Loading...

נזקי המלחמה בצפון

"תושבי הצפון מבולבלים": חצי שנה על מזוודות

האם להאריך את חוזי השכירות? האם לרשום את הילדים לבית הספר? חוסר הוודאות של תושבי הצפון עדיין לוט בערפל • ראשי הרשויות בצפון מנסים כדי לפתוח את שנת הלימודים ב-1 בספטמבר, אך המצב הביטחוני לא מאפשר • למרות הטענות על פגיעה קשה בחיזבאללה, משבר האמון בין התושבים לצה"ל גדול והביטחון טרם חזר

כבר למחרת 7 באוקטובר רבים מתושבי הצפון עזבו את בתיהם בהנחיית ראשי הרשויות ובלחץ הצבא. כעשרה ימים לאחר הטבח בדרום קיבלה הממשלה החלטה רשמית לפנות כ-60 אלף תושבי גבול הצפון ובהם קריית שמונה ושלומי ומרבית היישובים שמרוחקים עד 5 ק"מ מגבול לבנון.

 

מאז חלפה כבר חצי שנה והעתיד עדיין לוט בערפל. חיזבאללה ירה יותר מ 3,000 רקטות אל תוך ישראל ו 1,000 טילי נ"ט, והצליח להרוג 20 חיילים ואזרחים במתקפות רצחניות בגבול הצפון. האזעקות הפכו לשגרה, ויותר מ 750 בתים, עסקים ולולים נפגעו עד כה מירי חיזבאללה.

 

פגיעה בלול במרגליות, צילום: מתוך סרטון, השימוש נעשה בהתאם לסעיף 27א׳ לחוק זכויות יוצרים

מדינת ישראל פינתה את התושבים לבתי מלון, ובהמשך אפשרה לתושבים לקבל מענקי אכלוס ולמצוא פתרונות בבתים שימצאו או אצל קרובי משפחה. כשני שלישים מהתושבים בצפון עזבו את בתי המלון, 21 אלף עדיין חיים בחדרי מלון ועוד כ-50 אלף מצאו פתרונות שאינם בתי מלון.

 

בעוד ראשי הרשויות בצפון מנסים לקדם את החזרת התושבים עד 1 בספטמבר כדי לפתוח את שנת הלימודים, המצב הביטחוני לא מאפשר חזרה ליישובים הסמוכים לגדר והתושבים נאלצים לקבל החלטות שישפיעו על החזרה בצפון בשנת הלימודים הבאה.

 

המבנה שנפגע ליד מרגליות, צילום: ללא

מרבית התושבים שכרו דירות וחתמו על חוזי שכירות הרחק מבתיהם עד לקיץ. בימים הקרובים הם יידר שו להאריך את חוזי השכירות בשנה נוספת, כשבמקביל אלפי תלמידים יירשמו למערכות החינוך ביישובים החדשים. ההתלבטויות שעומדות בפני התושבים מורכבות - האם צריך להאריך חוזי שכירות ולרשום את הילדים לבתי הספר, מי מהקהילה יחזור לצפון, והאם מהלך החזרה יהיה באמצע שנת לימודים ושוב הילדים יצטרכו לעבור טלטלה לאחר שהת רגלו למערכת חדשה.

 

מערכת החינוך בצפון קרסה. למרות הקמת בתי ספר ומרכזי למידה למפו נים, הפתרון חלקי והלימודים נמשכים רק 4.5 שעות ביום, זאת בעוד התלמידים כבר התרגלו לכך שתנועת החברים ערה ובכל יום מצטרפים חדשים

ועוזבים ישנים. ביישובים בצפון שלא פונו, אבל לומדים בבתי ספר באזורים שפונו או קרובים לאזור הפינוי, לא ניתן לקבץ את כלל התלמידים על פי הנחיות פיקוד העורף. כך יוצא שבבית ספר יסודי לומדים בבוקר תל מידי היסודי ואחה"צ תלמידי התיכון.

הרמטכ"ל הרצי הלוי בהערכת מצב בגבול הצפון, צילום: דובר צה"ל

 

איתן דוידי, יו"ר הוועד במושב מרגליות: "אני חושש מהתפרקות הקהילות בצפון וששיקום הצפון יימשך זמן רב שיעכב את החזרת התושבים הביתה. ממשלת ישראל צריכה להבין את גודל האירוע. האירוע פה הוא גדול מאוד, השיקום ארוך וקשה, והחזרה תהיה רק אם יושג אמון במערכת הביטחונית והמדינית - אמון שכרגע איננו קיים. צריך להקים מנהלה לצפון".

 

ראשי הרשויות בצפון חוששים כי רק תושבים מבוגרים או בעלי יכולת כלכלית נמוכה יחזרו, בעוד משפחות חזקות יעזבו את הצפון. אולם החשש הגדול של בעלי הנכסים בצפון הוא שלא תהיה להם ברירה אלא לחזור הביתה כשיופסק מענק האכלוס, כיוון שלא ניתן כלכלית להחזיק שני בתים כשאחד מהם ריק. דובר עיריית קריית שמונה, דורון שנפר: "כדי להחזיר את התושבים המדינה תצטרך לתת הטבות כלכליות, שיהפכו את השיקול הכלכלי לאחד המרכיבים החשובים בחזרה הביתה, אחרת אנשים לא יחזרו".

 

מי שנסע בכבישי הצפון בתקופה האחרונה לא יכול היה שלא להבחין בקירות הבטון הגבוהים שאמורים להגן מירי נ"ט, ובשערים צהובים שלידם מוצבים טנקים שיסייעו להגן במקרה של ניסיון חדירה מלבנון. משבר האמון בצה"ל גדול. עד כה, למרות הטענות על פגיעה קשה בחיזבאללה, הביטחון טרם חזר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...