בראיון לפודקאסט "בשביל ישראל" עם עידן טנדלר, מציג אלי פלאי (60), מו"ל העיתון "משפחה" ומייסד המכון החרדי למחקרי מדיניות, את תפיסתו לגבי האופן שבו ניתן לחבר את הציבור החרדי אל מדינת ישראל ואל הציבור הכללי. פלאי מדגיש כי האמון בין הצדדים הוא המפתח העיקרי לקידום שיתוף פעולה משמעותי.
"אדם שאני מכיר נכנס לאחרונה לשיחה עם אחד מגדולי הרבנים בציבור החרדי ושוחח איתו על הגיוס לצה"ל לפחות של חרדים שלא לומדים ושל חרדים מבוגרים. הוא הציע למנהיג הזה תוכנית פעולה מסודרת בתחום הזה. הגדול החרדי, שהינו ממש אחד ממנהיגי הציבור, אמר לו שיש בעיה גדולה של אמון", מספר פלאי. "גם אם אני אתמוך בתוכנית שלך, יש לי בעיה - שהרי מה שיקרה זה שאחרי ההסכמה הזו תגיע היועצת המשפטית לממשלה או בג"ץ וישנו את כל התוכנית ויותירו אותנו עם שוקת שבורה".
פלאח מציין עוד שאחת הבעיות בשיח שמתקיים בין הצדדים היא בכך שלא מדובר בהכרח ברצון לפתור בעיה מקומית הקשורה לביטחון ישראל, אלא ברצון של צד אחד לייתר את הערך של לימוד תורה במדינת ישראל, ועמדה זו מקפיצה את החרדים ומרחיקה אותם.
"לפני 7 באוקטובר, ההפגנות עסקו בצורה גלויה במאבק על המהפכה המשפטית, על כך שהחרדים הופכים להיות קבוצה גדולה ועל כך שיש חלק בחברה הישראלית שמרגיש כי המדינה שהוא בנה בורחת לו מהידיים. אבל מתחת לאמירות האלו היה תוכן סמוי, שעלה לא פעם על פני השטח, שאמר לחרדים שערך לימוד התורה שלהם פחות חשוב ולא חלק מהאתוס של הקמת המדינה. הייתה שלילה של האתוס והעמדה החרדית", הוא מסביר.
המפנה של 7 באוקטובר והחמצת ההזדמנות
פלאי, מו"ל "משפחה", מציין כי אירועי 7 באוקטובר גרמו לכלל הציבורים לעזוב את הוויכוחים הגדולים ולעסוק בחיבור מחדש לזהות ולצורך הבוער של המדינה להתקיים. השינוי הזה הוביל לשינוי גדול גם בעולם החרדי, שינוי שנבלם מאוחר יותר על ידי פסיקות בג"ץ.
"אחרי 7 באוקטובר התברר שיש איום קיומי על המדינה. התברר שיש אנטישמיות טהורה ובוטה ושיש שנאת ישראל בעולם ושאכן ישראל חייבת לשרוד כדי לקיים את כולנו", הוא מסביר. "הדבר הזה גרם להתגייסות קהילתית עמוקה מאוד למען עם ישראל. בתי כנסת מהזרם החרדי המרכזי התחילו להגיד את התפילה לשלום חיילי צה"ל, קו שמעולם קודם לא נחצה ומעולם לא הוכנסה התפילה הזו לסידור של החברה הזו. כמו כן, 6,500 מבוגרים חרדיים רצו להתגייס לצה"ל ולשרת במילואים".
אולם, לדבריו, הצבא גייס בסופו של דבר רק 1,200 מבוגרים מתוך כל מי שפנו אליו, וגם להם הוא ערך טירונות קלה מדי. "כך רבים הרגישו שוב שרק רוצים שהם יתגייסו כדרך לניגוח של הציבור החרדי ולא בגלל סיבות של ממש", הוא אומר. "התחושה הזו התעצמה אחרי שבג"ץ פסק שכל חרדי שלא מתגייס הוא למעשה עבריין כל עוד שאין חוק גיוס. כך בבת אחת אנשים שלא עשו כלום ושחלקם רוצים להתגייס הפכו לכאלו שעוברים על החוק".
פתרון מפתיע: פטור ללומדי תורה ושירות מותאם לאחרים
מייסד המכון החרדי למחקרי מדיניות מציע פתרון מפתיע לסוגיית הגיוס בעולם החרדי: דווקא פטירת כל לומדי התורה מחובת גיוס. פטור כזה, לדבריו, יוביל לכך שרבים שלא לומדים יתגייסו וכן שגם בעלי בתים מבוגרים רבים ירצו להתגייס.
"בסקרים שערך המכון שהקמתי התברר שכ-70 אחוז מהגברים החרדים שעובדים רוצים להתגייס לשירות מילואים", הוא חושף. "גם ה-30 אחוז שלא רוצים הסבירו שהסירוב שלהם נובע מכך שהם חוששים שהמערכת הצבאית לא תתאים את עצמה לצרכים שלהם".
לדבריו, הצבא צריך לעבור שינוי יסודי שבמסגרתו הוא ייערך לכך שכ-20-40 אחוז מאנשי מערך המילואים והלוחמים יהיו חרדים שירצו להמשיך לקיים אורח חיים חרדי. "מדובר במהפכה שגדולה על הצבא ושמצריכה היערכות לאומית, אבל מצב כזה יפתור בעיות בצרכים שאין להם מענה כיום", הוא אומר.
"למשל יש צורך גדול בעשרות אלפי אנשי מילואים שיתנו מענה ראשוני להסתערות בתוך המדינה של עשרות אלפי מחבלים על יישובים. לצבא אין לכך מענה ולמדינה אין. אם יגייסו מבוגרים חרדיים ויאמנו אותם בטירונות של 3-5 חודשים הם יוכלו לתת מענה לצורך הזה", הוא מסביר.
"באופן דומה, אם יפטרו משירות את לומדי התורה, אז בין 20-30 אחוז מבני הנוער שלא לומדים ירצו באופן טבעי להתגייס ולשרת את המדינה. הצעירים האלו ירצו שיאפשרו להם אורח חיים חרדי ושהם לא יצטרכו לוותר על הזהות שלהם", הוא מוסיף.
החשש מהמודל של הציונות הדתית וחשיבות התקשורת החרדית
כשהוא נשאל על הדרך שבה הציונות הדתית מחברת בין לימוד התורה לשירות בצה"ל, פלאי מציין שהעולם החרדי מעריך את הציונות הדתית אך גם רואה את הנזקים שנגרמו לה ולא רוצה לאמץ מודל דומה.
"בציונות הדתית יש כעס וביקורת רבה על החברה החרדית שעומדת מהצד. אלא שהחברה החרדית רואה את המחיר שמשלמת הציונות הדתית על החיבור של ערך הגיוס וערך לימוד התורה ולא רוצה לשלם את המחיר הזה", הוא מסביר. "החרדים רוצים לבנות מסגרת שתהיה כזו שהם יוכלו להתגייס או לעבוד בלי שהמהלך הזה יאתגר אותם".
פלאי מתייחס גם לתפקידה של התקשורת החרדית כמתווכת בין העולם החרדי לחילוני: "התפקיד שלנו מאוד מורכב כי מטרתו היא לתווך כלפי חוץ את העולם החרדי וגם לתווך כלפי פנים את העולם שבחוץ כדי שהציבור החרדי יכיר אותו ויבין את הצרכים והרצונות שלו".
בסיום דבריו, מביע פלאי אופטימיות לגבי עתיד היחסים בין החברה החרדית למדינה: "מה שקרה ב-7 באוקטובר הזיז לצד את הוויכוח הגדול וחיבר את החברה בישראל. החיבור הזה לדעתי קצת נסדק בהמשך אבל זה תהליך שאני אופטימי שימשיך. מהבחינה הזו מה שקרה ב-7 באוקטובר רק דחף אותנו קדימה ואני בטוח שהמדינה תתקדם לשם".
תמלל וערך: אסף גולן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו