בציבור היהודי חשים שהמדיניות המקילה לחלוקת נשק פרטי משפרת את תחושת הביטחון האישי, לעומת הציבור הערבי - כך עולה מסקר שבדק את תחושות הביטחון האישי לאור מדיניות רישוי הנשק שמוביל השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, מאז אוקטובר האחרון.
בסקר, שערך בשבוע שעבר מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, השתתפו 578 דוברי עברית ו־159 דוברי ערבית. שיעור גדול של משיבים (45%) בכלל המדגם חשו שיפור בתחושת הביטחון בשל המדיניות החדשה, כרבע דיווחו שהמדיניות המקילה דווקא פוגעת בתחושתם, ו־22% ענו שאין לה כל השפעה עליהם.
בפילוח לפי לאום נמצאו הבדלים ניכרים בין יהודים לערבים: מחצית מהיהודים חשים שהמדיניות המקילה משפרת את תחושת הביטחון האישי, לעומת 19% בלבד מהערבים החשים כך. ככלל, בקרב הערבים 34% טענו כי המדיניות פוגעת בתחושת הביטחון שלהם, אך שיעור גבוה יותר, 36.5%, השיבו שהמדיניות לא השפיעה על תחושתם.
מנגד, פילוח היהודים לפי מחנות פוליטיים מצא פערים גדולים: 64.5% מהימין השיבו כי המדיניות החדשה משפרת את תחושת הביטחון שלהם, לעומת מיעוט בקרב מצביעי המרכז והשמאל (31.5% ו־17.5% בהתאמה). בקרב היהודים שביישוביהם יש כיתת כוננות כמעט שלושה רבעים השיבו שהמהלך תרם לשיפור תחושת הביטחון האישי שלהם.
"חוסר אמון ביכולות המדינה"
ביחס לכיתות הכוננות המשטרתיות, נמצאה אצל היהודים השפעה חיובית על ביטחונם האישי. עם זאת, ניכר רוב ברור בימין ובמרכז (79.5% ו־71% בהתאמה) לעומת השמאל (55%) , ורק שיעור זניח של משיבים בכל המחנות הפוליטיים השיבו שהכיתות פוגעות בביטחונם האישי.
ד"ר יעל ליטמנוביץ ועו"ד מירית שרעבי־לביא, חוקרות במרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה במכון: "הממצאים ממחישים עד כמה עמוקה הפגיעה של אירועי שבעה באוקטובר בתחושת הביטחון האישי של אזרחי ישראל. התמיכה בהרחבה משמעותית של כמות הנשק האישי מבטאת במובן מסוים את חוסר האמון ביכולתה של המדינה להגן עלינו, ויש לכך השלכות מרחיקות לכת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו