים ירצו בכך", טוען ד"ר אריאלי.
אף שהנתונים מלמדים על בלימה ואפילו ירידה באחוז הישראלים שמתגוררים ביו"ש, הדבר נכון בין היתר בשל האסקלציה הביטחונית, מה שעשוי להשתנות לאחר התייצבות המצב. בשנות האינתפיאדה השנייה הייתה ירידה משמעותית מאוד ברכישת בתים ביו"ש והגירה שלילית דרמטית. היישוב אדורה למשל, שבו היה פיגוע קשה ביותר ב-2002, הוביל לנטישה המונית מהיישוב.
לאחר התייצבות המצב הביטחוני נרשם זינוק משמעותי בישראלים שחצו את הקו הירוק ועברו להתגורר ביו"ש. כך, בין השנים 2014-2010, שבתוכם ההקפאה שהוביל נתניהו לבקשת אובמה, עברו להתגורר ביו"ש כמעט 21 אלף בני אדם – בנוסף לריבוי הטבעי ביו"ש שהינו גבוה באופן סיסטמטי.
את הירידה בנתונים ניתן לתלות לא רק במצב הביטחוני, אלא בדילמה משמעותית שקורעת את יו"ש כבר כשנה וחצי. אף שחודשים ספורים לאחר השבעה באוקטובר אושר מחדש להעסיק פועלים פלשתינים, תחת אבטחה משמעותית, כמעט בכל יישוב ביו"ש ישנו ציר של התנגדות משמעותית להעסקתם. המשמעות היא שבמקרים רבים בנייה שאמורה לצאת לדרך נבלמת בשל התנגדות תושבים. כך לדוגמה, השבוע התקיימה בקדומים הפגנה כנגד בנייה פלשתינית.
הכבישים ביו"ש, שהפכו חלק מהשטח לאטרקטיבי מאוד, גם הם מהווים פקטור לכניסה של תושבים מתוך הקו הירוק למגורים ביהודה ושומרון. ביישובים כדוגמת אפרת או אלקנה, שנמצאים במיקומים אטרקטיביים, בשל קרבתם היחסית לקו הירוק ובשל מערכת כבישים איכותית, המחירים זינקו באופן משמעותי והביקוש גדול. ביישובים באזורים יותר מרוחקים, לעומת זאת, מחירי הדיור נמוכים ביחס לערי ישראל, אך אינם נחטפים באותה המהירות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו