בתו של הצנחן המיתולוגי שנפטר: "לאבא היה קשה לקבל את השינויים במדינה, אבל תמיד החזיק בתקווה"

ד"ר יצחק יפעת, המוכר בזכרון הקולקטיבי של אזרחי ישראל מהתצלום האיקוני "הצנחנים הבוכים" בכותל, נפטר בסוף השבוע בגיל 81.

שניים מחבריו ליחידת הצנחנים הם חיים פרי ויורם מצגר איתם הספיק להתראות לפני השבעה באוקטובר. יפעת ז"ל שירת בחטיבת 55 של הצנחנים, והיה בן 24 ובין הלוחמים הראשונים שפרצו לעיר העתיקה כשצולמה התמונה.

ד"ר יצחק יפעת הוא אחד משלושת הצנחנים מהצילום המפורסם של דוד רובינגר משחרור הכותל המערבי ב-7 ביוני 1967, בעת כיבוש העיר העתיקה בירושלים במלחמת ששת הימים. התמונה הפכה מאז לאחת המפורסמות בתולדות מדינת ישראל.

בתום שירותו בצנחנים למד יפעת רפואה, הפך לגניקולוג מוכר, ובמשך השנים התנדב אחת לשבוע במרפאה בשדרות. הקשר לחברי היחידה המיתולוגית נשמר ולאורך השנים הקפיד יפעת להגיע למפגשים החודשיים של חבריו.

בתו רעות עוזיאל סיפרה ל"ישראל היום" על אביה: "הוא היה אדם צנוע. הוא אמר שהוא זכה להיות בתמונה, הוא זכה להילחם למען מדינת ישראל, במקום הקדוש לעם ישראל - ירושלים. יחד עם זאת הוא תמיד אמר לי, לא עשיתי משהו מיוחד, קראו לי לבוא להילחם, באתי ונלחמתי. באתי ועשיתי את המשימה שלי. האמת שהצנחנים מעדיפים לצנוח".

על הרגע ההיסטורי שתועד סיפרה בתו: "המעמד ההיסטורי שהוא היה בו כיוון אותו ואותנו הילדים בחיים. הוא בחר להיות רופא נשים בעקבות לידה שקרתה בימי המלחמה. הוא אמר שצריך לחיות לצד האובדן והקושי והמלחמות הנוראיות ותפקידנו להמשיך לחיות. מה שצריך לבוא ולעשות אני אבצע, והחיים חזקים יותר מהכל".

"אבא וחבריו נלחמו כדי שיהיה לנו פה טוב יותר"

על חשיבות הבירה בחיי המשפחה סיפרה: "ירושלים הייתה תמיד מחוברת לחיינו, וחשובה לנו, והצנחנים עדיין מחוברים לחיינו. גדלנו על מורשת הקרב של ירושלים ושל הכותל. ירושלים קדושה לנו ויחד עם זאת אנחנו גם מכבדים את זה שהיא שייכת גם לדתות נוספות. אנחנו צריכים לכבד כי זו הדרך היחידה שנוכל לחיות ביחד כולם".

על תגובתו של אביה לשבעה באוקטובר: "מאז השבעה באוקטובר, כשהוא נוכח לדעת מה קרה, היה לו קשה להאמין כיצד המדינה משנה את פניה. תמיד צריך לזכור שאבא שלי וחבריו נלחמו כדי שיהיה לנו פה טוב יותר. לרגע הוא לא הרגיש שכל מה שהוא לחם ועשה היה לשווא, הוא תמיד החזיק בתקווה, כולנו מחזיקים בתקווה".