מחדר הניתוח בהדסה למרתון ירושלים: ד"ר ליאה כהנוב, נוירוכירורגית בכירה בהדסה, ניתחה עם צוות המחלקה בחודשים האחרונים חיילים שנפגעו בעזה וטיפלה בהם לאורך שבועות ארוכים ביחידה לטיפול נמרץ.
בין הניתוחים המורכבים היא מוצאת זמן לצאת לריצות ארוכות, שלדבריה מחזקות את הגוף ואת הנפש גם יחד: ״אין לנו רגעים מרגשים יותר מלפגוש את החיילים שלנו אחרי שבועות ארוכים כשהם כבר מתחילים בשיקום והיכולות הקוגניטיביות שלהם משתפרות ומוכיחות שאפשר לנצח גם את המצבים הכי מורכבים וקשים. כמו במרתון – גם הם רצים למרחקים ארוכים".
ד"ר ליאה כהנוב מבינה היטב את משמעותה של ריצה למרחקים ארוכים. המנתחת הבכירה מהדסה, אשר תשתתף ביום שישי במרתון WINNER ירושלים, מגדירה את החלק הזה ביום העמוס שלה כשחרור של ממש ואפילו מנוחה לנפש: ״הריצה משכיחה, משחררת את המחשבות ואת כל המתחים שמצטברים ביומיום. אני מחכה לרגעים האלו של ניקוי הראש בריצה לבד, בטבע". כך זה כשאת נוירוכירורגית, העוסקת בתחום רפואי מורכב ואינטנסיבי, הדורש ריכוז גבוה ביותר בתוך חדר הניתוח ועבודה מצילת חיים מסביב לשעון. בחודשים האחרונים, החל מה-7 באוקטובר, המחלקה שלה נמצאת בפעילות שיא כחלק מההתגייסות הנרחבת בבתי החולים של הדסה בטיפול בפצועי המלחמה.
"למעלה מ-550 חיילים, אזרחים ואנשי כוחות הביטחון טופלו בהדסה מתחילת המלחמה", היא מספרת. "לא מעט חיילים נפגעו בפגיעות קשות ומורכבות שדרשו ניתוחים נוירוכירורגיים, וכצוות היינו חלק מההתגייסות המלאה של בתי החולים בעין כרם ובהר הצופים, כשחלק עובדים מסביב לשעון וחלק מגויסים למילואים. היה ברור מיד בהתחלה שמדובר באירוע בסדר גודל שלא חווינו, למרות הניסיון העצום בהדסה בטיפול בנפגעים מאירועי טרור".
"כבר ביום הראשון למלחמה פונתה אלינו חיילת שנפגעה באורח אנוש בבסיס בדרום מירי בראש", היא מספרת "ושם התחיל הטיפול שלנו בלוחמים ובאזרחי הדרום, שמתרחש עד היום. נלחמנו על החיילת בשיניים. בהתחלה הייתה מונשמת ומורדמת בגלל הפגיעה הקשה, ובהמשך כשהמצב איפשר - היא עברה אצלנו במשך תקופה ארוכה ניתוחים מתקדמים וטיפולים על ידי הצוות, בהובלתם של פרופ' גיא רוזנטל וד"ר סמואל מוסקוביסי והיום נמצאת בשיקום, כשהיא עושה חייל".
"אחריה טיפלנו בעוד ועוד חיילים שפונו במסוקים. אין לנו רגעים מרגשים יותר מלפגוש את החיילים שלנו אחרי שבועות ארוכים, כשהם כבר מתחילים בשיקום והיכולות הקוגניטיביות שלהם משתפרות ומוכיחות שאפשר לנצח גם את המצבים הכי מורכבים וקשים. צריך המון סבלנות ואורך רוח כדי לראות תוצאות. כמו במרתון – גם הם רצים למרחקים ארוכים".
את דרכה הייחודית בהדסה עין כרם, בין מסדרונות המחלקות והמרפאות, החלה ד"ר כהנוב עוד כבת שירות לאומי בת 18 אשר התעקשה להגיע מבאר שבע בה התגוררה עם אימה, לשירות משמעותי בבית החולים מן הגדולים במדינה – הישר אל המחלקה לנוירוכירורגיה, בה היא עובדת כיום כרופאה בכירה.
עבורה, תקופת השירות הלאומי הייתה רק תחילת הדרך, כאשר בהמשכה נרשמה ללימודי סיעוד וגם אז, לאורך לימודיה – "חיידק המחלקה הנוירוכירורגית" המשיך לפעם בה והיא הגיעה לעבוד שם כסטודנטית לסיעוד. לאורך השנים הללו לוותה על ידי צוות המחלקה ובראשו פרופ' יגאל שושן מנהל המחלקה, שראו בה בת בית ועודדו אותה להמשיך בדרך עליה היא חולמת – גם כאשר הבינה שהיא נועדה להיות רופאה והחלה בלימודים המורכבים בדרך חדשה ומאתגרת.
כאשר התקבלה למחלקה בהדסה גם כמתמחה מן המניין, היה זה מסלול ממש טבעי מבחינתה: ״הצוות המשיך לפרגן ולתמוך ושמח שהצטרפתי הפעם בתפקיד הרפואי. זה היה לרגעים בלתי נתפס. אני, הצעירה מבאר שבע שלא העזה אפילו לחלום על לימודי רפואה, מתמחה במחלקה בה נחשפתי לראשונה לעולמות הרפואה ועוד זוכה להתמחות בנוירוכירורגיה", היא מתארת.
בשבוע בו מציינים את יום האישה הבינלאומי, היא מספרת שהבחירה שלה בהתמחות בנוירוכירורגיה – מן התחומים המורכבים והאינטנסיביים ברפואה, שנחשב עד היום לאזור עם רוב גברי מובהק, גרמה ללא מעט הרמת גבות מסביבה: ״תמיד שמעתי מסביב כמה שהבחירה שלי מוטעית ושלא אוכל לשלב אותה עם אימהות וחיי משפחה – משפטים שלא יגידו לגבר מן הסתם", היא מספרת.
"ברור שיש המון עומס ואינטנסיביות. לא בכדי הרוב המובהק בחדרי הניתוח הללו הוא גברי, אבל כיום יש בו עוד נשים שמצטרפות לצוות ומצליחות, בזכות עצמן. אני אוהבת את מה שאני עושה ומחוברת מאוד לתחום המרתק והחשוב הזה. כשאני מטפלת או מנתחת כל כולי שם, מול החולה שצריך להילחם על כל יכולת ותפקוד עתידי שלו, מתמקדת רק בו ובחיים שלו. בתקופה הזו, נשים הוכיחו מה שידעתי תמיד, גם לפני המלחמה - שגם בשדה הקרב ובכל תחום הן ראויות ומסוגלות, מחזיקות במושכות ויכולות להשפיע, להילחם, להציל חיים. אז גם אם קשה – ובאמת קשה, אני משוכנעת שאסור להגביל אף אחת מלתת את כל כולה", היא מדגישה ומספרת שהחלה בהתמחות על ברפואת כאב.
"לשמחתי אני מוקפת בצוות מדהים. אני אמשיך ואתפתח לכיוונים שמרתקים אותי, לצד האימהות והחיים האישיים. בינתיים חושבת על הריצה המשחררת שלפעמים היא טיפול פסיכולוגי מושלם עבורי ועל השיא שאצליח לשבור במרתון WINNER ירושלים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו