"שעתיים אחרי שרכשה טבעת אירוסין לבקשת בנה - הוא נפל; יש אצלנו הכל, כאב ושמחה"

אם נדמה לכם שסיפורי נפילתם של חללי צה"ל במערכה הזאת כבר סופרו מכל זווית אפשרית, זה משום שלא ראיתם את "קיר הגבורה" בחנות תכשיטים אחת קטנה בירושלים.

הקיר, שפעם היה המראה שבה השתקפו פניהן של בנות העיר כשבחרו תכשיט, מכוסה כולו מדבקות ועליהן פנים צעירות ומחייכות של גיבורים שאינם, שהדביקו בני משפחות הנופלים, כולם לקוחות של החנות.

"לאם השכולה הראשונה שרצתה להדביק את הסטיקר של הבן שלה לא היה נעים, כי היא לא רצתה להסתיר את המראה. אמרתי לה 'זאת המראה שלנו עכשיו'", מסבירה יפי מרגליות, ותיקת העובדות בחנות המשפחתית "מלצר" שבמרכז ירושלים.

בינתיים, נוספו עוד ועוד מדבקות למה שבחנות מכנים "הקיר הקדוש". כמו זאת של בחור מכרם שלום שהבטיח לאשתו שלכבוד יום הנישואים, שחל יום אחרי שמחת תורה, ישברו קופת חיסכון ויקנו לה צמיד. הוא נפל במתקפת המחבלים על הקיבוץ. "כשהיא קמה מהשלושים היא הגיעה אלינו עם חברות. היא היתה כל כך חיוורת, נראה כאילו הנשמה יצאה לה. היא באה לקנות את הצמיד שבעלה הבטיח לה", מספר יהונדב מלצר, נכדו של מי שהקים את החנות לפני 80 שנה.

הוא נזכר בזוג לקוחות מתוק אחר, הוא בן למשפחה ירושלמית מבוססת, היא נסיכה אמריקנית שהגיעה לארץ לשנה. הם הכירו, התחתנו, וכמה חודשים אחר כך הוא נפל ב־7 באוקטובר. "היא הגיעה הנה לחוויה, מה הקשר שלה למלחמות? היא לא גדלה לסיטואציה הזאת. ועדיין, ולמרות שאין לה משפחה בארץ בכלל, היא קשרה את גורלה איתנו ועם השכול שהיכה במדינה. עד היום היא עוברת משבעה לשבעה בשביל לנחם, מחייכת, מאירה פנים".

פניו של יהונדב מתקדרות כשהוא נזכר באם ההיא שהגיעה לקנות טבעת אירוסים לבקשת בנה. "זה היה יום שישי ב־11 בבוקר. שעתיים אחר כך היא קיבלה את הבשורה שהוא נפל. רגע אחד הבן שלה עמד להתחתן - ובשני הוא נקבר. מהאושר הכי גדול לבשורה הכי איומה".

החנות עמוסה. "מפרוץ המלחמה בכל יום יש כאן לחץ של ערב חג. מעבר לזה שאנשים צריכים נחמה ופינוק אחרי כל הקושי הזה, כשהמציאות כאוטית הרבה מחפשים משהו קונקרטי להיאחז בו. משהו שנראה טוב, משהו נצחי. החיים הם רצף של זיכרונות, וזה משהו ממשי שנשאר. זה גם משהו שיעבור לדור הבא, וכשמדובר בזיכרון לחלל זה משהו פיזי שנשאר ממנו, מהחלום, מהאדם", מסביר יהונדב. אנחנו יוצאים החוצה, והוא מפנה את תשומת ליבי לבחורה שחולפת ברחוב. "את רואה אותה? בעלה על הקיר שלנו".

"יש כוח לאהבה"

יפי נזכרת בקצין שחטף צרור של קלצ'ניקוב בפניו ובידו, כשהגן על אחד הצמתים בעוטף. הוא נפצע, החלים והגיע לחנות לתקן את טבעת הנישואים שנפתחה מהירי. "רבנו איתו כי הוא רצה לשלם", היא מספרת בחיוך.

מה שבאמת נותן למרגליות כוחות הוא כל הזוגות שהתארסו והתחתנו מאז המלחמה. "אחות של ענר שפירא הגיבור הגיעה הנה לקנות טבעת אירוסים. היה זוג מתוק שהוא משרת במילואים בגדוד חובשים, היא מתנדבת במד"א, והם נפגשו תוך כדי טיפול בפצועי מלחמה. גם הם קנו כאן טבעות. בתחילת המלחמה הייתי מצלמת זוגות ומעלה לפייסבוק כי הם נתנו תקווה שהחיים נמשכים, שיש כוח לאהבה".

מלצר מצביע על תופעה נוספת שהתעצמה מאוד מאז שמחת תורה: "מגיעים הנה חיילים חמושים מכף רגל ועד ראש, שבדרך הביתה מעזה קונים מתנה לאישה. הזוגיות מאוד התחזקה בהתחלה, אבל אחרי זמן יש שחיקה. אז נהייתה תופעה שהגבר רוצה לפצות את אשתו על הזמן הקשה הזה בלעדיו. מגיעים הנה צוותים שלמים יחד לקנות מתנה לנשים שלהם, שיהיה להן משהו מוחשי להיאחז בו כשהם רחוקים. ויש המון נשים שעושות את זה לבד וקונות לעצמן תכשיט כפיצוי על הקושי. בחנות תכשיטים הרגשות בווליום 200, זה החיים על ספידים. אז יש כאן הכל, כאב גדול וגם שמחה גדולה".