טיסת החלמה: פרויקט "טייסת 325" לילדים מאושפזים

אמו וחבריו של אל"מ (מיל') צפריר קרן, טייס חיל האוויר בעבר, נרצחו בבארי ב־7 באוקטובר • במשך חודש הוא שקע בשכול: "האבל היה קשה מנשוא" • את הנחמה הוא מוצא בהתנדבות כמדריך סימולטור טיסה לילדים בבתי חולים ובמלונות מפונים, שאחד מהם נחנך בהלל יפה: "לא מעט מהם ביקשו לטוס, ואף להפציץ בעזה"

הסימולטור בבית החולים הלל יפה. צילום: באדיבות בית החולים הלל יפה

אל"מ (מיל') צפריר קרן, טייס חיל האוויר לשעבר, כאב מאוד במשך כמעט חודש. אמו, חנה קריצמן (88), נרצחה ב־7 באוקטובר בבארי, וגם חברים רבים וטובים מהמשק נרצחו ונחטפו בידי מחבלי חמאס.

"לא יכולתי לעשות כלום, התעסקתי רק במוות ובשכול של אמי וחבריי", הוא אומר. "מה שבסוף נתן לי מזור אמיתי וכמה שעות של שקט היה 'טיסה' בסימולטור מיוחד, עם ילדים שמאושפזים בבתי חולים. רגעים שבהם אפשר לברוח לעולם אחר של שקט ותקווה שאני מעניק לילדים הכואבים והדואבים".

צפריר והילד בארי,

את זאת הוא עושה בשנה האחרונה בהתנדבות, בתור מדריך סימולטור טיסה בבתי חולים ברחבי הארץ, במסגרת פרויקט "טייסת 325" שהוקם בידי יניב קלעי להנצחת אביו, הרצל שי קלעי, איש חיל האוויר שנפל במלחמת שלום הגליל.

"בחודש הראשון אחרי השבת השחורה לא יכולתי לעשות כלום", מספר צפריר (69). "הרגשתי שמאוד כבד לי, חזרתי להתנדב ונסעתי לבתי החולים. פתאום מצאתי מזור אמיתי, ולו לכמה שעות, של שקט עם עצמי. זו היתה עבורי ממש זכות, וגם בריחה לעולם אחר".

באותה השבת הארורה, צבי (ציקי) וחנה קריצמן היו ספונים בממ"ד בביתם עם המטפלת שלהם, והתפללו שהמחבלים לא ישיגו אותם. לאורך שעות ארוכות הם שמעו את היריות ואת הקולות המאיימים בערבית, וחוו אימה אמיתית.

צפריר מספר שרק ב־3:00 לפנות בוקר יום ראשון חילצו אותם החיילים בעזרת הקלנועית שלהם. לרוע המזל, כ־100 מטר מביתם ירו לעברם מחבלים שעדיין הסתובבו במשק, וחנה נפצעה בבטנה. היא עברה ניתוחים וטיפולים רבים בביה"ח סורוקה שבבאר שבע, אך נפטרה כעבור שבועיים.

"היה לי קשה מאוד", הוא אומר. "איבדתי את אמי. אבא, בן 89, צלול וחד, נשאר בלעדיה. איבדתי גם חברים רבים מהקיבוץ, ואחרים נחטפו. האבל היה קשה מנשוא. היה חודש קשה מאוד של שבעות, של הלוויות חברים, התעסקות מאוד עמוקה במוות, בהרס ובשכול. זה הציף אותי ברגשות והייתי נתון כל־כולי בכך".

"חוו טראומה קשה"

לאחרונה צפריר הגיע לביה"ח הלל יפה שבחדרה, שבו נחנך סימולטור חדש המופעל בידי מתנדבי טייסת 325, בסיוע עמותת ידידי בית החולים, לרווחת המאושפזים במחלקת הילדים. בניית הסימולטור כחרטום של מטוס F16, בטבורה של המחלקה, התאפשרה הודות לתכנון קפדני וייחודי של הצוות הלוגיסטי בבית החולים, ולציוד שתרמה התעשייה האווירית.

צפריר, בארי ואביו, צילום: באדיבות בית החולים הלל יפה

"פגשתי שם ילד מקסים בן 10 שאושפז בשל פציעה ברגלו. באופן סימבולי, קוראים לו בארי. התחברנו מייד. הוא ביקש לטוס לפריז. ודמיינו טיסה מעל שמי פריז, והילד קרן מרוב אושר. אלו רגעים אמיתיים של הפוגה ומזור מהכאבים, גם עבור הילדים וגם עבורי. אבא של בארי, שהיה איתו, שירת במערך הטכני בחיל האוויר, וגם הוא ביקש לטוס איתי. קצת אסקפיזם ובריחה מהמציאות לא מזיקים לאיש. הילד אפילו העיר הערות לאביו על איך שהוא טס".

לאחר שבארי הנחית את המטוס בשלום וביקש מייד עוד טיסה בסימולטור, הגיעו עוד ילדים מהמחלקה וטסו עם צפריר בארץ ובעולם. "אני מסתובב הרבה בארץ, והגעתי גם למלונות המפונים. במלון בים המלח, שבו שוהים חברי קיבוץ בארי, הפעלתי את הסימולטור בעזרת טאבלט מיוחד, וזה העניק להם כמה שעות של חסד. לא מעט מהילדים ביקשו להטיס את המטוס מעל שמי עזה, ואף להפציץ שם. ברור שהם חוו טראומה קשה, וביקשו להחזיר לעצמם מעט שליטה במצב".

אירוע שריגש אותו במיוחד קרה באחד מבתי החולים שבהם מופעל סימולטור של טייסת 325. "פגשתי ילדה בת 7 וחצי שלא דיברה בגלל בעיה בריאותית, ניתוחים שונים", מתאר צפריר בהתרגשות. "ערכנו טיסה בעזרת הסימולטור, ולפתע היא התחילה ממש לדבר. אמא שלה לא יכלה להירגע מרוב התרגשות. 'היא מדברת, תשמע', היא אמרה לי. מאוד התרגשתי. זה באמת ממלא אותי. אני משתדל לתת מעצמי כמה שיותר עבור הילדים המאושפזים, ולהעניק להם כמה רגעים טובים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר