"להימנע מפגיעה בחיי אדם": קריאה לעירוב משרד הרווחה והביטוח הלאומי בהליך מתן רישיון לנשיאת נשק

פורום מיכל סלה להצלת חיים ומניעת אלימות כלפי נשים, דרש מיו"ר ועדת ביטחון הפנים של הכנסת, ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), להסדיר מבחינה משפטית ותהליכית את מעורבותם של משרד הרווחה והביטוח הלאומי בהליך מתן רישיון לנשיאת כלי ירייה פרטי, כדי שאנשים שנשקפת מהם סכנה לפגיעה בחיי אדם לא יקבלו רישיון שכזה.

"קיים חוסר סנכרון מטורף בסיפור של קבלת הנשק האישי", אומרים בפורום מיכל סלה. "כל הנתונים על האנשים ועל הנשים המאוימות נמצאים בביטוח הלאומי ובמשרד הרווחה, אלא שרמת הסנכרון בינם ובין המשטרה לרשויות הביטחון לא קיימת. זה לא עניין קנטרני, אלא עניין ממשי ואופרטיבי. השבוע כבר נרצחה אישה, ואת שנת 2023 סגרנו עם 22 נרצחות. מדוע מתעקשים לא לשתף מידע בין הרשויות?".

מאז פרצה מלחמת "חרבות ברזל", הוגשו לאגף לרישוי כלי ירייה יותר מ-270 אלף בקשות לקבלת רישיון לנשק פרטי. במסגרת תהליך אישור הבקשות לרישיון לנשק, הוגדרו משרד הבריאות והמשטרה כגופים המאשרים אותם, וכלל הבקשות מועברות ונבחנות על ידם. במכתב ששיגרה מי-טל גרייבר-שורץ, מנהלת תפעול פרויקטים בכירה בפורום לפוגל, נטען כי לא ניתן כל מקום בתהליך לשני גופים קריטיים לתהליך: משרד הרווחה, הגורם הממשלתי המטפל בתחום האלימות במשפחה, ולעיתים קרובות הגורם הממשלתי היחיד היודע על אלימות במשפחה ו/או על סיכון לאדם ו/או לציבור, שאינו מגיע לכדי תלונה במשטרה; והביטוח הלאומי, אשר מחזיק בידו מידע עבור אנשים עם נכויות נפשיות ונפגעי טראומה, אשר לעיתים אינם מוכרים או מדווחים למשרד הבריאות.

"הצורך לטייב את ממשקי העבודה בנושא רישוי כלי ירייה והפיקוח על החזקתם, תוך השילוב שלהם במשרד הרווחה, עלה כבר בשני דו"חות – דו"ח מבקר המדינה בנושא רישוי כלי ירייה והפיקוח על החזקתם ממאי 2014, ודו"ח ועדת רונן לבדיקת הליך קבלת רישיון לכלי ירייה מפברואר 2019", כתבה גרייבר-שורץ במכתבה, שבו נטען כי "שני הדו"חות הצביעו על פערים חמורים הקשורים למעורבות של משרד הרווחה בכל הקשור לרישוי נשק".

עוד נטען במכתב כי בדיון שהתקיים בוועדה לביטחון לאומי בדצמבר האחרון, דיווח סאיד טאלי, מנהל תחום אלימות במשפחה במשרד הרווחה והביטחון החברתי, כי מאז פרצה המלחמה ועד הדיון, הגיעו אליו 25 דיווחים מעובדים סוציאליים על גורמים שהגישו בקשה לרישיון לנשק אשר נמצאו מסוכנים בבדיקת מסוכנות עדכנית של הרווחה, מבלי שהוגשה נגדם תלונה במשטרה. לדבריו, מספר הפניות נמצא בעלייה: "נושא של מתן נשק לאנשים מסוכנים לא רק עלול להביא לרצח, אלא גם לדינמיקה של אלימות וכוחניות או שליטה בתוך הבית. מסוכנים עם רקע של אלימות יכולים לפגוע בתחושת מוגנות ולהכתיב יחסים מאוד כוחניים בתוך הבית, וגם את זה יש לצמצם".

גרייבר-שורץ טוענת כי "פניות רבות בנושא מגיעות גם לידי פורום מיכל סלה. הפונות אלינו מופנות להגיש תלונה במשטרה, אולם מניסיוננו הרב, המידע באשר לקיומה של אלימות במשפחה לרוב אינו מגיע לכדי תלונה במשטרה, ורק גורמי הרווחה, או לחלופין ארגונים חברתיים, נחשפים לנושא ומטפלים בעניין". על כן, לטענת הפורום, "יש לפעול להסדרה משפטית ותהליכית של מעורבות משרד הרווחה בהליך מתן רישיון לנשיאת כלי ירייה פרטי".

דרישה נוספת מטעם הפורום היא לשלב בתהליך גם את הביטוח הלאומי, אשר בידיו מאגר מידע על אנשים עם נכויות נפשיות ונפגעי טראומה. "המידע המצוי בידי משרד הוא מידע חלקי", טוענים אנשי הפורום, "ואינו כולל מידע אודות נכויות נפשיות ונפגעי טראומה המטופלים באופן פרטי, שלא על ידי קופות החולים, לעיתים מתוך כוונה ברורה של המטופלים שלא יידעו עליהם במשרד הבריאות".

"כל יום שעובר מבלי שמוסדר תהליך מעורבות הרווחה והביטוח הלאומי בתהליך בקשת רישיון נשק פרטי, עלול להוביל למתן רישיונות נשק לאנשים שנשקפת מהם סכנה לפגיעה בחיי אדם", כותבת גרייבר-שורץ.