חברת הכנסת מיכל וולדיגר, ממפלגת הציונות הדתית, מתריעה בטור שפורסם בעלון השבת "מצב הרוח" מפני אסקלציה חמורה בתופעת הנוער בסיכון ביהודה ושומרון, אם לא ייעשו פעולות על מנת לטפל בתופעה.
מדובר בטור אמיץ של חברת כנסת שמופנה לתוך המגזר שלה פנימה, בנושא שרוב המתיישבים מעדיפים להדחיק ולהתעלם ממנו. אותם נערים בסיכון הם אלו שמכונים לעיתים "נוער הגבעות" אף שלפעמים הם כלל אינם מתגוררים בגבעות, והם אלו שפעמים רבות מבצעים את הפרעות בכפרים פלשתינים, מיידים אבנים לעבר רכבים ועוד.
"תופעת הנוער בסיכון קיימת בכל רחבי הארץ, אך ביהודה ושומרון היא מקבלת משנה תוקף, בשל המורכבות הביטחונית, פיזור היישובים והמרחק מהמרכזים הגדולים", כותבת וולדיגר בטור. "תוסיפו לכך את העובדה שבתקופה האחרונה שוחררו מחבלים, חלקם עם דם על הידיים, לשטחי יהודה ושומרון, סמוך למקום מושבו של אותו נוער בסיכון, שרובו הגדול חווה על גופו ו/או מכיר מסביבתו אובדן ושכול בשל אותם מחבלים ממש – ותקבלו תוספת של עומס כבד על הנוער הזה, הן ברמה הרגשית והן ברמה החברתית".
"אנחנו יודעים היטב מה קורה כאשר נוער במצוקה אינו זוכה לתמיכה הולמת"
חברת הכנסת מזכירה כי הנערים מכירים היטב את הכפרים שמהם יצאו ואליהם חזרו המחבלים המשוחררים, הם מכירים באופן אישי את הנרצחים ומשתתפים באירועים משפחתיים לצד קרוביהם. "הם חוו את הכאב הבלתי נתפס של ההורים שנותרו מאחור". וולדיגר מבהירה כי במצב כזה "המדינה חייבת להיערך עם מענים ייחודיים לאותם נערים שנמצאים בלב הסערה".
"מדובר בצעירים המתמודדים עם זעם, חוסר אמון במערכת, ותחושת חוסר אונים אל מול המציאות המשתנה. ללא התערבות מיידית ותוכניות תמיכה, התוצאה עלולה להיות הידרדרות משמעותית שלהם – בין אם לעבריינות חלילה, לעימותים עם כוחות הביטחון לא עלינו, או להתפרצויות זעם בלתי נשלטות שאפשר לגמרי למנוע".
"אנחנו יודעים היטב מה קורה כאשר נוער במצוקה אינו זוכה לתמיכה הולמת. הכתובת כאן כתובה על הקיר בענק", מציינת חברת הכנסת, שמשמשת כיו"ר ועדת המשנה לענייני יו"ש בוועדת חוץ וביטחון. היא מציינת כי הדיון שנערך השבוע בכנסת גלש לוויכוח לא רלוונטי אך השורה התחתונה ברורה: "אסור שהנוער הזה יישאר מאחור. עלינו לוודא שהצעירים הללו יקבלו כלים להתמודד עם הכאב, לחזק מסגרות מתאימות קיימות וליזום חדשות וייעודיות, שיתמכו בהם ויספקו להם אופק חיובי ומשמעותי".
וולדיגר קוראת לתגבר את מרכזי החוסן הקהילתיים וכן להקים מרכזי טיפול ניידים שיגיעו "עד לנער עצמו", כשהכוונה ככל הנראה להגעה לגבעות, ולהצמיד חונכים אישיים לנערים ונערות בסיכון. "מדובר במאבק על דור העתיד של ההתיישבות ביהודה ושומרון, על יצירת חוסן קהילתי אמיתי ועל בניית חברה שמספקת מענה אמיתי לכל ילדיה", כתבה. "אסור לנו להמתין לאירועי קיצון כדי לפעול. המערכת חייבת להגיב היום, כי אם לא, נמצא את עצמנו במציאות מסוכנת הרבה יותר בעתיד". היא הבהירה בסוף הטור: "כשאנחנו משאירים את הנוער הזה מאחור – כולנו משלמים את המחיר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו