עשרה ימים מאז חזרה רומי ביתו לביתה, איתן גונן, אביה, מתרגש בכל שנייה מחדש מהזכות שקיבל. היום (רביעי) הוא סיפר ל"ישראל היום" על התחושות שלו לנוכח חזרתה.
הצלחת להתרגל לאפשרות המרהיבה הזו שרומי חזרה? שהיא לידך?
"לדברים טובים מתרגלים ממש מהר. אנחנו באופוריה שכיף להיות בה וכיף להישאר בה, לקבל אותה, לנשום אותה", הוא אומר. "את יודעת איזו התרגשות זו שאתה מקבל שיחה ועל המסך מופיע השם של הבת שלך? רומי עם שלושה לבבות?".
רומי והבנות כבר מעודכנות על מה שקורה במדינה?
"ייקח להן לא מעט זמן להתעדכן. הן היו מנותקות מהציוויליזציה במשך שנה ושלושה חודשים", הוא משתף. "מה שמעניין אותה, מעסיק אותה ונמצא בעדיפות העליונה מבחינתה, הוא השבתם של כל החטופים. בוער לה בתור מי שחוותה את זה כל כך הרבה ימים. היא יודעת מה המשמעות של להיות דקה בשבי. כמה עינוי וזוועה זה".
התבטאת כי אתה חש תיעוב כלפי מי שהצביעו נגד העסקה?
"הפוליטיקה קודמת ליהדות? לאנושיות? לצו החיים? מדברים על העסקה כאילו שהחטופים התנדבו להיות שם. הבת שלי לא התנדבה להיות שם, היא נחטפה מתוך שטח ישראל. כאזרחית מדינת ישראל - שבעה באוקטובר היה רשום באותיות של דם לפני שהוא התרחש".
"חטא הזחיחות גרם לנו להיכשל. הזחיחות והיוהרה שברו והכשילו את הצבא ואת מקבלי ההחלטות. הבת שלי שילמה מחיר עצום - מדינת ישראל תשלם לבת שלי עשרות אלפי שקלים.
"כי אם רומי תבחר לתבוע את המדינה, מתי שיתאים לה ובקצב שלה, אנחנו נהיה מאחוריה ומצדדיה בכל הכוח. המדינה צריכה לפצות את כל השבויים והמשפחות השכולות. מי ששילם זה החטופים. המשפחות השכולות. העקורים. המפונים".
גונן מספר כיצד השהות של ביתו עם אמילי דמארי סייעה לה בשבי, מה שלא התאפשר לכלל החטופים. "הן עזרו אחת לשנייה בשבי. היו אוזן קשבת. יש היום שבויים שאין להם מישהו לידם. הם לבד. כמה שיותר יהיו ביחד זה משפר את סיכוי ההישרדות שלהם.
איזה אוכל יש בשבי?, איתן גונן עונה: "את יכולה להבין לבד".
האם הן שמעו את צה"ל?
"כל תושבי הדרום שמעו את צה"ל לא רק החטופים. החלונות רעדו בנתניה. אני מניח שהן בוודאי שמעו. אף חטוף לא יודע להגיד באותו הרגע בוודאות האם זה טוב לו או רע לו".
האם התאכזבת שלא נתנו לאבות להגיע לנקודת המפגש?
"בפעימה הבאה הצבא איפשר גם לאבות להגיע. אמנם פספסתי ארבעים דקות עם רומי אבל יש לי חיים שלמים להשלים איתה. יש לנו הרבה מאד תוכניות מרגשות לעתיד, אחרי שהיא תשלים את תוכניות השיקום.
"יש לה את כל החיים לפניה. היא ילדה בת 24. מישהו אמר לי אתמול משהו מעודד. מי שבא מבית חזק ויש לו אופי חזק, סיכויי הצלחה שלו לשיקום גבוהים מאחרים. אני לא רוצה להשוות. רומי מבית חזק ויש לה אופי חזק.
"אנחנו סומכים עליה אנחנו רואים מולנו גיבורת על. אנחנו בהלם, אנחנו לא יודעים מה היא עברה. את היית פעם בשבי? לראות אותה מתמודדת בצורה כזו מושלמת עם הקשיים, ולהיות בת משפחה כמו עד השביעי באוקטובר?".
רומי כבר סגרה מעגל עם משפחות יושבי הרכב שהיו איתה שניות ספורות לפני חטיפתה?
"תמיד היינו בקשר עם משפחת צרפתי חליפה ושמעוני. אני משכנע שזה יבער לרומי לסגור איתם מעגל. כל דבר בעיתו. אני משוכנע שזה סופר חשוב".
איך אתה מרגיש מבחינה נפשית היום?
"הגוף היה במצב של סטרס - 11,300 שעות. התפרקות של מתח. לחץ. חששות כבדים. האמנתי שהיא חוזרת בחיים. חבר שלח לי הודעה באוקטובר 23'. מה אפשר לעזור לי. כתבתי לו רומי חוזרת. האמנתי. קיוויתי. פיללתי. עשיתי הכל כדי שזה יקרה. אתה מאמין שהבת שלך תחזור. זכינו ברומי חזרה".
הקשר למסורת התחזק מאז החטיפה?
"אני לא איש דתי. אני מאמץ אליי מה שאני מתחבר אליו מהמסורת..
קידוש. הדלקת נרות חנוכה. להניח תפילין חזרתי בחודשים האחרונים.
אנחנו מקיימים מה שמתאים לנו. באנרגיות חיוביות. היא הרגישה את התפילות ואת הכוונות הטובות ששלחנו אליה. יש לכל המכלול הזה קשר הדוק לזה שהיא חזרה".
גונן אומר לסיום: "צריך לזכור, הניצחון המוחלט הוא רק שכל החטופים יהיו כאן. להתמקח על השטויות. לראות את המטרה של השבת החטופים כמטרה עליונה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו