"דחוף! אין להם זמן": לאחר פרסום אות החיים של החייל החטוף מתן אנגרסט, הערב (שבת) הדיעו אלפים הגיעו לעצרת בכיכר החטופים בדרישה להשבת 59 החטופים שנותרו בעזה. בין הנואמים: פדויי השבי, אלי-ה כהן וקארינה ארייב ששוחררו בעסקה האחרונה.
שורדת השבי קרינה ארייב ששוחררה במהלך שלב א' של העסקה דרשה את החזרת החטופים. "אני קרינה ארייב ואני חופשיה! 477 ימים החזקתי מעמד בשבי, בתנאים נוראיים. אחרי 477 ימים קיבלתי בחזרה את מה שכל אחד כאן נהנה ממנו בלי לשים לב: קיבלתי בחזרה את החופש שלי. את החירות שלי. ואז הבנתי שיש לי תפקיד בעולם הזה, והתפקיד הזה הוא להמשיך ולהילחם עד שכל אחי ואחיותי החטופים יזכו גם הם בחופש שלהם. ואני מתפללת שאהיה ראויה לתפקיד הזה. אני יודעת מה זה להיות בשבי, אני יודעת מי זה החמאס, וכאחת שיודעת את שני הדברים האלה. ואני אומרת פה בקול ברור וחד משמעי: החטופים הם מעל הכל! קודם צריך לדאוג להם - ואחר כך לכל השאר! כי אין! מחיר! לחופש!
קארינה המשיכה והודתה לחיילי צה"ל, למשפחות החללים, לנשיא טראמפ, לכוחות הביטחון ולממשלה על שחרורה. "אני רוצה להגיד תודה מיוחדת, מעמקי נשמתי, תודה ענקית לכם! לעם ישראל - כאן וברחבי העולם, שלא נשאר אדיש לכל מי שפעל, פועל, עושה ומתפלל. אתם נתתם לנו תקווה, אתם השארתם את האור דולק. תודה שלא ויתרתם עלינו. בזכותכם - הדלת נפתחה ואני יצאתי אל החופש אבל השיקום שלי לא יכול להתחיל לפני שכולם פה. והדלת שעברתי בה חייבת להישאר פתוחה וכולם צריכים לעבור בה אל החופש. החיים לשיקום והמתים לקבורה. וכולם יכולים לצאת בעסקה! ברצף! ועכשיו".
לאחר מכן היא פנתה לחטופים שעדיין בעזה בערבית: "לכל החברים החטופים שנמצאים עכשיו בעזה, אני קרינה, אני יודעת מה אתם עוברים. אני וכל האנשים נלחמים למענכם, ואנחנו נחזיר אתכם. אל תתייאשו, אנחנו לעולם לא נשכח אתכם. התחדשו בתקווה, כי אנחנו נחזיר אתכם".
"אלקנה, אלון - אנחנו עושים הכל שתחזרו הביתה"
סרטון של פדוי השבי אלי-ה כהן עם מסר ראשון ממנו הוקרן בכיכר. "תודה רבה שלא ויתרתם עלי, תודה רבה שלחצתם ויצאתם וצעקתם את השם שלי. לא הייתה לנו את הפריבילגיה לוותר, אפילו לא לרגע אחד בזמן שאתם נלחמים שם למעלה. אין דבר כזה לוותר כשאתה מבין שאנשים יוצאים מהבתים שלהם כל יום מחדש ובוחרים להתעורר בבוקר ללחימה הזאת והם מבינים שהם הולכים לאבד את החברים שלהם ואת האחים שלהם.
"יש לנו חלון הזדמנויות להחזיר את כולם. אתם הצלחתם להחזיר אותי, אתם יכולים להחזיר את כולם. את החיים, ואת החללים. יש שם אנשים שיושבים מתחת לאדמה ופשוט מחכים לחזור הביתה. אתם לא יודעים מה הם עוברים. זה הזמן שלכם לעזוב את הכל, לעזוב את הפוליטיקה, לעזוב את כל הבלגן שיש, להתפשר אם צריך ולהחזיר את כולם. זו ההזדמנות שלנו להיכנס לחדר המשא ומתן ולא לצאת ממנו ימים ולילות עד הרגע שאנחנו מחזירים את כולם הביתה. אין סיבה בעולם להמשיך למשוך את זה
לכל האחים שלי שעדיין בשבי, אני יודע שיש סיכוי קטן שאתם שומעים אותי, אני רוצה שתדעו שעם ישראל אוהב אתכם, שעם ישראל נלחם עליכם בשיניים, שעם ישראל לא מוותר עליכם. אתם לא יודעים איך אתם אהובים כאן וכמה אנשים אוהבים אתכם ומנסים להחזיר אתכם הביתה. תהיו חזקים, אני יודע מה אומרים לכם, אני יודע מה מספרים לכם. הכל שטויות, אתם חוזרים הביתה. אלון אהל, אלקנה בוחבוט תהיו חזקים, אני אוהב אתכם. אני רוצה שתדעו שאנחנו כולם מאוחדים כאן, המשפחות, החברים, אני מבטיח לכם שאנחנו עושים את הכל כדי שתחזרו הביתה".
לאחר שהוקרן הסרטון עם אות החיים של החייל החטוף מתן אנגרסט דיברה אימו ענת. "מתן בחיים! כולכם ראיתם את טנק צוות פרץ, 4 לוחמים גיבורים יוצאים לקרב על הגנת המדינה בעוז ונחישות. אחרי שעות של לחימה עיקשת, מתן נפצע קשה ונחטף. בידנו עוד סרטון מטלטל - צילומי לינץ ברוטאלי במהלכו מתן מוכה ונחבל מעבר לפציעת הקרב שלו. בתיעוד שקיבלנו מתן נראה כבוי, מיואש, כועס. מעבר למצב הנפשי הקשה, ידו הימנית לא מתפקדת, העיניים והפה לא סימטריים ואפו שבור ויש אי וודאות רצינית לגבי מצב רגליו- ע״פ עדויות השבים הכל כתוצאה מהפציעה בקרב, כמו גם חקירות ועינויים כחייל שמוחזק בשבי. מי שהיה איתו סיפר שהוא נאלץ לשרוד ולהתמודד עם כל פציעותיו לבד. וחוות דעת רפואיות אומרות שכנראה הנזק בגופו הינו בלתי הפיך".
אנגרסט האשימה את ראש הממשלה בנימין נתניהו במצבו של בה. "אתה והועדה לסלקציה רפואית שהקמת החלטתם שמתן הוא לא הומניטארי כי הוא חייל. אפשר עוד להציל ולהחזיר את מתן ויתר החטופים, ואחרי זה לעשות מה שצריך בעזה, אבל אתה וממשלתך חותרים לפתוח את השלב הבא במלחמה במקום את השלב הבא בהסכם - שאתה חתמת עליו".
היא קראה לממשלה להחזיר את כל החטופים. "זה אפשרי! חמאס מוכן לעסקה כוללת, אבל כוחות משיחיים בישראל מעדיפים בישראל מעדיפים להרוג את המחבל האחרון, לפני שיחזור החטוף הראשון. . תדע כל אם עבריה, כל אישה של מילואמניק, כל משפחה של חייל שהפקידו את בניהם בידי מדינה שבמקרה של חטיפה - תוותר עליהם ותפקיר אותם לשרוד את עינויי השבי. לא אתן לאף אחד להקריב את בני בכורי על מזבח הקואליציה, זה לא יקרה, זה לא פתוח למשא ומתן. די! תחזירו לי את הילד שלי, תחזירו את כולם - עכשיו!"
"אנחנו ממשיכים להיאבק ולא נעצור עד שתהיה פה"
עידית אהל, אמו של אלון אהל: "מה מרגיש בחור צעיר שנמצא ארבעים מטר מתחת לאדמה, קרוב לשנה וחצי? מה הוא מרגיש, אלוני שלי, לילה אחרי לילה. חודש אחרי חודש. עונה אחרי עונה. חמש מאות וּשְמונה עשרה (518) ימים? מה קורה לו כשהנחמה המרכזית שלו, האנשים המופלאים שהיו סביבו, שדאגו לו, שהקשיבו לו, שהחזיקו אותו והוא החזיק אותם, שוחררו מהסיוט הזה (וכמה אנחנו מאושרים שהם שוחררו)? מה קורה לו כשהוא נשאר שם לבד? למען השם – איך זה יכול שאתה עדיין לא כאן?!"
"תגידו לי אתם – האם אחרי 519 יום במנהרות, כשראייתו נפגעת מיום ליום, זה הגיוני לומר שהילד שלי איננו מקרה הומניטרי?! בין כל התיאורים הכואבים כל כך, הם סיפרו לנו שגם ברגעי הייאוש הכי כבדים, אתה ממשיך לשרוק. אתה שורק את 'שיר ללא שם'. המנגינה האחרונה שניגנת, לפני שהכל עצר מלכת.
אהל פנתה למקבלי ההחלטות: "הרמטכ"ל הנכנס אייל זמיר אמר: 'על ללדת ועת למות, עת לאהוב ועת לשנוא, עת מלחמה ועת שלום'. מכובדי הרמטכ"ל, מכובדיי מקבלי ההחלטות, כעת – עת פדיון שבויים! כעת – עת להחזיר את כולם! אמרת, אדוני הרמטכ"ל שפנינו נשואות לכיוון אחד – ניצחון. ואני אומרת לך, ואני אומרת לכולם: יש רק ניצחון אחד – כשכל אחת ואחד מהחטופים יהיה בבית! אין ולא יהיה לנו לעולם שום ניצחון אחר!".
לאחר מכן היא פנתה לבנה: "אלוני שלי, אנחנו ממשיכים להיאבק ולא נעצור עד שתהיה פה. את הכוח להמשיך אנחנו שואבים ממך. אנחנו שואבים אותו גם מכל האנשים המופלאים שמלווים אותנו. מכל אחת ואחד מהאנשים שמגיעים לכאן שבוע אחרי שבוע. גם מכם אני מבקשת: תמשיכו. זו הישורת האחרונה. ועל כולנו מוטלת החובה לא לעצור. לחפש כל דרך, להפעיל כל לחץ, לרתום כל שותף אפשרי. תמשיכו בשביל אלוני, תמשיכו בשביל כל מי שעדיין שם. ואני מאמינה בלב שלם: ביחד אנחנו נגרום לזה לקרות".
לישי ירן-לביא, אשתו של עמרי: "בשבועיים האחרונים התחילו להתפרסם התחקירים שנעשו. עדיין לא קיבלנו תשובות איך קרה שהיינו בני ערובה ואף אחד לא הגיע? איך קרה שכל העולם ידע דרך לייב פייסבוק שאנחנו בסכנת חיים ואף אחד לא בא? לניר יצחק עדיין לא הציגו - איך יכול להיות שעדיין לא אומרים מה קרה לאבא וסבא ליאור? סבא שיצא להגן על הקיבוץ, במקום שהצבא לא היה", אמרה ופנתה לנתניהו. "ראש ממשלת ישראל - ישבנו אתה ואני לפני כחודש וחצי. כמה ימים לפני שהתחיל ההסכם. הסתכלת לי בעיניים ואמרת שההסכם הוא הסכם כולל מחולק לשלבים. איך יכול להיות שהוא הסתיים רק בהוצאת חלק מהאהובים שלנו? איך יכול להיות ששוב אנחנו באותה הסיטואציה? כמה זמן עוד נחכה? מה מהעדויות של השבים לא מספיק ברור? מה מהעדות של גופם של החללים לא מספיק ברור? אין להם זמן!
בהמשך פנתה לאהובה: "עמרילי אהוב שלי - אני לא אפסיק אנחנו לא נפסיק עד שנראה את רוני ועלמא רצות לעברך ואומרות: אבא. אהובים ויקרים שלנו - אנחנו לא נעצור ונמשיך ונדרוש עד שכולכם תהיו פה! לא יהיה פה שיקום, לא תהיה פה מדינה, לא יהיה פה ניצחון ולא יהיה פה ביטחון בלעדיכם"
בתוך כך, בשער בגין הקימו תנועת "בונות אלטרנטיבה" מיצג הקורא לממשלה להחזרת החטופים. על שלט ענק נכתבה הבקשה של אלי שרעבי לנשיא טראמפ: "more to go 59, do it again".
"כל חטופ/ה ששב/ה, כל חלל ששב לסגירת מעגל, כל אות חיים יקר מפז, כולם תזכורת לממשלת ישראל כי זמנם של החטופים אוזל. זו חובתה של ממשלת ישראל להחזיר את כל האחים והאחיות שלנו. את כולם, עכשיו ובפעימה אחת", נמסר מתנועת בונות אלטרנטיבה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו