"יום הזיכרון הקשה ביותר מאז קום המדינה": אלפים פקדו את כיכר החטופים בעצרת המרכזית לזכרם של 38 החללים-החטופים אשר גופותיהם מוחזקות בשבי חמאס. הוריו של איתי חן אשר נחטף וגופתו מוחזקת בשבי חמאס: "המדינה לא החזירה את איתי ולא אפשרה קבורה". אימו של אופיר צרפתי, אשר הובאה לישראל: "מדינת ישראל חייבת להשיב את כל חטופינו לשיקום ואת חללינו למנוחת עולמים - כמטרה לאומית עליונה".
חגית חן, אימו של סמ"ר איתי חן: "מאז שבעה באוקטובר אין תאריכים ואין חגים. אין ארוחות שישי ואין ימי הולדת. אין כלום. 218 ימים מאז שהילד שלי נחטף, התפללתי שיהיה חזק וישרוד. ביום ה-158 ניפצו לי את התקווה, ובעקבות מידע מודיעיני הוחלט שאיתי נפל בקרב עוד בשבעה באוקטובר ולא יחזור בחיים. איתי הדריך בתנועת נוער לאהבת ארץ ישראל. איתי מאוד אהב את האירוויזיון, הכיר את המשתתפים והשירים, ובטח היה נהנה הערב לצפות בתחרות. אם לא היה נחטף, היה מחרף את נפשו על מנת להחזיר את החטופים".
אימו של איתי חן הוסיפה: "לקראת יום הזיכרון, קיבלתי פניות רבות להשתתף בטקסי ימי זיכרון, אבל הטקס היחיד שאני צריכה להיות בו, של בני, המדינה לא נתנה לי להיות בו. המדינה לא החזירה את איתי ולא אפשרה קבורה. לא הסכמנו לקבור חפצים ולשבת שבעה, כי המדינה לא סיימה את ההתחייבות שלה כלפי איתי, כלפי וכלפי המשפחה שלי".
"מתי תחזירו את הילד?"
רובי, אביו של איתי: "כשהודיעו לנו את בשורת האיוב והסבירו לנו שאנחנו יכולים לשבת שבעה, אמרנו לרב: 'חביבי, התבלבלת, עד שאיתי לא חוזר אנחנו לא נשב שבעה'. יש לי שאלה אחת לראש ממשלת ישראל, לרמטכ"ל ולשר הביטחון: מתי אתם מחזירים לי את הילד שנוכל לשבת שבעה?".
מישל צרפתי, אימו של אופיר צרפתי אשר גופתו הובאה למנוחות בקבר ישראל: "ליבי נקרע לגזרים שאני נזכרת באותו היום הנורא - יום שבת, יום של שמחת תורה, יום ההולדת ה-27 של בני אהובי אופיר צרפתי. מה שהיה אמור להיות יום חגיגה ורוממות נפש, הפך ליום הטארומטי ביותר בחיי. בזמן שאופיר חגג את יום הולדתו במסיבה, הוא נחטף באכזריות על ידי חמאס. הוא נפצע קשה בידי מפלצות רצחניות וצמאי דם. לאחר תקופת שבי, אופיר נרצח בידי חוטפיו באכזריות וברוע".
מישל המשיכה: "זהו יום הזיכרון הקשה ביותר מאז קום המדינה, איני יכולה שלא להשמיע זעקה כנגד המצב הנפשע הזה. מדינת ישראל חייבת להשיב את כל חטופינו לשיקום, וחללנו למנוחת עולמים כמטרה עולמית עליונה".
"יונתן זה החיים, והחיים זה יונתן"
איילת, אימו של יונתן סמרנו אשר גופתו מוחזקת בשבי חמאס: "אתם יודעים מה הסטיקר שלי מאז שבעה לאוקטובר? 'יונתן זה החיים והחיים זה יונתן'. זכיתי לשלל תארים: אמא של נעדר, אמא של חטוף פצוע, אמא של חטוף צעיר. עד שהגיע הבשורה המרה. אני קוראת לכל העולם: אם לא תתעוררו ותבינו שמה שקרה פה זה כלום לעומת מה שיקרה בעולם ותתנו לטרור להכות, יהיו עוד מילוני אימהות כמוני".
איילת המשיכה: "אל תצעקו 'את כולם' רק כסיסמה. אל תצעקו. תעשו. תילחמו ותהיו איתנו כל דקה כל שעה כל היום וכל הלילה, תדרשו יחד איתנו להביא את כולם. ולכם החיילים, שנמצאים שם בפנים, אני מתפללת שכולכם תחזור הביתה למשפחותיכם, בריאים ושלמים. ולכם משפחות החיילים שאיבדו את היקר מכל, כאבכם הוא כאבי, הילדים שלכם הם הגיבורים שלי".
"תומר כלכך התרגש שסיפרתי לו שאני בהריון"
מאיה, אחותו של תומר אחימס, אשר נפל בשבעה באוקטובר וגופתו מוחזקת בשבי חמאס: "לפני שבעה באוקטובר החיים היו יפים, אמא, אבא וחמישה אחים. תומר היה בזוגיות עם שי-לי. הייתי בחודש הרביעי וסיפרתי לאחים שלי על ההריון כמה שבועות לפני כן, תומר כלכך התרגש שיהיה לו אחיין ראשון, שלא זכה להכיר".
משה, אביו של תומר: "בשעה 6:29 בבוקר הוקפץ תומר כקשר, יחד עם צוות החפ"ק שכלל את אל"מ אסף חממי ז"ל והנהג סמל קיריל ברודסקי ז"ל. הם נתקלים במחבלי הנוח'בה ומנהלים קרב הרואי פנים אל פנים של שלושה גיבורים מול עשרות רבות של מחבלים חמושים. אנחנו שומעים הרבה את המשפט ב-7.10 לא היה צבא. נכון, הצבא כמערכת גדולה לא היה שם. אבל המתי מעט שכן היו שם נלחמו כגיבורים וחלקם מסרו את נפשם ונחטפו ואסור לנו לשכוח את זה! לוחמי החפ"ק הגנו בגופם על קיבוץ נירים ועל המדינה כולה ובמותם הצילו חיי רבים".
אלי כהן, דודה של ענבר היימן, שנחטפה במסיבה ברעים ונרצחה בשבי חמאס: "יזכור עם ישראל את החיילים, את האב והאם שהגנו בגופם ונפשם, את היישובים והמושבים. יזכור את התינוקות שנרצחו בשנתם, את הילדים והקשישים בבתים המעשנים שזעקו ולא נמצא להם מושיע. יזכור את החטופים שהובלו על לא עוול בידם. יזכור עם ישראל את אומץ הלב, הערבות ההדדית של הנספים באסון הכבד".
הפילוסוף הצרפתי ברנאר אנרי לוי: ״מחר, יום הזיכרון, נחלוק כבוד לחללים שנפלו ונופלים מדי יום כדי שיוסיף ויתקיים החלום הזה שבו נהפכה ארץ מובטחת זמן רב לבית עבור כל היהודים. אך מחר נכבד גם את אלה שלא נפלו, החטופים המוחזקים במנהרות עזה אשר גם הם בבחינת גיבורי ישראל בתוך המלחמה הזאת שבחרו לנהל חדלי אישים צוררים אלה אשר אינם מסוגלים להילחם מלחמה הוגנת על-פי הכללים המקובלים. אנחנו, היהודים, יודעים היטב שהמספר האמיתי והגדול באמת, המספר היחידי ששווה משהו, הוא אחד, חייו של כל אדם שניצלו״.
מוקדם יותר, משפחות חטופים התכנסו סמוך לקריה לכמה הצהרות. מרב, אחותו של איתי סבירסקי שנרצח בשבי חמאס, אמרה: "גלנט, גנץ ואיזנקוט - אתם מאפשרים לנתניהו לטרפד את העסקאות - דם החטופים הוא על גם על הידיים שלכם".
תחקיר המחדל בכפר עזה: הקיבוץ נכבש בתוך שעה, לוחמים פצועים פונו לפני אזרחים
גורמים ישראלים ל"ניו יורק טיימס": חמאס יסרב לשחרר את מרבית החטופים ללא סיום המלחמה
פרסומת | יכולים על דור ה-Z?
דיווח ערבי: "השיחות על הפסקת האש בעזה עומדות בפני סיבוכים הולכים וגוברים"
חשש מחזית נוספת: בעקבות התגברות האיומים מירדן - שר הביטחון ייפגש עם ראשי המועצות
אילה מצגר, כלתו של החטוף יורם מצגר, אמרה: "בגלל נתניהו אין עסקה והחטופים לא חוזרים! הוא מפקיר את בני משפחותינו למוות משיקולים פוליטיים! הכניסה לרפיח והרחבת הפעולה שם גם מרחיקה עסקה וגם מסכנת את בני משפחותינו! כל עוד נתניהו בשלטון החטופים לא יחזרו, כי נתניהו לא רוצה אותם בבית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו