״ישראל על מסלול של סכנה קיומית״: ההתרעה של פרופ' דן בן-דוד

מנכ"ל מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי בשיחה מדאיגה עם עידן טנדלר על עתיד המדינה: "רוב התלמידים לא ילמדו לימודי ליבה״ • ״300 אלף איש מהווים את הקטר של החברה וחלקם כבר עוזבים" • הוא מציע להקים ״מפלגת על״ שתחבר את כל הכוחות הציוניים

בשביל ישראל: עידן טנדלר עם פרופ' דן בן-דוד

פרופ' דן בן-דוד, מנכ"ל מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי ולשעבר מנכ"ל מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית, מזהיר כי ישראל נמצאת במסלול המוביל לסכנה קיומית.

בראיון לפודקאסט "בשביל ישראל" של עידן טנדלר, הביע בן-דוד פסימיות רבה לגבי עתידה של המדינה.

"הממשלה הנוכחית נתנה לנו הצצה לתהליכים דמוגרפיים שמתחוללים במדינה ושיקרו בצורה חזקה יותר עוד עשורים קדימה. בעוד מספר שנים רוב התלמידים בבתי הספר לא ילמדו לימודי ליבה ולא יוכלו לנהל שוק עבודה מודרני או להגן על המדינה. המשמעות היא שכרגע מדינת ישראל מצויה על מסלול שמביא אותה לכדי סכנה קיומית של ממש", אמר בן-דוד.

לדבריו, בניגוד למדינות אחרות שבהן הידרדרות ברמת היכולת של החברה רק פוגעת בהן, "אצלנו המצב הזה מביא לסכנה קיומית ולכך שהמדינה לא תוכל להתקיים. זה מצב מאד קשה במיוחד עקב האנטישמיות הרבה שיש בעולם שמשמעותה שיתכן שהמדינה תהיה מקום לו יזדקקו בעתיד רבים מאד".

"בעוד מספר שנים רוב התלמידים בבתי הספר לא ילמדו לימודי ליבה", צילום: דודו גרינשפן

ספירלת הקריסה כבר החלה

בן-דוד הסביר כי כבר כעת ניתן לראות את תחילתה של ספירלת קריסה. "בחברה הישראלית כיום יש כ-300 אלף איש שמהווים את הקטר שלה. אלו אנשי ההייטק, הרפואה, המחקר והטכנולוגיה. עכשיו אם המצב במדינה ימשיך להדרדר, חלק מהציבור הזה, כמה עשרות אלפים, יעזוב את המדינה למקומות עבודה בחו"ל". 

לדבריו, עזיבה כזו תוביל לעומס גדול יותר על אלה שיישארו, מה שיגרום גם להם לשקול עזיבה. "כך ייווצר מצב שבו הכוחות המשכילים בחברה יעזבו. זה קרה בוונצואלה עם העלייה לשלטון של הוגו צ'אבס, זה קרה בלבנון וזה יקרה גם בארץ".

"הציבור החרדי לא ייכנס לשוק העבודה"

המומחה הביע פסימיות גדולה גם בנוגע לאפשרות שהציבור החרדי ישתלב במעגל התעסוקה. "הציבור החרדי מכפיל את עצמו כל 25 שנה וזה ציבור יציב ש-87 אחוז ממנו נשאר חרדי. כך לפי בדיקות של הלמ"ס. עכשיו בשנות ה-60 וה-70, 80 אחוז מהגברים החרדיים עבדו. כיום מיעוט מהגברים החרדים עובדים".

לטענתו, המצב נוצר "מהרגע שהמפלגות החרדיות לקחו חלק משמעותי בשלטון, הן החלו להעביר בצינורות שונים כסף לציבור שלהם. כך קרה שציבור שלם במדינה התרגל לקבל בלי לתרום כלום". 

"כיום מיעוט מהגברים החרדים עובדים", צילום: אורן בן חקון

בן-דוד מתריע: "הם לא ייכנסו בעתיד לשוק העבודה, הם לא יתנו את חלקם בצבא, לא יצמחו אצלם מהנדסים ורופאים. כך יחד עם הציבור הערבי שגם אצלו החינוך גרוע וגם עם הציבור שבפריפרייה יווצר מצב שמיעוט במדינה יישא על עצמו את הנטל הכלכלי והביטחוני". 

ארבעה כללים להצלת ישראל

בעקבות המצב, קרא פרופ' בן-דוד להקמת "מפלגת על" שתאחד את כל הכוחות הציוניים לזמן קצוב ותתמקד בארבעה נושאים בלבד:

1. חיוב לימודי ליבה על כל התלמידים במדינה ושיקום מערכת החינוך.
2. הפניית תקציבים רק למיזמים ממלכתיים כמו שיקום הצפון, הדרום, צה"ל ותשתיות.
3. שינוי שיטת הממשל כך שמיעוט לא יוכל לכפות את דעתו על הרוב.
4. חקיקת חוקה שתעגן את הכללים האלה.

"לא מדובר במיזם של שמאל, אין כאן ימין או שמאל אלא שמירה על המדינה". הסביר. "לכן גם אחרי החקיקה הזו מפלגת העל הזו תתפרק ויהיו עוד פעם בחירות על הנושאים השונים שבהם הפוליטיקה הישראלית חלוקה". 

מציאות כלכלית מעוותת

בן-דוד הצביע על עיוות חמור בכלכלה הישראלית: "היום בישראל 10 אחוז מהעובדים אחראי על 50 אחוז מרווחי המדינה. עשרת האחוזים הללו גם משלמים 87 אחוז מהמיסים בארץ כאשר מנגד מחצית מהאוכלוסייה כלל לא משלמת מיסים". 

חרדים וערבים בבירה, צילום: אורן בן חקון

הוא קרא לעצור את "הכספים הייחודיים הנסתרים שעוברים לחרדים" וציין כי "זה לא יתכן שכיום הציבור שהכי פחות עובד ומשלם הוא גם זה שבבעלותו הכי הרבה דירות. יש כאן מצב לא אפשרי כלכלית". 

בן-דוד גם התריע מהסתמכות יתר על תחום ההייטק: "בישראל כיום יש 10 אחוז מהעובדים שהם הקטר של המשק. מדובר על עובדי ההייטק בתחום הסייבר והתכנות. אלא שזה לשים את כל הביצים במקום אחד". הוא קרא לפיתוח תחומים טכנולוגיים נוספים כמו חקלאות ותעשייה מתקדמות.

 

פרופ' בן-דוד ועידן טנדלר, צילום: .

למרות הכל, בן-דוד נותר אופטימי: "אני אופטימי כי הניסיון מלמד שאנחנו תמיד מתעשתים ברגע האחרון כשאנו עם הגב אל הקיר. אמנם אנחנו משלמים על זה מחיר יקר שלא נצרך אבל יש התעשתות ואני מאמין שכזו תהיה גם הפעם". 

"אני קורא לכולם לחשוב קדימה ל-20-30 שנה לתכנן תוכנית אסטרטגית לקידום המדינה. אנו כישראלים לא נוהגים לחשוב קדימה אבל זה מה שנדרש", סיכם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר