רק שיקום ופיתוח כלכלי יחזירו את תושבי הצפון הביתה

שיקומו של הצפון, כיעד לאומי אסטרטגי, תלוי בראש ובראשונה במציאות שבה התושבים ירגישו בטוחים לחזור הביתה. כשההרתעה של ישראל תשוקם, התושבים ירגישו שהם מוגנים הן מול ירי טילים והן מול כניסה קרקעית של מחבלים, דוגמת מה שקרה בעוטף עזה ב־7 באוקטובר.

כיום המצב אחר לחלוטין, וההחלטה הטקטית על פינוי קריית שמונה יצרה בעיה אסטרטגית ומציאות שבה חיזבאללה ניצח אותנו בלי לכבוש מילימטר. למעשה, תושבי הצפון הפכו לבני ערובה, ובכל עימות עם האויב בעזה או במקום אחר הם יהיו שק החבטות שלו. המצב הקשה הזה לא היה קורה אלמלא התושבים פונו, כי אז חיזבאללה לא היה יורה טיל אחד על העיר.

לצערי, חלה פגיעה אסטרטגית בהרתעה של המדינה, גם החוסן הלאומי נפגע, וכל עוד המצב לא ישונה מהיסוד התושבים לא יחזרו הביתה - במיוחד אם חותרים לסיום הלחימה בהסכם וללא לחימה. בלי מבצע צבאי משמעותי בלבנון, התושבים לא יחזרו.

לפיכך, הצעתי היא ששלושה שבועות לפני סוף העימות בדרום, במועד שרק אנחנו נדע לקבוע, נוציא לפועל מבצע צבאי גדול מאוד נגד מדינת לבנון - כדוגמת מבצע "משקל סגולי", שהיה חלק ממלחמת לבנון השנייה ובמסגרתו חיל האוויר פגע והשמיד אלפי יעדי טילים ומטרות בלבנון בתוך 34 דקות.

במקום פרויקטורים, תנו לראשי הרשויות לעבוד - הם יודעים הכי טוב מה צריך לשקם ומה יביא לחזרת התושבים

שלושה שבועות אלו, במיוחד אם נגיע להסכם עם חמאס הכולל שחרור כל החטופים, יהיו חלון הזדמנויות בינלאומי נפלא לפעול באופן לא מידתי בלבנון, ובסופו להביא להסדר מדיני שיאפשר לתושבים לחזור הביתה בבטחה.

במקביל למהלך צבאי, נדרשת תוכנית חברתית־כלכלית מרחיקת לכת הכוללת פטור ממע"מ והטבות מס שונות בכל היישובים באזור הגליל, וכן השקה של פרויקט לאומי גדול שתקציבו יתעצם ככל שהיישוב קרוב יותר לגדר.

קבלני הביצוע הטובים ביותר

השקעות בשיקום הרשויות המקומיות, הפיכת החיים בצפון לאטרקטיביים, פיתוח מנועי צמיחה כלכליים - רק אלו הגורמים שיביאו לחזרת התושבים. צריך גם להוציא לפועל את תוכנית המיגון הנרחבת של שר הביטחון לשעבר, אביגדור ליברמן, שאילולא נעצרה לא היה פינוי של מרבית היישובים ובהם קריית שמונה.

תהליך השיקום יכול להיות מובל רק בידי משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, שבו פועלות שתי רשויות מעולות - הרשות לפיתוח הנגב והרשות לפיתוח הגליל - שבהן נמצאים גם ראשי הרשויות, המומחים ומנהלי המחוזות של כל משרדי הממשלה, והן כפופות ישירות לשר.

אלא שבמקום להפעיל את שתי הרשויות המנוסות הללו, בחרה הממשלה למנות פרויקטורים אזוריים. הטעות היא שלתפקיד זה ממונה לרוב אלוף לשעבר בצה"ל, שהתרגל למערכת קשיחה שרק נותנת פקודות, ולכן לא יודע איך לנהל מערכת אזרחית רכה עם ממשקים שונים בשטח ואיך לפעול בתוך מצב ביורוקרטי, ולא מכיר את עבודת הממשלה וחיבורה לתחום המוניציפלי.

מינוי פרויקטור גורם גם להקמת מערכת כפולה במקביל לרשויות לפיתוח הנגב והגליל, והוא גם מייתר למעשה את המשרד הממשלתי. כמו כן, בהנהלת הרשות לפיתוח הנגב והגליל שותפים ראשי הרשויות ולמעשה הם קבלני הביצוע הטובים ביותר. תנו להם לעבוד - הם יודעים הכי טוב מה צריך לשקם ומה יביא לחזרת התושבים.

הכותב כיהן בעבר כראש עיריית צפת, וכן כמנכ"ל המשרד לפיתוח הנגב והגליל