מדד הדמוקרטיה לשנת 2024 מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה הוגש לנשיא המדינה והוא מתפרסם זו השנה ה-22 ברציפות. המדד משרטט תמונת מצב מורכבת בנוגע לעמדות הציבור הישראלי ביחס לחוסנה של הדמוקרטיה בישראל בשיאה של מלחמת חרבות ברזל, האיומים על מוסדות השלטון ומאבקי הכוח בין 3 הרשויות.
על פי הממצאים עולה כי במאי 2024 נמדדה עלייה משמעותית בשיעור המגדירים את מצבה הכללי של ישראל כרע ורע מאוד (60%). בחודש אוקטובר (נשאלה השאלה שוב), ייתכן ובעקבות התפתחות המערכה בצפון, נרשמה ירידה לפחות ממחצית החשים כך (48.5%), זאת לצד עלייה בשיעור המגדירים את מצבה של ישראל כטוב וטוב מאוד או ככה-ככה (19% ו-32% בהתאמה).
בשאלות אמון הציבור הישראלי במוסדות המדינה נמשכת הנסיגה באמון הציבור ברוב המוסדות. בציבור היהודי שיעור האמון במוסדות המדינה גובה באופן שיטתי מזה שבציבור הערבי. צה"ל עודנו זוכה לאמון הגבוה ביותר בקרב הציבור בישראל מבין כלל מוסדות המדינה שנבדקו בסקר והוא עומד על 77% נכון לאוקטובר 2024. במקום השני ניצב בית המשפט העליון (בהתייחס לנתון של אוקטובר 2024 בלבד) והוא עומד על 39.5%. במקום השלישי מוסד נשיא המדינה עם 38%, במקום הרביעי משטרת ישראל עם 37%. במקום החמישי כלי התקשורת עם 26% בלבד, במקום השישי ממשלת ישראל עם 25%. כנסת ישראל והמפלגות סוגרות את הרשימה עם נתונים מדאיגים מאד באמון הציבור עם 16% (הכנסת) ו10.5% (המפלגות). מדובר בתמונת מצב עגומה למדי עבור הפרלמנט הישראלי והמפלגות המרכיבות אותו.
על פי המדד נבחנה מידת האופטימיות לגבי העתיד של ישראל והסכנות להמשך קיומה כדמוקרטיה. בקרב הציבור הערבי 77.5% חשים כי קיימת סכנה למעמדה הדמוקרטי של מדינת ישראל בעוד בקרב הציבור היהודי רוב מועט (54%) מסכימים עם עמדה זו. בפילוח לפי מחנות פוליטיים במגזר היהודי 94% ממצביעי השמאל מזדהים עם הקביעה כי הדמוקרטיה בישראל בסכנה חמורה, 71% בקרב מצביעי המרכז ו-38% בקרב מצביעי הימין.
אחת מאבני היסוד של הציבור בישראל היא הסולידריות בחברה שלנו. ערב ה-7 באוקטובר חשף את הערבות ההדדית, ההתגייסות של הציבור למאמץ המלחמתי ולסיוע אחד לשני בשעת צרה. באוקטובר 2023 ניצב מדד הסולידריות על 7.2 (בדירוג של בין 1 ל-10) במדידות שנערכו לאורך השנה חלה דעיכה מדאיגה וכבר בדצמבר 2023 עמדה על 6.7 וסיכום כללי של שנת 2024 ירדה עד ל5.5 בקרב הציבור היהודי במדינת ישראל.
השנה חלה עלייה תלולה בכלל המדגם בשיעור הסבורים שהמתח העיקרי בחברה הישראלית הוא בין ימין לשמאל (48%). אחריו הצביעו המשיבים על המתח בין יהודים לערבים (31%) ובין חילונים לדתיים (14%). מפילוח הציבור היהודי לפי מחנות פוליטיים עולה כי בקרב מצביעי השמאל קיים שיעור גבוה יותר מאשר במרכז ובימין החושבים כי המתח בין ימין לשמאל הוא העיקרי (שמאל – 64%, מרכז – 49.5%, ימין – 53%). בציבור הערבי, מעל מחצית (55.5%) מציינים את המתח בין יהודים לערבים כחזק ביותר.
נשיא המדינה, יצחק הרצוג אמר: ״האמון בעצמנו, בעמנו, במדינתנו, היה תמיד אבן פינה עבורנו. כאשר האמון מתערער, כאשר היסודות מתערערים, האומה בסכנה. זו הנוסחה, במובנה הבסיסי ביותר. לכן, הירידה באמון הציבור בין האזרח הישראלי לבין מוסדות המדינה, אשר משקפת מגמה שבשנה האחרונה אפשר לחוש ביתר שאת, מטרידה אותי מאד".
"בעיניי לא ניתן להפריד בין ירידת האמון הציבורי לתרבות המדאיגה והאלימה של התכתשויות וחילופי האשמות ברשתות החברתיות ובמרחב הציבורי, ובין כל אלה - לטלטלה שאנו חווים כחברה וכמדינה. גם בעת הזאת, ובמיוחד בה, אסור לנו לשכוח שאויבינו עשו ועושים מאמצים ניכרים כדי ללבות בכל דרך את העימות הפנימי בתוכנו – הן בתקופה שקדמה לטבח, והן בשנה האחרונה. שהם ביקשו לפגוע אנושות באמון הפנימי שלנו, ותיארו זאת כ'התפוררות הישראלית'. אסור לנו לשכוח, ואסור לנו לוותר אחד על השני, ועל המדינה ומוסדותיה".
"אנו חייבים לפעול ולהשיב את אמון הציבור במדינה ובמוסדותיה. האמון הוא הנכס הגדול ביותר של כל מדינה. בשעה שבה רבים מוטרדים משחיקת ערכי הדמוקרטיה בישראל, אני מבקש להדגיש: לדמוקרטיה הישראלית אין תחליף״.
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "האמון הקורס ברשויות השלטון ובמוסדות דמוקרטיים הוא תמרור אזהרה בוהק. זהו ביטוי לכך שאזרחים רבים בישראל מרגישים שהשלטון כבר אינו עובד כדי לקדם את טובתם ואת הטוב המשותף. בזמן שמקדמים חוק השתמטות, מתעלמים מיוקר המחיה ולא מספקים מענה לאוכלוסיית המפונים, אנו עדים לעיסוק אובססיבי בפירוק המערכות המקצועיות ובדריסת מסורות שנבנו במשך שנים, וזאת מתוך מטרה להסיר בלמים, לחזק כוח פוליטי ולקדם מקורבים על חשבון טובת הכלל. אנחנו חייבים להתעשת לפני שיהיה מאוחר".
ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית: "מדד אמון הציבור מושפע באופן ישיר מן השירות הניתן לציבור על ידי המערכת. בשנים האחרונות יש ניסיון להציג תמונה מעוותת לפיה מגמת השחיקה ייחודית לבתי המשפט ונובעת מהתנהלותם, ולטשטש את מגמת השחיקה של אמון הציבור בכלל מוסדות השלטון. זהו ניסיון מכוון שנועד לפגוע באמון הציבור ברשות השופטת, אינו עומד בקנה אחד עם המציאות, ואינו מתיישב עם ממצאי המדד".
"שימור וחיזוק אמון הציבור ברשות השופטת כרשות עצמאית ומקצועית, שיפור השירות לציבור והנגשת המערכת, הן מטרות ויעדים עיקריים שהציבה לה הרשות השופטת. אני שב ואומר - היותה של הרשות השופטת עצמאית, בלתי תלויה, מקצועית וא-פוליטית הם מרכיבים חיוניים והכרחיים להבטחת אמון הציבור בה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו