מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם היום (שני) את הדוח השני של נציבות תלונות הציבור במשרדו בנוגע למלחמת חרבות ברזל. לפי הדוח, מספר התלונות אשר הגיעו לנציבות הגיע לשיא בשל המלחמה, ורבות מהן עסקו בבעיות בטיפול המדינה באזרחי ישראל המפונים ובחיילי המילואים. בשנת 2023 התקבלו בנציבות תלונות הציבור 22,356 מכתבי תלונה - גידול של 7% לעומת מספרם בשנת 2022, כאשר 43% מהתלונות נמצאו מוצדקות.
המבקר אנגלמן מפרסם את נושאי ביקורת המלחמה: "נבחן את האחריות האישית של כל הדרגים" (27.12.23) // משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור
גופי המדינה המובילים אשר קיבלו את מספר התלונות הרב ביותר בנוגע למלחמת חרבות ברזל הם המוסד לביטוח לאומי, רשות המיסים והמשרד לביטחון לאומי. התלונות על המוסד לביטוח לאומי כללו בעיקר תלונות בעניין מענקי אכלוס, דמי אבטלה ותגמולים לנפגעי פעולות איבה. התלונות על רשות המיסים כללו בעיקר תלונות על מענקי הפיצוי. התלונות על עיריית אשקלון התמקדו בעיקר במענקים וטיפול במפונים. התלונות על המשרד לביטחון לאומי כללו בעיקר תלונות בעניין רישוי כלי ירייה. התלונות על פיקוד העורף כללו בעיקר תלונות הנוגעות למיגון (מקלטים וממ"דים).
בנציבות תלונות הציבור התקבלו 603 תלונות של מפונים הנוגעות למצב החירום. המפונים התלוננו על מענקים הקשורים למצב החירום, פינוי האוכלוסייה והטיפול במפונים, השירות לציבור (מוקדי השירות, טיפול בפניות), פיצויים על הנזקים שנגרמו מהמלחמה, גמלאות (קצבאות לנפגעי פעולות איבה ודמי אבטלה), שירותי בריאות ובריאות הנפש.
כך למשל, בעקבות התערבות הנציבות, משפחתו של נער עם צרכים מיוחדים שפונתה מביתה קיבלה חדר נוסף במלון. בעת ביקור שערכו נציגי נציבות תלונות הציבור במלון שבו שוכנו מפונים פנתה אליהם נערה בת 14, שהתלוננה על כך שהוריה שוכנו בחדר אחד - והיא ואחיה בן ה-16, שהוא עם צרכים מיוחדים וגם סובל ממחלת מעיים, שוכנו בחדר אחר.
הנערה פירטה את הקושי שבמגורי שני האחים בחדר אחד וביקשה את סיוע הנציבות במציאת פתרון, לאחר שפניותיה בנושא למשרד התיירות ולהנהלת המלון לא נשאו פרי. בעקבות התערבות הנציבות, הנחה משרד התיירות את המלון להקצות עוד חדר למשפחה.
מקרה נוסף הינו קשישה אשר איבדה את מכשיר השמיעה בזמן הפינוי מקריית שמונה - וקיבלה מכשיר חדש. האישה פנתה לצוות של נציבות תלונות הציבור שביקר במלון שאליו פונתה, והתלוננה על כך ששירותי בריאות כללית לא ענו לבקשותיה לספק לה מכשיר שמיעה חדש. בכללית טענו בתגובה כי המתלוננת לא הגישה הצהרה מלאה וברורה מספיק על האובדן ולכן בקשתה טרם הוסדרה.
הנציבות הבהירה לקופת החולים כי עליה לספק לאישה מכשיר שמיעה בדחיפות כדי שתוכל לתקשר עם סביבתה, צורך חיוני במיוחד כעת - כשהיא נמצאת במקום זר. בתגובה, מיהרה כללית לזמן את המתלוננת לבדיקת התאמה לשם קבלת מכשיר חדש.
תגובת הביטוח הלאומי:
שני הדברים המשמעותיים ביותר לציין בהקשר של דו״ח הנציבות הוא שאין גוף ציבורי שמטפל באופן רוחבי ונוגע בכמעט כל אזרחי ישראל ומכאן גם יחס הפניות בשונה מכל ארגון ציבורי אחר בכלל ובשעת משבר ומלחמה בפרט.
השני, שאחוז הפניות המוצדקות כלפי הביטוח הלאומי עומד על 8.7% בלבד (ויורד מידי שנה) בעוד התלונות המוצדקות בכלל הגופים עומד על 33%.
חבל מאוד שזה לא צוין בהדגש כמי שדוגלים בשיפור השירות לתושבי מדינת ישראל.
