לובשי מדים וחובשי מגבעות מתאבלים ביחד

בשבת לפני שבועיים חגגנו בבית הכנסת בשכונת לוי יצחק בכפר חב"ד ברית מילה לנכד של משפחת יודקין. ישראל יודקין, ועוד שלושה מאחיו הלוחמים בעזה ובצפון, קיבלו שחרור ובאו לחגוג עם כל המשפחה.

האב, חברי ושכני היקר טוביה, היה מאושר לראות את כולם יחד, בריאים ושלמים. "הם נלחמים, ואנחנו מתפללים ודואגים", אמר לי. הוא סיפר על המתח שבו הוא ורעייתו ציפי שרויים כבר שבעה חודשים. כל צלצול טלפון מקפיץ את הלב. כל חריקת מכונית בלילה ליד הבית מקימה אותך אל החלון.

ישראל בלט מילדותו בשקט שלו, בפשטותו ובצניעותו. לא פעם ביקש אביו את עזרתו במשימות התנדבות שעשה למען הזולת או הקהילה. ישראל נרתם מייד ותקתק מה שצריך בלי רעש וצלצולים.

כמו אחיו, גם ישראל קיבל מהוריו את הלב הטוב ואת רוח ההתנדבות. טוביה, שניחן בידי זהב ובחוש טכני מפותח, נקרא מדי פעם בפעם לעזרה. פה מכשיר שהתקלקל, שם בעיה בצנרת או הסתבכות בשיפוץ. הוא תמיד עוזב את כל עיסוקיו ורץ לעזור. אם יציעו לו תשלום, ייעלב עד עמקי נשמתו. וכי אין זה מובן מאליו שצריך להתייצב לעזרת יהודי שני?!

את הרוח הזאת, רוח ההתנדבות והשליחות, ספג גם ישראל. אחרי כמה שנות לימוד בישיבה התגייס ל"נצח יהודה", וגם שם עשה כל דבר הכי טוב שאפשר. כשאמרו לו שצריכים אנשים כמותו בקצונה, נענה לאתגר, אף שהיו לו תוכניות אחרות.

ביום רביעי בצהריים הגיעה הבשורה הנוראה והשרתה אבל כבד על כפר חב"ד. זו הפעם השנייה שהמשפחה משלמת את המחיר הכבד מנשוא על עצם קיומנו בארצנו. האם השכולה, ציפי, איבדה את דודה, שניאור־זלמן ברוק, במלחמת ההתשה ליד התעלה.

אלפים באו ללוות את ישראל בדרכו האחרונה. קהל מגוון השתרך ברחובות הכפר. לובשי מדים לצד תלמידי ישיבה, מגבעות שחורות לצד כיפות סרוגות, וכיפות שהוצאו מהכיס מתוך כבוד. כפר חב"ד, שאליו באים המוני בית ישראל לשמוח בשמחת תורה או לראות את אפיית המצה השמורה, ליווה עכשיו בן יקר, שמסר את נפשו למען העם והארץ.

אחרי לימוד בישיבה, ישראל התגייס ל"נצח יהודה" וגם שם עשה כל דבר הכי טוב שאפשר. כשאמרו שצריכים אנשים כמותו בקצונה, נענה, אף שהיו לו תוכניות אחרות

ההמונים צעדו בשקט, בשפתיים חשוקות, אבל הם תובעים מהקברניטים בכל התוקף והעוצמה - שהקורבן היקר הזה לא יהיה לשווא, חלילה. שלא יעצרו עד הניצחון המלא ועד השמדת הרוע השטני שקם עלינו לכלותנו. שמה שהיה לא יהיה עוד, ושבעזרת השם יהודים יוכלו לחיות בביטחון ובגאון בארצנו ובנחלת אבותינו.

ואתה, ישראל, שהתחנכת על ברכי מורשתו של הרבי מליובאוויטש, בקש ממלאכי המרום שיובילו אותך אליו, ויחד תרעישו את השמיים, שכבר יבוא קץ לסבל עמנו, ונזכה לגאולה האמיתית והשלמה.

הרב מנחם ברוד הוא עורך ״שיחת השבוע״ של חב"ד