"אהבתי אותך עד הסוף": דולב נפל שבוע לפני השחרור - ומונצח בשיר

דולב אמויאל בן ה-21 מנתניה שירת בגולני, והיה שבוע בלבד לפני שחרורו מהצבא – כשהחליט לצאת למסיבה ברעים בסוף השבוע בו יצא לביתו.

עוד באותו לילה, לפני שמתקפת הטרור החלה, הוא חזר לביתו כי היו לו תכניות נוספות – אך אז שמע מחבריו על המתרחש בדרום, והחליט לנסוע ליחידה על מנת לסייע.

דולב הספיק לקחת חלק בקרבות בדרום, עד שבשעה 18:00 בערב, בעת שהיה בדרכו עם חבריו מקיבוץ סעד למוצב פגה – טיל הוביל לנפילתו ולפציעת יתר חבריו.

"ב-8.10 הוא היה אמור לצאת לחופשת שחרור", מספרת נעמה לוי, זמרת הליווי של אברהם טל, שהלחינה שיר שמשפחתו של דולב כתבה לזכרו. "יניב, אבא שלו, הסיע אותו דרומה כדי שיוכל לעזור לחבריו להילחם – כי דולב שמע סיפורים קשים ורצה לסייע. אף אחד לא קרא לו לשם, אבל דולב אמר לאבא שלו שאם הוא לא יקפיץ אותו, הוא ייקח את האוטו", נעמה מתארת את אותם רגעים גורליים, שבדיעבד הפכו לנסיעת הפרידה של יניב מבנו.

"עד לשעות הערב הם לחמו, דולב הספיק לאבד חברים ולהיחשף לזוועות. בשלב מסוים, כוחות אחרים של גולני היו צריכים עזרה, ודולב נלחם כדי להוציא פנתר ולהגיע אליהם", אומרת נעמה, על סמך סיפורים שקיבלה מהמשפחה. "בזמן הזה, אחד הקצינים במקום אמר שהוא צריך חמישה מתנדבים, והם עלו על הרכב. דולב אמר לאחד החברים שלו שהיה שם, ובדיעבד נשאר בחיים, שיירד מהפנתר כי הוא רוצה לעלות במקומו. הרכב יצא כדי להציל את החבר'ה האחרים מגולני, אבל אז טיל מכיוון שג'אעיה פגע בפנתר. כולם יצאו מהרכב פצועים אך חיים, מלבד דולב – שנהרג כי ספג פגיעה בבטן".

רגעי האבל הקשים – והדרך חזרה לחיים

יניב אמויאל מנתניה הוא אביו של דולב, שהיה בנו הבכור ואחיו של אור בן ה-18. הוא מתפנה לריאיון מייד אחרי שיעור שהוא מעביר כמורה למתמטיקה בבית ספר צ'רניחובסקי. בין שיחות חולפות עם תלמידים במסדרון, הוא מספר על רגעי האימה הקשים שהם חוו כמשפחה, מאז שבעה באוקטובר.

"דולב חזר הביתה ב-16:00 אחר הצהריים, ואני הערתי אותו בשמונה בבוקר באותה שבת שחורה, כשהכול התחיל. לקחתי אותו מנתניה והורדתי אותו בביג באשדוד, שם נפגשו כל החבר'ה שלא סגרו שבת. באותו יום בכלל לא פחדתי עליו, כי הייתי בטוח שה' שומר עליו אחרי שחזר מהמסיבה ברעים. רק בדיעבד עלו לי מחשבות ושאלות קשות, כמו 'האם בכלל כדאי לגדל ולחנך את הילדים שלנו טוב, בשביל שילכו וימותו?', אבל כיום אני נאחז בעובדה שזכינו לגדל ילד שהוא מלאך, גם אם זה היה לזמן קצוב".

ההודעה על מותו של דולב הגיעה בליווי של קציני נפגעים, שלושה ימים לאחר שנפל. "הייתה לי הרגשה עוד מיום ראשון בבוקר. דולב לא היה זמין ביום שבת משעה 18:30 בערב, ואז בשתיים בלילה ראיתי וי כחול בוואטסאפ, אז ידעתי שהוא ראה את ההודעות שלי וזה הרגיע אותי. ביום ראשון משעה שבע בבוקר שלחתי לו הודעות, בכל חמש דקות, רק כדי לראות אם דולב מקבל אותן. ב-9:50 בבוקר ראיתי שההודעות שלי הגיעו אליו כי היה וי כפול, אבל הן לא נקראו, אז מייד התקשרתי. היו שלושה מחזורים שלמים של צלצול ללא תשובה, ובפעם הרביעית הטלפון כבר נותק – ואז כבר הבנתי", הוא אומר בקול סדוק.

יניב מספר שכאשר אבא שלו התקשר אליו, יניב אמר לו שהוא כבר מחכה לקצינים. "אבא שלי צעק עליי, אבל הייתה לי תחושה שזה קורה, בתור אבא", הוא מסביר, "והקצינים הגיעו אלינו לבסוף רק ביום שלישי בשעות הצהריים, כדי למסור את ההודעה". מאותו רגע יניב אומר שהמשפחה יצאה במסע חיפושים אחרי דולב, כדי למצוא אותו בין בתי החולים. "במקביל יצרנו קשר עם חברה של איכון טלפונים, כי פחדנו שלא יחפשו בכלל את הגופה".

רגעי הפגיעה

דולב היה במרחק של 100 מטרים מהמוצב אליו נסע כדי להציל חיילים, כשירו לעברם טיל שחדר את הפנתר, ופגע באחד החיילים. "לאותו חייל נכרתה היד והוא עף מהרכב, ואז הטיל הוסט לכיוון דולב, שנפגע בבטנו וספג את הרסיסים", אומר יניב. "ככה למעשה דולב הציל את כולם – הוא היחיד ברכב שלא יצא מזה בחיים".

בדיעבד, יניב גילה שלפני יציאתם למשימה, דולב ידע כי מדובר בחילוץ מורכב ומסוכן. זה לא מנע ממנו לצאת ולסכן את חייו. "אמרו להם שאם תוך 40 דקות לא מגיע צבא, הכוחות שם מתים. אז דולב נכנס לטירוף, ונסע לעזור לכוחות". רגע לפני שיצאו, יניב מספר שהחברים התלבטו אם לשלוח הודעות אחרונות למשפחה. בדיעבד הוא גילה שבסוף דולב היה היחיד ששלח. "הוא גם היה היחיד שנהרג באותו מקרה", הוא אומר, ומסביר כי לפני נפילתו, דולב הספיק לשלוח הודעות פרידה למשפחתו.

"הוא כתב לנו שהוא אוהב אותנו, ולסבתא שלו הוא כתב שלא משנה מה יקרה לו, הוא אוהב אותה ושהיא לא תבכה עליו. כשהוא כתב לי הודעה, בשעה 18:18 בערב, מיד התקשרתי אליו. הוא ענה לי ואמר שאני צריך ללכת להיות עם אימא ועם אור, אחיו הקטן, כי לא בטוח שהוא חוזר. אני התחלתי לצרוח עליו ואמרתי לו שלא ידבר שטויות. אבל הוא כאילו ידע", יניב נזכר בכאב.

יניב מספר כי דולב היה ילד יפה תואר ומיוחד במינו, וכל דקה בלעדיו שורפת לו את הלב. "זאת הייתה שנה קטסטרופה, אבל הוא השאיר לנו צוואה. שלושה ימים לפני שנפל הוא שינה סטטוס בוואטסאפ, וכתב: 'המרגיל עצמו לשמחה, לעולם לא נופל לעצבות'. מבחינתנו זאת הצוואה שלו, עם כל הקושי שבדבר, וזה היה חלק מהבחירה שלנו להוציא את השיר. כולנו גמורים מהסיפור הזה ורק מחפשים את הדרך חזרה לחיים".

