בסוף שנת 2023 מנתה העדה האתיופית בישראל 171.6 אלף תושבים, 93.6 אלף ילידי אתיופיה, המהווים 55% ו- 78 אלף ילידי ישראל שאביהם נולד באתיופיה, המהווים 45%. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל חג הסיגד.
עוד עולה כי על רקע המלחמה, בשנת 2023, הגיעו מאתיופיה לישראל 1,812 אנשים. זאת לעומת 1,680 ב-2022 ו-1,755 בשנת 2021. כשליש מהעולים מאתיופיה עלו בשני גלי עלייה מרכזיים, הגל הראשון בשנות ה-80 ("מבצע משה") והגל השני בשנת 1991 ("מבצע שלמה").
כ-64% מהעדה האתיופית מתגוררת בשני מחוזות עיקריים: מחוז המרכז בו מתגוררים כ-37% מבני העדה ומחוז הדרום בו מתגוררים כ-27%. בסוף שנת 2023, היישוב העירוני עם מספר התושבים ממוצא אתיופי הגבוה ביותר היה נתניה עם 12.9 אלף איש ואילו היישוב העירוני עם אחוז התושבים ממוצא אתיופי הגבוה ביותר מכלל אוכלוסיית היישוב היה קריית מלאכי עם 13.9%. לשם השוואה, חלקה של העדה האתיופית בכלל האוכלוסייה בישראל קטן מ-2%.
84% מהחתנים והכלות ממוצא אתיופי שנישאו בישראל בשנת 2022 נישאו לבן או בת זוג מאותו המוצא. אחוז הנישאות ממוצא אתיופי שנישאו לבן זוג מאותו המוצא עלה בשנה זו. לעומת זאת, בקרב הגברים ממוצא אתיופי, אחוז הנישאים לבת זוג מאותו המוצא נותר יציב. זאת לאחר מגמה של ירידה באחוז זה בקרב שני המינים שהחלה בשנת 2015.
בני העדה האתיופית נישאים בגיל מבוגר יותר בהשוואה לכלל האוכלוסייה היהודית. בשנת 2022 הגיל הממוצע בנישואין ראשונים בקרב גברים היה גבוה ב-3 שנים מגילם הממוצע של החתנים היהודים, ועמד על 30.3 שנים. מדובר ב 31.1 בקרב ילידי אתיופיה ו-29.2 בקרב ילידי ישראל שאביהם יליד אתיופיה.
הגיל הממוצע בקרב נשים ממוצא אתיופי היה גבוה ב-2.8 שנים מגילן הממוצע של הכלות היהודיות, ועמד על 28.4 בנישואין ראשונים: 28.6 בקרב ילידות אתיופיה ו-28.2 בקרב ילידות ישראל שאביהם יליד אתיופיה.
במהלך 2022 התגרשו 362 גברים ו-404 נשים ממוצא אתיופי. שיעור הגירושין בקרב העדה האתיופית גבוה משיעור הגירושין בכלל האוכלוסייה היהודית. מדובר ב-15.7 גירושים לעומת 8.6 לכל אלף נשואים, בהתאמה.
בשנת 2023 נולדו 3,901 תינוקות לנשים מהעדה האתיופית. באותה שנה, מספר הילדים הממוצע שאישה מהעדה האתיופית צפויה ללדת במהלך חייה היה 2.6. בחינוך היסודי והעל-יסודי למדו בשנת הלימודים תשפ"ג (2022/23) 33,509 תלמידים ממוצא אתיופי שהם כ-2.2% מכלל התלמידים בחינוך העברי.
שיעור הניגשים לבחינות הבגרות בקרב תלמידי כיתות י"ב מהעדה האתיופית באותה שנה היה 93.4%, לעומת 95.2% בקרב כלל החינוך העברי. שיעור הזכאות לתעודת בגרות העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות בקרב תלמידי י"ב יוצאי אתיופיה, נמצא במגמת עלייה בשנים האחרונות.
אחוז הממשיכים ללימודי תואר ראשון במכללות אקדמיות בקרב יוצאי אתיופיה היה גבוה משמעותית מהאחוז בקרב כלל התלמידים בחינוך העברי עם 53.4% לעומת 40.0%, בהתאמה.
מספר הסטודנטים מהעדה האתיופית במוסדות להשכלה גבוהה נמצא במגמת עלייה בשנים האחרונות, עם עלייה מ-3,194 בתשע"ז (2016/17) ל-4,144 בתשפ"ד (2023/24), עלייה של 29.7%. לשם השוואה, בקרב שאר הסטודנטים היהודים והאחרים חלה בתקופה זו עלייה של 3.9% בלבד. בשנת 2022 החלו את לימודיהם בקורסים להכשרות מקצועיות 1,965 תלמידים ממוצא אתיופי, שהם 2.0% מכלל הלומדים בהכשרות בשנה זו.
באשר לתחום הספורט עולה כי בשנת תשפ"ג (2022/23) היו 2,365 ספורטאים פעילים ממוצא אתיופי שהם כ-1.5% מכלל אוכלוסיית הספורטאים הפעילים. בשנת 2023 היו רשומים במשרד הרווחה והביטחון החברתי כ-25.5 אלף ילידי אתיופיה. מדובר בשיעור של כ-272.7 ל-1,000 נפש. בנוסף, היו רשומים כ-19.9 אלף ילידי הארץ שאבותיהם נולדו באתיופיה עם שיעור של 261.0 ל-1,000 נפש.
באשר לפשיעה ומשפט עולה כי בשנת פסק הדין 2022 אחוז יוצאי אתיופיה שעמדו לדין היה 7.4% בקרב כלל תושבי ישראל היהודים והאחרים שעמדו לדין. אחוז יוצאי אתיופיה בקרב הקטינים שעמדו לדין היה גבוה באופן משמעותי מהאחוז בקרב המבוגרים. מדובר בשיעור של 9.6% לעומת 7.2%, בהתאמה.
במשקי בית של יוצאי אתיופי, ההכנסות נמוכות יותר מאלו של כלל האוכלוסייה, על אף שמספר המפרנסים הממוצע גדול יותר עם 1.7 לעומת 1.4 מפרנסים, בהתאמה. גם ההוצאות נמוכות יותר, במיוחד בחישוב ההוצאה לנפש, מאחר שמספר הנפשות הממוצע במשקי בית של יוצאי אתיופיה גדול יותר, עם 3.9 לעומת 3.2 נפשות, בהתאמה.
ההכנסה הכספית נטו במשקי בית של יוצאי אתיופיה נמוכה בכ-20% מזו של כלל האוכלוסייה עם 14,676 שקלים לעומת 18,237 שקלים בהתאמה וההוצאה הכספית נמוכה ב-26% עם 10,699 שקלים לעומת 14,526 שקלים, בהתאמה. בחישוב ההוצאה לנפש הפער גדל ל-40%: 2,749 ש"ח לעומת 4,580 שקלים, בהתאמה.
סך ההוצאה הממוצעת לתצרוכת במשקי בית של יוצאי אתיופיה הייתה 13,010 ש"ח בחודש לעומת 17,600 ש"ח בכלל משקי הבית, פער של 26.1%. מהשוואת סעיפי ההוצאה הראשיים נמצא שאחוז ההוצאה על רוב הסעיפים נמוך יותר במשקי בית יוצאי אתיופיה למעט סעיף הלבשה והנעלה, סעיף חינוך, תרבות ובידור וסעיף הדיור.
