מטבע מתקופת בית שני נמצא במהלך חפירות של קמ"ט ארכיאולוגיה במנהל האזרחי באתר העתיקות סוסיא בדרום הר חברון, לצד ממצאים עתיקים נוספים ששופכים אור חדש על האתר ועל ההתיישבות בו – לאורך יותר מאלף שנה.
סוסיא הקדומה הייתה עיירה יהודית שהייתה ממוקמת על ספר מדבר יהודה. למרות תנאי היישוב הקשים ומיעוט הגשמים פרח בו יישוב יהודי גדול, שמוכר בעיקר בתקופת התלמוד, ובו בית כנסת מפואר. למרות זאת, ראשיתו וסופו של היישוב נותרו לוט בערפל הזמן.
במסגרת חפירה לימודית שנערכת בתחום אתר העתיקות בדרום הר חברון ומנוהלת באמצעות יחידת ארכיאולוגיה במנהל האזרחי, התגלו על ידי תלמידי בית הספר המקומי וסטודנטים של מכללת הרצוג קנקן אחסון שלם מן המאה ה-12 לספירה ומטבע כסף צורי מתקופת בית שני. החפירות הנוכחיות נערכות באחד ממבני המגורים באתר, שגודלו כ-900 מ"ר. המבנה אכלס משפחה מורחבת, מעין שבט קטן, יחד עם מתקני עיבוד תוצרת החקלאית, בור מים, ואולי גם כמה בעלי חיים.
הממצאים החדשים מלמדים כי בניגוד למה שחשבו החוקרים בעבר, היו חיים בסוסיא הקדומה מאות שנים לאחר שסברו שהיישוב ננטש. המשפחה שחיה במבנה המגורים שהתה שם עוד בראשית המאה ה-11.
אחד הממצאים המרגשים, שמספרים על ימיה האחרונים של המשפחה, הינו קנקן אחסון שנמצא בפינת אחד החדרים. בעבודה זהירה ומדוקדקת נחשף הקנקן בן אלף השנים, שנסדק כבר בעת הקדומה ולכן אולי ננטש מאחור. בכך לא תמו ההפתעות: בעת ריקון תכולת הקנקן, שתישלח לבדיקת מעבדה – נמצא נר שלם. השאלה הגדולה הינה מדוע זרקו התושבים את הנר לקנקן ועזבו את הבית.
"תופעת נטישת היישובים היא תופעה המוכרת לנו בכפרים ובערים בכל ארץ ישראל במאה ה-11, טרם הגעתם של הצלבנים לארץ", מספר מנהל החפירה, ד"ר כהן-תבור. "בשנים האחרונות עובדים חוקרים באתרים שונים בניסיון להבין למה עזבו התושבים את ארץ ישראל; אנו מקווים כי הממצאים שנחשפו כעת בסוסיא יתרמו למאמצים אלו, ולהבנת תולדותיה של ארץ ישראל בימי הביניים".
מטבע השקל הצורי (מהעיר צור) שאותר במערה מתחת לבתי היישוב, חשפה גם את ראשית היישוב, ואת העובדה שהיה קיים כבר לפני אלפיים שנה. המטבע מציג את ראשו של האל מלקרת הפניקי בצד אחד, ואת העיט- סמלה של צור- אוחז באונייה. על המטבעות מטבע כיתוב ביוונית: "צור הקדושה ועיר מקלט". השקל הצורי היה המטבע החזק ביותר באזור בסוף ימי בית שני, במאה הראשונה לפני והספירה ובמאה הראשונה לספירה. עד כדי כך, שחז"ל הכירו בשקל הצורי כמטבע הראוי לתרומת מחצית השקל לבית המקדש בירושלים: "כל כסף האמור בתורה כסף צורי" (מסכת קידושין).
במנהל האזרחי מציינים כי על פי הממצאים ניתן לראות כי בסוסיא הקדומה חיו לאורך יותר מאלף שנים, על אף התנאים המאתגרים. "מטה ארכיאולוגיה במנהל האזרחי בראשות קצין המטה, בני הר אבן, ימשיכו לפעול למען למען שמירת אתרים וגילוי הממצאים הארכיאולוגיים ביהודה ושומרון, שאלו הם חלק מאוצרות ותרבות האזור והמרחב", נמסר.
"התרגשתי לשמוע על הגילוי המשמעותי בסוסיא הקדומה, מטבע בן אלפיים שנה שמעיד על חיים יהודיים עוד מימי בית שני אצלנו בהר חברון. וקנקן בן אלף שנה סדוק, שהושאר בבית משפחה לפני שנעזב", אומר אלירם אזולאי, ראש מועצת הר חברון. "הגילויים צופנים בתוכם סודות ושאלות על החיים בסוסיא הקדומה ועל נסיבות עזיבת העיירה. זכינו שילדי ההר, שאיתרו את הממצאים, גדלים על חיבור לשורשים ולהיסטוריה של העם היהודי דרך הידיים".