הפרידה הקשה – והצורך להנציח

בעקבות נפילתו של בנם ויקירם, משפחתו של דולב החליטה לכתוב שיר לזכרו – אותו שלחו למספר יוצרים, בתקווה שיסכימו להלחינו. אחד מהיוצרים הללו היא נעמה, המלווה את אברהם טל מזה כתשע שנים. "היום אני לא במקום שבו אני שואפת להיות זמרת, זה חלום ששחררתי לפני כמה שנים. אבל לא מזמן אברהם אמר שאעשה איתו דואט, והשיר הגיע למשפחה של דולב. הם שמעו אותי והתרגשו מהקול שלי, אז החליטו לפנות גם אליי", היא נזכרת. "למרות שלא הייתי במקום של להוציא שיר, מאוד רציתי לתת מעצמי, אז כמובן שאמרתי להם כן".

נעמה מספרת כי פנתה ליוני אמבר, מלחין וגיטריסט, במטרה שיעזור לה להלחין את השיר. "קיבלנו תמליל מילים יפה מאוד, מעין מכתב, שאותו נדרשנו להפוך לשיר מולחן. עיצבנו את הטקסט מחדש וגילינו מאחוריו סיפור מדהים", היא מודה בהתרגשות רבה. "דולב היה בחור יפה תואר, והלחנו את השיר כשהתמונה שלו נמצאת מול הפנים שלנו. זה נתן לנו השראה, והלחן פשוט זרם מתוכנו. תוך חמישה מפגשים כבר הצלחנו להוציא שיר מוגמר, ומאוחר יותר הופענו איתו מול משפחתו של דולב, וגם באזכרה בבית העלמין בנתניה. זה היה רגע מרגש מאוד", היא מסכמת.

איך שיר נולד?

יניב מספר שהחיבור שלו למוזיקה, הביא אותו לרעיון לכתוב שיר לזכר בנו שנפל. אלא שלדבריו, הוא הרגיש חסום בשלב הכתיבה, ולכן פנה לנטלי אמויאל, אשתו של אחיו. "את השיר למעשה יצרנו יחד, אני נתתי לה כיוון – והיא כתבה את הכול. המילים פשוט נשפכו לה מהלב. אל נעמה הגענו מאוחר יותר דרך חברה של אחותי, ביקשנו ממנה להלחין את השיר, והיא עבדה עליו עם יוני במשך שעות. הם הריצו כמה גרסאות עד שהשיר היה גמור, אבל הם לא הסכימו לקחת על זה שום תשלום", יניב מספר.

הפעם הראשונה שהשיר הושמע הייתה ב-29.8 בהופעה באבן יהודה, ומאז יניב מספר שנעמה מנסה לעזור להם לקדם את השיר. "לנו כבר אין כוחות, אבל נעמה לא מפסיקה לדחוף את זה קדימה. כל החבורה של אברהם טל שייכים לאנשי הלב והנשמה, וזאת גם הייתה הפתעה שהם עלו באבן יהודה לשיר את השיר. גם באזכרה בבית העלמין, נעמה ויוני שרו לדולב על הקבר. הם אנשים מיוחדים, והשיר אמנם על דולב – אבל הוא נוגע לכולם".

בימים אלה השיר מופץ ברשתות החברתיות, אך נעמה ומשפחתו של דולב מקווים להוציא את השיר לרדיו באופן רשמי. "יש המון רצון להנציח אותו. הסבא אומר שדולב הוא 'דו-לב', אבל להם נשאר רק חצי לב. גם אבא של יניב אומר כל הזמן שעד יומו האחרון הוא יעשה הכול כדי להנציח ולהרגיש את דולב חי. אז מבחינתי, ככל שהשיר הזה יישמע – זו מתנה".