שלושה חודשים לאחר שהוגש בכנסת מתווה הגיוס החדש, 71% מהישראלים לא מאמינים שהממשלה הנוכחית תפתור את משבר הגיוס - כך עולה מסקר של תנועת "פנימה" שנערך בקרב מדגם מייצג של 500 ישראלים, ובהם גם משרתי מילואים.
גלנט בדיון בוועדת חוץ וביטחון על חוק הגיוס: "אי אפשר לפטור אוכלוסיות שלמות משירות, ברוח הזאת אני פועל מתחילת תפקידי" // שחר יורמן
סוגיית הגיוס של בני הישיבות מלווה את מדינת ישראל מיום היווסדה. שורה של חוקים, הסדרים ותקנות עברו ממשלות רבות, ובעצם רק כיסו בפלסטר את הסוגיה הבוערת, שדרשה בשנים האחרונות טיפול כירורגי עמוק יותר.
עם הקמת הממשלה ה־37, חבריה העדיפו להתמקד ברפורמה במערכת המשפט במקום לטפל בפצע הפתוח של החברה הישראלית: גיוס החרדים למסגרות הצבאיות השונות ולשירות הלאומי, כחלק מהשוויון בנטל. המלחמה ברצועת עזה ובגבול הצפון, שהצטרפה למשוואה, העמיקה עוד יותר את הצורך בגיוס לוחמים ותומכי לחימה נוספים לשורות הצבא - ואת הקרע בין החילונים לדתיים הלאומיים ולחרדים.
בסקר, שבוצע החודש על ידי מכון הסקרים "דיאלוג", 59% מהנשאלים טענו כי המניע של חברי הממשלה והקואליציה בפתרון משבר הגיוס הוא פוליטי בלבד, ורק 13% האמינו כי שרי הממשלה פועלים ממניעים ביטחוניים. יתרה מכך, 56% חשבו כי הקואליציה לא ניהלה את משבר הגיוס ברגישות ובאחריות הנדרשת מנבחרי ציבור, ביחס לאירועי מלחמת חרבות ברזל.
עוד עולה מהסקר כי 66% מהמשתתפים סברו שהשרים וחברי הכנסת מטעם הקואליציה, שהצהירו כי יתנגדו לחוק שיפטור את בני הישיבות מגיוס לצה"ל, לא יעמדו במילתם - מה שמעמיק אף יותר אי־האמון בנבחרי הציבור - ואילו 47% טענו כי חברי הקואליציה כלל לא מעוניינים לפתור את משבר הגיוס (בקרב משרתי המילואים הנתון היה גבוה יותר - 55%).
משבר אמון
בד בבד, הסקר מאשש את החשש כי משבר הגיוס יעמיק עוד יותר את הקיטוב בחברה הישראלית, עקב אי־גיוסם של החרדים והתנגדותם לשאת בנטל. 61% מהישראלים חשו שהשיח סביב משבר הגיוס העמיק את הקיטוב בחברה, ו־51% טענו כי התנהלות הרבנים ובני הישיבות השפיעה לרעה על דעתם האישית כלפי המגזר.
שיעור דומה של משיבים (52%) ציינו כי סירובם של החרדים להתגייס פוגע בתחושת הערבות ההדדית בחברה הישראלית, ואילו 48% טענו כי המשבר פוגע במוטיבציה של משרתי המילואים.
בהיבט הפוליטי, 47% מהמשיבים לסקר הביעו אכזבה מהתנהלות המפלגה שהצביעו לה בבחירות האחרונות, ו־35% לא היו שבעי רצון מהתנהלות מפלגתם בנושא משבר הגיוס. באשר לסיבת הסירוב, 37% טענו כי החרדים לא מתגייסים לצה"ל מחשש שלא יוכלו לשמור על אורח חייהם החרדי, ואילו 20% סברו כי הם לא רואים עצמם חלק ממדינת ישראל.
נשיא "פנימה", שי פירון, אומר: "משמעותו של הסקר בהירה - הציבור לא נחלק לימין ולשמאל, ורוצה לראות את כולם שותפים בהגנה על המולדת. המלחמה הפכה את הסוגיה לדחופה מאי־פעם, והציבור דורש ממנהיגיו הכרעה. המנהיגות הפוליטית חייבת להפסיק לחפש טריקים ושטיקים, ולהבין שזו סוגיה בוערת שמטרידה כל אב ואם טרוטי עיניים מדאגה, כל צעיר וצעירה שמוכנים למסור את חייהם ושלא מוכנים שציבור שלם לא יהיה שותף".
לדבריו, "הנתונים חושפים משבר אמון מדאיג בין העם למנהיגיו, גם בנושא כזה של דיני נפשות. הציבור רואה בטיפול בסוגיה אינטרס פוליטי של היושבים בכנסת, מה שדורש חשבון נפש עמוק מצד מקבלי ההחלטות. זה הזמן לקבל החלטות ולהשיב את האמון לציבור, שנותן את היקר ביותר למען מולדתו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו