דילמת תושבי הצפון: "יודעים שנצטרך לחזור, אבל אין אמון בהסדר עם חיזבאללה"

לאחר הכרזת שר הביטחון ישראל כ"ץ כי "ניצחנו את חיזבאללה" והמגעים להפסקת אש, ארבע משפחות מהצפון, המפונות כבר יותר משנה עומדות בפני הדילמה האם לתמוך בהסכם - או בהמשך הלחימה. בפי כולן נשמעת הדרישה - לא לחזור הביתה כשחיזבאללה על הגדר.

"צריך טיהור אמיתי"

משפחת הלוי משדה אליעזר

גלית הלוי, תושבת שדה אליעזר, חשה ייאוש מהמצב הביטחוני בצפון ומהסדר מסתמן בלבנון. "התחושה שהדברים חוזרים למסלולם לא מנחמת אותי. להפך, זה מסוכן", היא אומרת. "בלי להבטיח ביטחון אמיתי, זו אשליה. אנשים מתחילים לחשוב שהמצב תקין וחוזרים ללמוד ולעבוד, אבל זה הכל הזיה. מלחמה לא נגמרת ברגע שלא יורים כמה ימים – וזה הפחד הכי גדול".

הלוי חוששת שהסדר עם חיזבאללה יהפוך לתחזוקה של איום מתמיד, שיתפרץ מחדש ויביא שוב תושבים לגור במרחק ירי מהאויב. לדבריה, הצבא עושה מאמץ, אך לא מספק מבחינתה: "זה הילדים שלנו, זו השגרה שלנו. זה כמו ניקוי שטחי – טיהור זמני, אבל לא אמיתי. בסוף זה יחזור, ויהיה אפילו גרוע יותר".

בסביבתה לא משוכנעים אם ישובו אי־פעם הביתה בביטחון. "חברות שלי רוצות למכור את הבית, האחים שלי מפחדים לחזור לקריית שמונה. הם יודעים שבסוף יצטרכו לחזור, אבל אין אמון בהסדר עם לבנון. כמו שהדרום הפך לשדה קרב – זה יקרה גם כאן בצפון.

"אני חושבת בכל יום איפה אפשר להסתיר את הילדים, שלא ימצאו אותם. זאת ממש שריטה", היא אומרת בכאב. לדעתה, כדי להבטיח ביטחון אמיתי נדרש פתרון מוחלט ומסיבי, כזה שלא משאיר מקום לספק לגבי הריבונות הישראלית בגבול הצפון. 

"רק לא ביטחון חלקי"

משפחת זאבי מקיבוץ כפר גלעדי

ניסן זאבי, תושב כפר גלעדי, חש אי־אמון עמוק כלפי הממשלה בכל הנוגע להבטחת הביטחון של תושבי הצפון. "הטילים נורים מ־500 מטרים מהגבול", הוא תוהה, "ולמי אני צריך להאמין - לטילים או לממשלה? הקרבנו כבר הכל, ואני לא מוכן להתפשר על ביטחון חלקי שמגיע מתיווך של רוסים או הבטחות בינלאומיות".

לדבריו, ביטחון אמיתי יתאפשר רק אם תוקם רצועת ביטחון ברוחב של 4 ק"מ, ריקה מתושבים, עם יכולת אכיפה עצמאית של צה"ל. "לתושבים שיחזרו לכפרים בדרום לבנון יש קשר ברור לחיזבאללה. בתמרון הצבאי ראו שכל הבתים ה'אזרחיים' שימשו בעצם את משפחות רדואן, עם חדרים מלאים בציוד לחימה ומפות של הבתים שלנו. ביום שתחזור משפחה לאחד הכפרים הללו, נדע שהפסדנו", הוא מזהיר.

זאבי גם מותח ביקורת חריפה על הממשלה: "בסוף מפקדי צה"ל הם גורם מבצע שמבין היטב את המצב ורוצה להתקדם, אבל מי שמחליט זה הדרג המדיני. הממשלה עוצרת את הצבא, ומטפטפת לנו הבטחות על הסדרים שלא שומרים עלינו באמת. צבא ההגנה הופך לצבא ההסדרה לישראל.

"אם הממשלה תחזיר אותנו הביתה ולא תאפשר את שיקום הכלכלה המקומית, הרבה תושבים פשוט לא יחזרו. אולי חלקם כבר החליטו לעזוב, ומי שיחזור הם רק אלה שאין להם ברירה".

"לחסל להם את כל תשתיות הטרור"

משפחת פלדמן, ראש הנקרה

ארנון פלדמן, תושב ראש הנקרה, מביע ספקנות עמוקה כלפי הרעיון של הסדר ביטחוני בגבול עם לבנון, המבוסס על מעורבות צבא לבנון וכוחות בינלאומיים.

לדבריו, אין סיכוי מעשי לאכוף הסדר כזה, שכן חיזבאללה ישתמש בתחפושות כדי להמשיך לפעול. "זו בדיחה שצבא לבנון יירד דרומה במקום חיזבאללה", הוא אומר. "בפועל, מחבלי חיזבאללה יבואו במדי צבא לבנון".

פלדמן מטיל ספק רב ביעילות יוניפי"ל. "חיילי יוניפי"ל הם לא כוח שמוכן להילחם. אלו חיילים שמגיעים לכאן כדי להרוויח כסף, לא כדי לשמור עלינו. הם רק רוצים לחזור הביתה בשלום". ההיסטוריה, הוא מזכיר, כבר הוכיחה שלא ניתן לסמוך על יוניפי"ל: "זה לא קרה לפני ולא יקרה אחרי".

באשר לשלב הבא של פעילות צה"ל, פלדמן חושש כי "הכוחות נכנסו ללבנון מאוחר מדי, וצריך לצאת משם לפני שמתחיל החורף. אף אחד לא רוצה להילחם בלבנון בחורף".

לדבריו, הדרך היחידה להשיג שקט ולשמור על ביטחון התושבים היא השמדה מוחלטת של תשתיות חיזבאללה עד נהר הליטני ויצירת שטח חיץ ברור.

"היו צריכים לחסל את כל התשתיות עד הליטני, להפוך את האזור למגרש חניה גדול, כולל מהעיר צור אם צריך. זו עבודה סיזיפית וזה לוקח זמן, אבל אין ברירה אחרת", הוא מסביר.

"ברגע שיגידו שאפשר, נחזור"

משפחת אשנר מקיבוץ דפנה

צח אשנר, תושב קיבוץ דפנה, ממתין לחזור עם משפחתו הביתה לאחר שבועות ארוכים מחוץ לאזור. אשנר מביע אמון בהחלטות הצבא ומצהיר שהוא מוכן לשוב אם יובטח כי האיומים המרכזיים נוטרלו. "אני קונה את זה", הוא אומר בהחלטיות. "אם הצבא אומר שניטרלו את יכולת החדירה וירי הנ"ט הקרוב, אנחנו חוזרים".

אשנר מדגיש כי ההיסטוריה המורכבת עם לבנון אינה זרה לתושבי הצפון, וכי הם למדו לחיות עם איומי הלחימה עוד לפני מלחמת לבנון השנייה.

"עם קטיושות אנחנו יודעים להתמודד – התמודדנו איתן 50 שנה. יש לנו ממ"דים, ואני מאמין שבנסיבות האלה הרבה מאיתנו יבחרו לשוב".

לאחר אירועי 7 באוקטובר, הוא מבהיר, ההסתמכות היא על צה"ל: "אני מאמין בצבא. כל מי שאני מדבר איתו רוצה לחזור הביתה, אבל זה תלוי בביטחון ובשירותים שיוכלו לתמוך בנו. אם צה"ל לא יאכוף את אי־חזרת חיזבאללה לגבול, נצטרך לשקול שוב את המשך המגורים בצפון".

מעבר להיבט הביטחוני, אשנר מדגיש גם את החשיבות של חזרה לשגרה מלאה שתתמוך במשפחות שיבחרו לשוב.

"אם יהיה ביטחון, גנים לילדים, בתי ספר וסופר, אנחנו חוזרים. הילדים רוצים לחזור. גם אשתי, עם חששותיה, מוכנה. מבחינתי, ברגע שיגידו שאפשר לחזור – דפנה תהיה הבית שלנו שוב".