מחר תימלא בירת ישראל שאון רעשנים, ליצנים וחצוצרות. מיצגים, בובות ענקיות, תזמורות, להקות מחול, שחקנים, מוזיקה, בימות בידור והמון תחפושות. "העדלאידע - תמצית הירושלמיות היצירתית בצעדה צבעונית אחת" - כך לפי הפרסום באתר העירייה, שבו נכתב עוד: "זאת תהיה חגיגה ירושלמית אמיתית שבה כל הכישרון, היצירתיות ותשעה קבין של יופי שירדו לעיר הבירה... למען עתיד של תקווה".
מעניין איפה היתה כל הפואטיות הזו ב־42 השנים האחרונות, כולל בחמש השנים האחרונות שבהן כיהן משה ליאון כראש העירייה. כי הפעם האחרונה שצעדה עדלאידע בבירה היתה ב־1982, ודווקא השנה החליטו להקימה לתחייה. לעיתים נדמה שלא תשעה קבין של יופי ירדו לירושלים, אלא של חוסר רגישות.
דווקא בימים אלו, שחיילים מחרפים נפשם ומקריבים את חייהם, כש־134 אזרחי ישראל עדיין בשבי חמאס, ראוי היה לחשוב פעמיים. שלשום נפגש ליאון עם משפחות החטופים כדי להבין מה מפריע להן, כאילו שהוא לא מבין לבד. סוכם שיעשו שינויים בכרזות החוצות ובמוזיקה. העדלאידע צעוד תצעד. ליאון לא מוותר.
חינכו אותנו שמשפחות שכולות קדושות. לימדו אותנו שאין נעלה מפדיון שבויים. אז מה קורה לנו? מה קרה לראש עיריית ירושלים? האם ייתכן שזו דרכו לחגוג את ניצחונו בבחירות? בערים אחרות, כולל תל אביב וחולון, ביטלו. כבר כעת יש ערים שמתלבטות כיצד לציין את חג העצמאות. ראש עיריית ראשון לציון הגדיל לעשות ופנה לתושביו, כדי שהם יחליטו כיצד לחגוג השנה.
לא מדובר בשנה רגילה. 7 באוקטובר טלטל את החברה הישראלית. לרגע נדמה היה שהמחלוקות הושלכו לצד הדרך לטובת נרטיב של שותפות גורל. חזרנו לשגרה ולעדלאידע מהר מדי, ועוד בטרם יבשו הדמעות. אומרים לנו שחייבים להראות לעולם שאנחנו חזקים וחיים כרגיל. אבל שום דבר לא כרגיל. גם אם יבטיחו שהטקסים יהיו בניחוח אחר, זה לא ישנה את העובדה שרגישות אין. אגב, הציבור לא חוגג, ורוב מסיבות פורים ועצמאות הפרטיות בוטלו.
ימים ספורים
בסוף השבוע שעבר התראיין יו"ר תקוה חדשה, השר גדעון סער, ואמר שהוא דורש להיות חלק מקבינט המלחמה, ובמידה שלא, יפרוש מן הקואליציה. לשאלה עד מתי יחכה, ענה: "ימים ספורים". אנחנו לא עומדים עם סטופר, אבל בהגדרה ימים ספורים הם שבוע פלוס־מינוס, ולמרות זאת סער עדיין בקואליציה ולא בקבינט המלחמה.
כדי למצוא מוצא מהמצב, הודלף שראש הממשלה, בנימין נתניהו, מתכוון להחיות את המטבחון ולצרף אליו את סער, בן גביר וסמוטריץ', או לצרפם כמשקיפים. יהיה מעניין לראות איך זה יעבוד - קבינט המלחמה ידון, ממנו ילכו למטבחון וממנו לקבינט המורחב. או לחלופין קבינט המלחמה יפורק ויחד איתו יבוא הקץ לשותפות של המחנה הממלכתי בקואליציה. כבר כתבתי בעבר שגנץ רוצה שנתניהו יפטר אותו, שכן צעד זה יגבש סביבו את מחנה המרכז. בעוד ימים ספורים נדע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו