מנכ"ל תוכנית "מסע": "המלחמה הוכיחה את ברית הדמים עם יהודי התפוצות"

"הקשר בין ישראל לתפוצות הוא אחד מהנושאים האסטרטגיים ביותר להמשך קיומה של ישראל, וניתן לראות את זה כעת בצורה הברורה ביותר", כך אומר עופר גוטמן, ראש תוכנית "מסע" שמסיים בימים אלו את תפקידו.

"אנו הולכים ונהיים יותר מבודדים בעולם, ודווקא כעת היהודים מגיעים לכאן, מגייסים בהמוניהם כספים. הם הראשונים שקמו לספר את הסיפור של מדינת ישראל".

כבר 20 שנה גוטמן עוסק ביחסי ישראל והתפוצות - בתחילה בתור שליח בקהילה בארה"ב, ובעשור האחרון, כאמור, כמנכ"ל ארגון "מסע", שיוסד בידי הסוכנות היהודית וממשלת ישראל.

כבר שנים הארגון מוביל בהבאת צעירים יהודים מהעולם לתוכניות ארוכות טווח. בניגוד לתוכנית האחות "תגלית", "מסע" לא מביאה אותם ארצה לטעימות מהירות, אלא למטרת השתקעות בישראל לתקופה של חודשים. בסופו של דבר כ-30 אחוזים מבוגריה אף עולים לארץ. מדי שנה מגיעים לישראל במסגרת התוכנית כ-12 אלף צעירים.

גוטמן מסיים את תפקידו לאחר כחצי שנה אינטנסיבית ביותר של מלחמה. בשבעה באוקטובר היו אלפי משתתפים בתוכניות "מסע" בישראל, בין היתר גם ביישובי עוטף עזה. היו מי שבחרו לעזוב את ישראל בשל המצב, אך גוטמן אומר שהרוב נותרו בארץ, ומהווים, לצד בוגרי התוכניות, שגרירים של ישראל בעולם.

"היה לי ברור באותה השבת שאני לא סוגר את התוכניות אלא ממשיך", הוא מסביר. "המשתתפים הוכיחו שיהדות התפוצות איתנו. הם התנדבו בחקלאות, בלימוד ילדי מפונים ובתחומים רבים נוספים. למעשה, שבועיים לתוך המלחמה קיבלנו 4,500 פניות של יהודים נוספים שמעוניינים להתנדב. זה חימם מאוד את הלב. היהודים בעולם קיבלו קריאת השכמה, והבינו פתאום שזה לא מובן מאליו שישראל תהיה פה תמיד".

אנטישמיות מכוונת

לדברי גוטמן, בעולם היהודים היוו ומהווים את חזית ההסברה. "הם עושים זאת באונליין, בקמפוסים, במעונות. האנטישמיות הרימה את הראש ואנשים מחפשים תחושת שייכות. הייתי שליח לפני 20 שנה ודיברתי בעשרות קמפוסים, ואז חשבתי שמצבנו לא טוב. היום הייתי קונה את המצב ההוא בשתי ידיים. מדובר גם באנטישמיות קלאסית, מהצד הימני של המפה, וגם באנטישמיות מהצד הליברלי - אנשים שאומרים שלישראל אין זכות קיום. מבחינתם היהודים הם העם היחיד שאין לו זכות למדינה".

פעמים רבות נטען שהאמירות האלו נאמרות מבורות.

"לא מדובר בבורות, הם שולפים את העובדות כשהם רוצים ומתעלמים מכל היתר. בניגוד למבצעי עבר, כאן המלחמה היא שחור ולבן. נכון, אין הסכמות על חלק מהמהלכים, אבל על עצם המלחמה יש הסכמה מקיר לקיר מצד כל מי שמגדיר את עצמו ציוני. לכן המכה כל כך קשה. אתה מצפה מאנשים שיתייצבו לטובתנו, כי זה כל כך שחור ולבן - והם מתייצבים נגדנו. זה מגיע ממקומות אפלים בהרבה".

גוטמן קורא למדינה לקחת את המשבר הזה ולהפוך אותו להזדמנות. "אני מסיים את תפקידי כשאנחנו באמצע מלחמה קיומית קשה, ולכן התחושות לא פשוטות. בשנה שעברה היה לנו מספר המשתתפים הגדול ביותר בתוכנית, עם האימפקט הכי גדול, ולכן מהבחינה הזו אני מאוד מרוצה.

"מהצד השני, המלחמה הזו טרפה את כל הקלפים. המשבר הזה, כמו משבר הקורונה, יצר גם הרבה הזדמנויות. במלחמה באוקראינה היינו צריכים להביא פי שניים יותר יהודים, וכעת הכפלנו את המספר. הבאנו כמעט 200 רופאים לארץ השנה, כשבשנה רגילה אנחנו מביאים 70. זה מדהים.

"צריך להבין שהאנשים האלו אינם רק עולים פוטנציאליים שמסייעים כאן בהתנדבויות שונות, אלא הם גם שגרירים שלנו בעולם. 30 אחוזים עולים לארץ, והיתר חוזרים לקהילות שלהם והופכים לדור הבא של המנהיגים, התורמים, הפעילים, המסבירנים - שגרירים של ישראל. המלחמה הראתה כמה אנחנו צריכים אנשים כאלו, ולא רק יהודים".

להתחבר מחדש

לדברי גוטמן, תוכניות כמו "מסע" ו"תגלית" צריכות להתרחב כדי לקרב אל ישראל גם גויים שלא מבינים מה קורה פה. "גם אם כל היהודים בעולם יקומו ויעשו הסברה, זה עדיין יהיה מספר קטן מאוד. המדינה ידעה להשקיע בפרויקטים כמו 'מסע', אבל חייבים להרחיב את המנגנונים האלו גם לאנשים שאינם יהודים. המלחמה הוכיחה שאנחנו צריכים חברים שאינם רק מהשבט שלנו, מנהיגים פוטנציאליים ממדינות אסטרטגיות שבהן חשובה לנו דעת הקהל".

לדבריו, כשמדינת ישראל נכנסה למשבר עצום - יהדות התפוצות היתה שם במלוא כוחה, בין היתר כי תוכניות כמו "מסע" הכשירו את הלבבות. "הקהילות היהודיות מותקפות והן לא במצב טוב, אבל בהקשר של ישראל־תפוצות - המלחמה הוכיחה את ברית הדמים בינינו. האנטישמים אומרים לנו בפירוש: גם אם תתרחקו - עדיין תהיו יהודים וישראלים. מהבחינה הזו אני דווקא אופטימי, מכיוון שמצאנו את הדרך להתחבר מחדש מתוך הקושי העצום".